אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ליסטוב

מדינת ישראל נ' ליסטוב

תאריך פרסום : 01/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
22651-06-10
26/02/2012
בפני השופט:
דנה מרשק מרום

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ע"י עו"ד המי
הנתבע:
אלכסנדר ליסטוב – בעצמו וע"י עו"ד ניר דוד
גזר-דין

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע שלוש עבירות של התפרצות לבתי מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: חוק העונשין] ובשתי עבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

ההתפרצות הראשונה אירעה ביום 31.5.10, כשהנאשם נכנס לבית באריאל דרך דלת מרפסת שהיתה סגורה אך לא נעולה. בעלת הבית שמעה את כניסתו של הנאשם לבית, צעקה - ועקב כך ברח הנאשם מן הבית.

הנאשם התפרץ לשני בתים נוספים באריאל ביום 7.6.10. בשעה 13:00 נכנס לבית דרך חלון המטבח וגנב תכשיטים (טבעת זהב וזוג עגילים מזהב). בשעה 17:00 התפרץ לבית אחר בכך שנכנס דרך חלון הבית, וגנב מתוך כספת תכשיטים (טבעת יהלום, 3 צמידי זהב, וארבע שרשראות), 8100 ₪ ו – 8850 דולר במזומן.

2.לבקשת הסניגור, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, שכן בעת מתן הכרעת-הדין שהה הנאשם בקהילה טיפולית "אילנות". ייאמר כבר, כי לאחר שהייה של כשנה בקהילה, הוחלט על הפסקת הטיפול שם על-ידי הצוות הטיפולי בקהילה, ובסופו של יום אין המלצה טיפולית מאת שירות המבחן.

3.במסגרת הראיות לעונש, נשמעה עדותה של הגב' מיכל לובלסקי, אשר מטפלת בנאשם באופן פרטי במסגרת מרכז "התיקון הכללי" מאז חודש אוקטובר 2011. על-פי חוות-דעתה, הנאשם מצוי בעיצומו של הליך שיקום, והפרוגנוזה לגביו טובה.

4.ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות ואת המסוכנות הגלומה בהן לבעלי הבתים, כאשר הנאשם חדר לפרטיותם, ומעבר לגניבת הרכוש יקר הערך בשתי ההתפרצויות האחרונות, אף פגע בתחושת הבטחון העצמי של דרי הבתים. לטענתה, הגיעה העת להחמיר במבצעי עבירות מעין אלו, על-מנת לשרש את התופעה ולהוקיעה. מבחינת נתוני הנאשם הדגישה, כי לנאשם הרשעות קודמות בתחום הסמים, נשלח לקהילת "אילנות" אך נפלט ממנה, כששירות המבחן חד-משמעי במסקנתו כי הנאשם לא העמיק תובנותיו באשר לעומק בעיית התמכרותו לסמים ולא חל כל שינוי במצבו ובהתנהלותו. באשר לעדותה של הגב' לובלסקי טענה, כי המדובר בטיפול קצר מועד של שלושה חודשים בלבד, במהלכם מגיע הנאשם למרכז בשני חצאי ימים – ויש להעדיף את הערכות שירות המבחן המבוססות על שהייה בקהילה במהלך שנה שלמה. לטעמה, קיים סיכון גבוה לחזרה לביצוע עבירות בעתיד, ויש ליתן מעמד בכורה לשיקולי גמול. על כן, עותרת היא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך שלא יפחת מ – 36 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

5.הסניגור הדגיש את התקדמות הנאשם מאז מעצרו וביקש ליתן משקל של ממש לכך ששהה במהלך שנה שלמה בקהילה טיפולית, תוך הגבלת חירותו האישית. לטענתו, בטרם הופסקה שהייתו של הנאשם בקהילה, הדיווחים העידו על התקדמות במצבו, בדיקות השתן שמסר העידו על נקיון מסמים – ועל כן אין מקום לזקוף לחובתו את העובדה ששהותו במקום הופסקה שכן התנהל ככל יכולותיו. הוא עותר ליתן משקל להערכות הגב' לובלסקי במובן זה שפנה מיוזמתו לטיפול פרטי מתוך מוטיבציה אמיתית, כשמדובר בנאשם שטיפול פרטני מתאים יותר עבורו. עוד הדגיש, כי הנאשם לקח אחריות מיידית על מעשיו, כשהרקע לביצוען הוא בעיית התמכרות, אשר אם תיפתר – לא יהיה יותר בסיכון לעבריינות בעתיד. לטענתו, ייגרם לנאשם נזק רב משליחתו אל מאחורי סורג ובריח, בכך שכל המאמצים שהשקיע עד היום בשיקום ובטיפול יירדו לטמיון. הסניגור עותר להושיט יד לנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וקנס, ובכך ליתן ביטוי לאינטרס הציבורי המחייב ליתן לנאשם הזדמנות לשיקום.

6.בדברו לבית-המשפט, מסר הנאשם כי חווה סבל וכאב במהלך חייו, כיום מצוי בדרך חדשה, שהוא מעוניין להמשיך בה. לתחושתו, כן עבר שינוי בקהילת "אילנות".

7.מהתסקיר שהוגש לעיוני למדתי אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשם, שהינו רווק בן 27, מכור לסמים מגיל צעיר. במסגרת הליך המעצר, אובחן כבעל דפוסים עברייניים על רקע התמכרות לסמים אשר מבין באופן ראשוני את חומרת מצבו ואת נזקקותו לטיפול גמילה, כשביום 29.8.10 נלקט בקהילה "אילנות" לאור ההערכה כי רק טיפול גמילה רציני במסגרת סגורה עשוי לצמצם את הסיכון להתנהגות שולית. כעבור כשנה הופסק הטיפול בקהילה בהיותו בשלב ב' בלבד מתוך חמשת שלבי הטיפול. מהאינפורמציה שהועברה לשירות המבחן מאת הקהילה עולה, כי המדובר בבחור רגיש, אשר חשש מחשיפה (גם במסגרת סדנת משפחות בה השתתף יחד עם משפחתו), כשהתקדמותו בקהילה היתה איטית מאד ועל כן לא התקדם בשלבי הטיפול כמקובל. הצוות שיקף לו מספר פעמים כי אינו מתקדם בטיפול, אך לא חל כל שינוי בהתנהלותו ועל כן הודח מהקהילה. להתרשמות הצוות, הנאשם מצוי בשלבים גבוהים של הכחשת מצבו ההתמכרותי וכי בשל קשייו לתת אמון, הוא איננו בשל לטיפול בקהילה טיפולית. עוד צויין, כי ייתכן ויוכל להפיק תועלת רבה יותר מקשר פרטני. הערכות הגורמים המטפלים עמדו בפער לתחושותיו של הנאשם כי חש שעבר שינוי משמעותי ומסוגל לשמור על נקיונו מסמים. לאור השימוש בדפוסי הכחשה וטשטוש הבעייתיות במצבו, נוכח קשייו ליתן אמון ולהיעזר בגורמים טיפוליים, ונוכח התרשמות קצינת המבחן בדבר קשייו לעמוד בדרישות של תהליך טיפולי הכולל גבולות וכללים ברורים, מעריכה קצינת המבחן כי בשלב זה הנאשם יתקשה להפיק תועלת ממשית מטיפול בתחום ההתמכרויות. על כן, למרות נקיונו מסמים, אין בעיתוי הנוכחי המלצה טיפולית בעניינו.

8.כאמור, פנה הנאשם מיוזמתו למרכז "התיקון הכללי" לטיפולה של הגב' לובלסקי לפני כארבעה חודשים, בחודש אוקטובר 2011. הגב' לובלסקי מתמחה בטיפול בהתמכרויות, בעברה ראש תחום טיפול ושיקום בשב"ס. התרשמתי כי אכן המדובר באשת מקצוע מנוסה, וייאמר, כי באופן עקרוני מקבלת אני את גישתה, כי טיפול בקהילה אינו מתאים לכל אדם. עם זאת, נוכח עומק בעיית ההתמכרות של הנאשם, כשמצויה מנגד הערכה של צוות טיפולי, המבוססת על שהות ממושכת של הנאשם בקהילה טיפולית ושל קצינת המבחן, מתקשה אני לאמץ את הערכותיה של הגב' לובלסקי. התרשמותה כי קיימת פרוגנוזה טובה מבוססת כיום על היכרות לא מעמיקה עם הנאשם, במהלך חודשים ספורים, כאשר תהליך הטיפול כולל טיפול פרטני, טיפול קבוצתי במהלך שני חצאי ימים ותפקוד בעבודה. גם היא הודתה בכנות, כי אינה יכולה למסור הערכה מסכמת כיום, ועל כן עתר הסניגור לדחות את הדיון על-מנת לאפשר לנאשם להמשיך בתהליך הטיפול בחסות בית-המשפט – בקשה אשר לא נתקבלה.

9.עיננו הרואות, אם כן, כי המדובר בנאשם הסובל מבעיית התמכרות מגיל צעיר, אשר ריצה מאסר בפועל בעברו בגין ביצוע עבירות סמים, כשהתמכרות זו מצויה ברקע ההסתבכויות נשוא גזר-דין זה. הנאשם לא היסס מלחזור ולפגוע בביתם-מבצרם של מתלוננים שונים, בתחושת הבטחון שלהם וברכושם.

לענין מדיניות הענישה המתחייבת בנסיבות, ראוי להזכיר את דבריו של כב' השופט מלצר בע"פ 7453/08, מדינת ישראל נגד אואזנה ואח' (פורסם בנבו, מיום 31.12.2008):

"לגישתי, כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ'עבירות נגד הרכוש' (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת נפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות שת פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ'עבירות רכוש', נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה – לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתצמית באמירה 'ביתו של אדם – מבצרו'. ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר בטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית – מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתך התא האישי – משפחתי השמור ביותר של האדם..." (סעיף 8 לפסק-הדין).

בהמשך, חוזר כב' השופט מלצר על פסיקת בית-המשפט העליון ממנה עולה הדרישה להחמרה בעונשם של עבריינים הפורצים לבתיהם של אזרחים תמימים (סעיף 10 לפסק-הדין).

10. הדברים נכונים במיוחד בעניינו של הנאשם: באירוע ההתפרצות הראשון אמנם לא הספיק לגנוב רכוש יקר ערך, אך ניתן לשער את החרדה שאחזה בבעלת הבית כשהבינה שאדם זר חדר לביתה. עוד ייאמר לחומרה, כי במהלך שני אירועי ההתפרצות הנוספים, אשר בוצעו בתעוזה באותו היום, גנב הנאשם רכוש יקר ערך בדמות תכשיטים וכסף מזומן - רכוש אותו לא יזכו לראות המתלוננים שוב, כאשר הנאשם בזבזו לטובת סמים. נסיבות ביצוע העבירות, משכן, עברו הפלילי של הנאשם, הרקע לביצוען – כשכיום ההערכה המבוססת של הגורמים המטפלים הרשמיים היא כי לא חל שינוי אמיתי במצבו ובתובנה שלו לעומק הבעיה ממנה הוא סובל – אכן מחייבים להשית על הנאשם עונש מאסר מוחשי מאחורי סורג ובריח.

11.עם זאת, מקבלת אני את גישת הסניגור, כי לא ניתן להתייחס בביטול לתקופה בה ניתנה לנאשם הזדמנות לטיפול בקהילה סגורה. הצדק עימו, כי המדובר בתקופה לא קלה, בת שנה, במהלכה היה הנאשם מוגבל בחירותו. לטעמי, במסגרת מאזן האינטרסים הכולל, אין להתעלם ממאמציו של הנאשם אז והיום לקדם את עצמו (כשהביטוי לכך הוא גם בעובדה שהוא מוסר בדיקות שתן נקיות) – אך זאת, כשיקול לקולא בקציבת העונש ובאופן אשר יביא לכך שלא ימוצה עימו הדין כדרישת המאשימה. עוד יש להתחשב בהודאתו המיידית של הנאשם במיוחס לו, בתקופה בה שהה בתנאים מגבילים בביתו ובתפקודו בתקופה זו (נ/3) וכן בנסיבות חייו הלא קלות.

12.אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים העומדים לזכותו ולחובתו של הנאשם, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו: 8.6.10 – 29.8.10.

מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ