אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מאיורוב(עציר)

מדינת ישראל נ' מאיורוב(עציר)

תאריך פרסום : 01/12/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום עכו
31044-11-11
24/11/2011
בפני השופט:
משה אלטר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יורי מאיורוב

החלטה

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום, ב- ת.פ. 31029-11-11, בו מיוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 192, 334, 380 ו- 384 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

מדובר, לפי הנטען בכתב האישום, באירוע מיום 12/11/11, במהלכו העביר המשיב על פניו של מר אילן שיינקמן (להלן :"המתלונן") חפץ חד בו החזיק וכן הכה בו פעמיים בפניו באמצעות אגרופו וכתוצאה מכך נפצע המתלונן באופן שנפתחו לו השפתיים וניגר מהם דם וכן נגרמו לו חתכים שטחיים מדממים בפניו. בהמשך נטל המשיב מכשיר טלפון נייד שנפל מכיסו של המתלונן וכן איים על המתלונן באומרו "יבוא יום, מחר מחרתיים, אני אתפוס אותך וארצח אותך".

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם הבקשה שבפניי, בה עותרת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 31029-11-11.

מקור סמכותו של בימ"ש להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, בהוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

מהוראות סעיף 21 הנ"ל עולה כי הסמכות להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו קמה לו, לבית המשפט, רק בהתקיים שני תנאים מצטברים והם:

           1.        שמתקיימת עילת מעצר.

           2.        שישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם.

3.הבה נבדוק, להלן, האם במקרה שבפניי ישנן ראיות לכאורה ומתקיימת עילת מעצר.

א.אשר לקיומן של ראיות לכאורה – הסניגור לא חלק, בצדק, על קיומן של ראיות לכאורה, שכן מעיון בחומר החקירה המצוי בתיק החקירה, שהוצג לעיוני, עולה כי ישנן ראיות ועדויות, שאם יתקבלו כאמינות ע"י המותב שידון בתיק הפלילי, יהיה בהן כדי להביא להרשעת המשיב בעבירות המיוחסת לו בכתב האישום. ראוי גם לציין שבהקשר לעבירת התקיפה החבלנית יש הודאה של המשיב.

יחד עם זאת, אינני יכול שלא לציין שבכל הקשור לטענה כי המשיב צעק לעבר המתלונן "יבוא יום, מחר מחרתיים, אני אתפוס אותך וארצח אותך", אף אחד משני העדים לארוע, שנחקרו, לא שמע את אמירת המילים הנ"ל, מה שמעורר ספק אם אמנם נאמרו באותו אירוע. כן ראוי לציין שאיש מעדי הראיה, כולל המתלונן עצמו, לא אמר שראה כי החשוד אחז בידו חפץ חד כל שהוא. בהקשר זה ראוי לציין כי המתלונן אמנם אמר שהמשיב "התחיל להעביר את הידיים שלו על הפנים שלי עם סכין גילוח ביד ועשה לי שריטות בפנים", אולם משום מה החוקר לא טרח לשאול אותו על סמך מה הוא אומר זאת והאם ראה סכין גילוח או חפץ חד אחר כלשהוא בידיו של המשיב. גם בעימות שנערך ביניהם לא עלה כלל עניין זה.

ב.אשר לקיומה של עילת מעצר - עילות המעצר עד תום ההליכים מפורטות בסעיף 21 (א) לחוק המעצרים. לטענת המבקשת מתקיימות במקרה זה שתי עילות מעצר – האחת, החשש כי שחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך האחרת, שזו עילת מעצר לפי סעיף 21 (א) (1) (א) לחוק המעצרים והשניה, כי אם המשיב ישוחרר, הוא עלול לסכן את בטחונו של המתלונן, שזו עילת מעצר לפי סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק המעצרים. האמנם?

אשר לעילה לפי סעיף 21 (א) (1) (א) לחוק המעצרים - לא מצאתי בחומר המצוי בתיק החקירה אפילו ראשית ראיה לקיומו של חשש, כנטען ע"י המבקשת, מעבר לאמירה הסתמית כי חשש זה קיים. לא די בכך, שכן אם נאמר אחרת, אזיי ניתן יהיה לטעון בכל תיק שחשש כזה קיים ובכל תיק תתקיים עילת מעצר.

אשר לעילה לפי סעיף 21 (א) (1) (ב) – לכאורה קיימת מסוכנות מצד המשיב כלפי המתלונן. עד כמה מסוכנות זו גבוהה? קשה להעריך. בהקשר זה ראוי לציין שהמשיב נעדר עבר פלילי.

4.בהתאם להוראות סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים, משמוצא ביהמ"ש כי יש עילת מעצר וכי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם שאת מעצרו עד תום ההליכים מבקשים, חובה על בית המשפט לבדוק אם "... ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחרותו של הנאשם, פחותה" ורק אם ביהמ"ש מגיע למסקנה שאין בנמצא חלופת מעצר ראויה, היינו כזו שתבטיח את מטרת המעצר, יורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.

אין חולקין שמסוכנותו של המשיב אינה כלפי כולי עלמא, אלא רק כלפי המתלונן. מסוכנות זאת ניתן לאיין ע"י הרחקתו של המשיב למרחק בטוח מהמתלונן ובפיקוח מתאים.

הסניגור הציע, כחלופת מעצר, להרחיק את המשיב מכרמיאל. סבורני כי כדי להסתפק בחלופה זו, מן הראוי ששירות המבחן יבחן את רמת מסוכנותו של המשיב וכן יביע דעתו אם די בהרחקה, ללא מעצר בית נלווה ו/או ללא פיקוח הולם.

הסניגור ציין כי המשיב יוכל לשהות בעכו, אצל חבר שלו. אילו הוצע לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בבית אותו חבר – שפרטיו לא נמסרו ושעמדתו בעניין לא נשמעה – הייתי שוקל זאת בחיוב. אולם הדבר לא הוצע.

אשר על כן, אני מורה על קבלת תסקיר מעצר. שירות המבחן מתבקש להתייחס הן לשאלת מסוכנותו של המשיב והן לטיבה של החלופה שהוצעה או של כל חלופה אחרת שתוצע.

נדחה להמשך, לאחר קבלת תסקיר המעצר, ליום 18/12/11, שעה 10.00.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ