אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לסרי(עציר)

מדינת ישראל נ' לסרי(עציר)

תאריך פרסום : 15/04/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום ראשון לציון
5857-03-10
14/04/2010
בפני השופט:
שרית זמיר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יעקב לסרי (עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 8 אישומים בעבירות של פריצה למבנה וגניבה; פריצה לרכב בכוונה לגנוב; גניבה מרכב; החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית; גניבת רכב; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ללא רישיון וביטוח; תקיפה הגורמת חבלה של ממש; הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין שלא כדין.

מדובר ברצף עבירות שבוצעו בין התאריכים יוני 2009 ועד פברואר 2010.

ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ומיקדה טיעוניה בשאלת חלופת המעצר.

ב"כ המשיב עתרה לאפשר למשיב להשתלב בהליך גמילה בקהילה טיפולית סגורה אשר מחד תשמש כחלופת מעצר הרמטית שיהיה בה כדי לאיין מסוכנותו של המשיב, ומאידך תספק מענה טיפולי לגמילה מסם, נוכח העובדה כי מדובר במי שמנהל אורח חיים התמכרותי מזה שנים רבות ועל רקע זה שב ומסתבך בפלילים.

לצורך הזה עתרה ב"כ המשיב כי יתקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר יבחן את אפשרות שילובו בהליך גמילה במוסד סגור, והציגה בפני בית המשפט אסמכתא לכך כי המשיב החל הליכי גמילה טרם מעצרו, ממנה עולה כי פנה מיוזמתו לקהילת "רמות יהודה", עבר את ראיון הקבלה וביצע את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות לצורך כך. ב"כ המשיב אף הוסיפה כי מרבית העבירות המיוחסות למשיב (אישומים 3-8) בוצעו טרם פנייתו לקהילה וכי רק אישומים 1 ו- 2 מאוחרים למועד הראיון והבדיקות שעבר לצורך קליטתו בקהילה.

לפיכך, לדבריה מתקיים החריג המוכר בפסיקה, לפיו בית המשפט יאפשר הליך גמילה אף בשלב המעצר, שעה שהובאו בפניו ראיות כי המשיב החל בצעדים אופרטיביים לשילוב בהליך גמילה, עוד טרם מעצרו.

ב"כ המבקשת התנגד לשחרור המשיב בחלופה כלשהי, תוך שמפנה הוא לחומרת העבירות המיוחסות למשיב, למסוכנות הנשקפת מפניו, לעובדה כי תלויים ועומדים כנגדו 2 מאסרים על תנאי חבי הפעלה, ולכך כי נסיונות גמילה שנעשו בעניינו בעבר לא צלחו.

עוד טען ב"כ המבקשת כי מדובר במשיב שאין ליתן בו אמון כלל ועיקר, וכי החזקת המשיב במוסד גמילה סגור לא תענה על הצורך לאיין מסוכנותו, באשר מדובר במי שמאסרים ממושכים שריצה כמו גם מאסרים על תנאי שתלויים ועומדים כנגדו לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות.

ב"כ המבקשת הוסיף כי מקומו הראוי של הליך הגמילה הינו במסגרת הדיון בתיק העיקרי ולאחר שהנאשם הורשע במיוחס לו ובמסגרת ריצוי העונש ולא במסגרת הליך המעצר, מה גם שמדובר במי שלא הצליח להשתלב ולהתמיד במסגרת טיפולית סגורה בעבר.

בדיון שנערך ביום 11/03/10 נעתרתי לבקשה ב"כ המשיב והוריתי על קבלת תסקיר מעצר אשר התבקש לבחון את התאמת המשיב להליך גמילה ממושך, להתייחס לסיכויי הצלחה של הליך שכזה, לניסיונות והליכי שיקום קודמים שנעשו בעניינו של המשיב, כמו גם למידת האמון שניתן ליתן במשיב כי יתמיד בהליך קשה שכזה.

אקדים ואומר כי אכן מפני המשיב נשקפת מסוכנות של ממש.

עברו הפלילי המכביד של המשיב משתרע על פני שנים ארוכות וכולל הרשעות בעשרות עבירות, אם לא למעלה מכך, וביניהן עבירות מתחום הרכוש, האלימות, עבירות על חוקי התעבורה, הפרות הוראה חוקית, בריחה ממשמורת חוקית, עבירות בנשק ועבירות סמים.

כמו כן כנגד המשיב תלויים ועומדים כתבי אישום המייחסים לו גם הם שורה ארוכה של עבירות סמים ורכוש.

כתב האישום נשוא הבקשה, גם בו, כשלעצמו, יש ללמד על המסוכנות הנשקפת מפני המשיב, אשר שב ושולח שוב ושוב ידו הרעה ברכוש הזולת, ואם לא די בכך, אף אינו מהסס לנהוג ברכבים אותם גנב, שעה שפסול הוא מנהיגה, וחמור מכך אף תחת השפעת סמים.

שאלת התאמתו של הליך גמילה מסמים כחלופת מעצר אינה חדשה בבתי המשפט, והיא נדונה בפסיקה לאורך שנים.

הגישה שהתגבשה בהקשר לכך היא, בעיקרה, כי ככלל שלב הדיון במעצר עד תום ההליכים אינו השלב המתאים לייזום טיפול לגמילה מסמים. והעיתוי הראוי הוא, בדרך כלל, שלב ריצוי העונש (ראה בש"פ 8386/05 בדייב נ' מדינת ישראל, בש"פ 163/05 זאדה נ' מדינת ישראל).

סטייה מכלל זה אפשרית במקרה חריג בלבד, לפיו יאפשר בית המשפט השתלבות בהליך גמילה אף בשלב המעצר בהתקיים 2 פרמטרים:

האחד, כי הנאשם נקט הליכים אופרטיביים, טרם מעצרו, להשתלב בהליך גמילה;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ