אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ליפר

מדינת ישראל נ' ליפר

תאריך פרסום : 10/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
10389-07-09
10/01/2011
בפני השופט:
הדסה נאור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד לילי קצב
הנתבע:
אליעזר ליפר ע"י ב"כ עו"ד תמיר סולומון

החלטה

במסגרת הסדר טיעון שנכרת בין המאשימה לנאשם, באמצעות ב"כ, הודה הנאשם, בתאריך 20.9.10, בעובדות כתב אישום מתוקן, לפיהן בתאריך 9.4.08 הסיע ברכבו, ברמת גן, שלושה תושבי האזור, שלא היה בידם אישורי כניסה ושהייה בישראל על פי דין, וזאת על מנת להעסיקם בעבודות שיפוצים.

לאחר שנרשמה הודאת הנאשם, ביקש בא כוחו שהות, על מנת לבחון השלכות אפשריות, של החלטות הוועדה - שהוקמה כדי לדון באפשרות לתיקון חוק הכניסה לישראל, על ידי הכנסת הוראה לפיה לא יועמד לדין מי שביצע עבירה ראשונה של הסעת שב"ח - על עניינו של הנאשם.

הדיון נדחה על מנת לאפשר לצדדים לעקוב אחר שינוי אפשרי בחוק.

תוצאות הבדיקה העלו כי בתאריך 23/3/2010, פורסם ברשומות תיקון לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), תשנ"ו-1996 (להלן: התיקון לחוק), העוסק בין היתר באכיפה נגד מסיעים של שוהים בלתי חוקיים.

מתברר כי בתיקון לחוק לא הוכנסה הוראה הקובעת פטור מאחריות פלילית למי שביצע עבירה ראשונה של הסעת שב"ח, אולם במסגרת הדיונים, שנערכו בועדת הפנים של הכנסת, עובר לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, התחייבה המדינה כי לא תעמיד לדין נהג שזו לו הפעם הראשונה בה הוא נתפס כשהוא מסיע שוהים בלתי חוקיים (להלן: התחייבות המדינה).

התחייבות המדינה חלה לגבי תיקים שנפתחו החל ממועד כניסת התיקון לחוק לתוקף, היינו החל מיום 23/3/2010.

בעקבות התחייבות המדינה, כאמור, שינתה המאשימה את מדיניות הענישה לה היא עותרת לגבי עבירות שבוצעו לראשונה טרם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, ונאמנה למדיניות החדשה הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם לפיו עתרה להטיל עליו מאסר מותנה, חלף מאסר בפועל, לצד רכיבי הענישה של קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה קצרה ופסילה על תנאי.

על אף הסדר הטיעון, אליו הגיעו הצדדים, עתר ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום, לאור התחייבות המדינה, כאמור לעיל, כשהוא מבסס את טיעוניו על שני ראשים נפרדים, אך קשורים האחד בשני.

הראשון - ביקש להקיש וללמוד לעניינינו מהוראת סעיף 5(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, (להלן: "חוק העונשין") הקובע כי:

"נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה".

ולהחיל, את התחייבות המדינה, באופן רטרואקטיבי, גם על הנאשם, אשר ביצע את העבירה טרם ניתנה ההתחייבות.

השני – טענת הגנה מן הצדק, הנובעת מאפליה ואכיפה בררנית. לשיטתו, המדיניות בה מבקשת המאשימה לנהוג, גובלת בהפליה מנהלתית קשה בין אדם למשנהו, בין מי שביצע את העבירה לפני מתן ההתחייבות לבין מי שביצעה לאחריה וככזו מקימה עילה מספקת לביטול כתב האישום.

ב"כ המאשימה ביקשה לדחות את בקשת ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום, על שני ראשיה.

לטענתה, לא רק שאין המקרה נכנס לגדר הוראת סעיף 5(א) לחוק העונשין, משום שאין מדובר בחקיקה ו/או הוראה חוקית, המעניקה תחולה רטרואקטיבית להוראת חוק מקלה, המאוחרת למועד ביצוע העבירה, כי אם בהתחייבות גרידא, אלא יתרה מכך, מדובר בחוק הוראת שעה, עליו חלה הוראת סעיף 6 לחוק העונשין, אשר החריגה, מתחולת סעיף 5, חיקוק שתחולתו לזמן קצוב והנתון לשינויים מזמן לזמן.

בהתייחסה לטענת ההגנה מן הצדק, פירטה את התפתחות הפסיקה בעניין תחולתו וטענה כי לא רק שלא הוכח על ידי ההגנה כי באכיפה בררנית עסקינן, אלא יש לראות בהתחייבות המדינה ובהתאמות במדיניותה, שנעשו לגבי מקרים שקדמו ליום הקובע, כעונים על התנהגות ראויה וצודקת.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה שדין שתי הטענות להידחות.

טיעוני ב"כ הנאשם אמנם טיעונים נכבדים הם, אולם דומה שטעה בבקשתו ליישמם במקרה שלפנינו.

בסעיף 6 לחוק העונשין החריג המחוקק, מתחולת סעיף 5 לחוק העונשין, באופן מפורש, חיקוקים שזמנם קצוב, בקבעו:

"הוראות סעיפים 4 ו-5 לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ