אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ליברכט(עציר)

מדינת ישראל נ' ליברכט(עציר)

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
18972-07-13
04/02/2014
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלעד ליברכט (עציר)
גזר-דין

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בביצוע עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום התגורר הנאשם בדירה בפתח תקווה. במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג חברים שנפרדו מספר חודשים עובר למועד הרלוונטי לכתב האישום. במועד הרלוונטי לכתב האישום עבדה המתלוננת בבר בתל אביב (להלן: "מקום העבודה"). בתאריך 7.7.13, בשעה 05:00, עת נסעה המתלוננת ברכבה ממקום עבודתה, בצומת מרומזרת (להלן: "המקום"), הגיע הנאשם למקום עם אחר, כאשר האחר נוהג על האופנוע והנאשם ישוב מאחור (להלן: "השניים"). בנסיבות אלה, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה בה ובחברה בכך שצעק לעברה "אני ארצח אותך ואת מי שיהיה איתך, הכל בחיים זה עניין של זמן". בהמשך ובסמוך, עת הגיעה המתלוננת עם רכבה לרחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, עקפו אותה השניים, הנאשם קילל את המתלוננת והשניים המשיכו בנסיעה. בנסיבות אלו, עצרה המתלוננת את רכבה והזעיקה את המשטרה.

ראיות לעונש

3.מטעם המאשימה הוגשה הצהרת נפגעת עבירה של המתלוננת לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001. בהצהרה מציינת המתלוננת כי הייתה במערכת יחסים עם הנאשם כ-5 שנים. במהלך חמש השנים הללו, היא פחדה להתלונן במשטרה, הנאשם לא הרשה לה לדבר עם אף אדם. לאחר שהנאשם החל לאיים על אמה של המתלוננת, המתלוננת התלוננה במשטרה בפעם הראשונה. המתלוננת עברה לגור עם אמה והוציאה צו הרחקה נגד הנאשם. למרות זאת, הנאשם המשיך להגיע לבניין של אמה ולאיים על המתלוננת. הנאשם היה דורש מהמתלוננת כסף, היה מחכה לה ונכנס לרכבה. המתלוננת ציינה כי היו מצבים שבהם הנאשם אף הכה אותה. כאשר השכנים היו מזעיקים משטרה, הנאשם היה מכריח את המתלוננת להגיד כי הוא לא עשה דבר. המתלוננת ציינה כי הנאשם לא מפסיק לאיים עליה, הוא אומר לה כי מטרתו בחיים היא להרוג אותה, שהמתלוננת הינה בן אדם חי-מת ושבקרוב היא תמות. המתלוננת ציינה כי היא מפחדת מאוד מהנאשם, כי הוא בן אדם לא שפוי, נרקומן ועצבני.

4.מטעם ההגנה העידה הגב' נופר קונטטה (להלן: "הגב' קונטטה"). הגב' קונטטה העידה כי היא מכירה את הנאשם מזה כשנה. הנאשם משמש כאבא לשני ילדיה. הנאשם הבטיח לה כי ילך לטיפול פסיכולוגי.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד תמיר גינדין ונדב רייכמן, הנאשם הודה והורשע בעבירת איומים שהופנו כלפי בת זוגתו לשעבר. הנאשם, ככל הנראה, לא השלים עם הפרידה. מדובר בקשר אובססיבי של הנאשם כלפי המתלוננת. מדובר באירוע חמור שהנאשם ביצע על רקע קנאתו למתלוננת, מדובר באיומים בוטים. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה נעה בין מאסר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. המאשימה טענה כי מתוך חומר החקירה עולה כי העבירה בוצעה לאחר תכנון ולא מדובר באירוע אקראי. הנזק הצפוי היה חמור, יכלה להיגרם פגיעה פיזית, כאשר מדובר במרדף על הכביש. כמו כן, מדובר בנזק נפשי שכן המתלוננת מרגישה שאין לה שליטה על חייה והנאשם יכול לפגוע בה ללא מורא ופחד. הנאשם הינו אדם צעיר, שחרף גילו הצעיר, הספיק לבצע לא מעט עבירות פליליות. לחובתו של הנאשם גמר דין ו-3 הרשעות קודמות בביצוע עבירות רכוש, אלימות, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין, כליאת שווא ועוד. בגזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם ביום 20.9.06, מתאר בית המשפט את הנאשם כפגע רע לעצמו ולסביבתו וקובע כי אלמלא המהפך שביצע הנאשם בחייו, הוא היה ראוי למאסר מאחורי סורג ובריח לשנים רבות. המאשימה טענה כי אמנם הנאשם סובל מבעיות בריאותיות רבות וסובל מהתמכרות קשה לתכשירים נרקוטיים, אך אין בכך כדי להקל בעונשו, שכן הנאשם ביצע את העבירה חרף מצבו הרפואי, תוך שהוא מודע למעשיו. המאשימה עתרה למאסר ממושך בפועל, להפעלת מאסר מותנה במצטבר, הטלת מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אייל שמולביץ', המאסר על תנאי בעניינו של הנאשם אינו חל. במקרים כאלה, שבהם ישנו ספק האם המאסר המותנה חל אם לאו, יש לפנות להלכה שנקבעה בדנ"פ 1558/03 מדינת ישראל נ' אסד וכן לסעיף 34 כא' לחוק העונשין, לפיהם יש לפרש את המצב לקולא. כמו כן, יש להסתכל על לשון גזר הדין, אשר מדברת על מאסר על תנאי בעבירות אלימות ולא בעבירות איומים. כמו כן, לא נכתב בגזר הדין כי המאסר על תנאי יחול על כל העבירות בהן הורשע הנאשם, ולכן יש להעדיף את הפרשנות המקלה, לפיה המאסר המותנה אינו חל. בנוסף, על כב' השופט שגיא היה לחדש את המאסר המותנה ולא להאריך אותו, ולכן המאסר המותנה בטל. הנאשם סובל מבעיות בריאותיות רבות, הנאשם סובל מאי ספיקת כלי לב, ישנן המלצות לכריתת רגל (נ/1). הנאשם מטופל באוקסיקונטין במינון גבוה לשיכוך הכאבים (נ/1). מדובר בתרופה אשר מקבילה להרואין. תופעות הלוואי של תרופה זו הינן השפעה על המודעות, על היסוד הנפשי, הזיות, התנהגות לא יציבה ואלימה, אי שקט ועלייה בלחץ הדם. ב"כ הנאשם טען כי יש לתת לתופעות לוואי אלו משקל רב, והדבר אף מקביל להגנת השכרות. הנאשם נמצא במעצר כ-4 חודשים והינו סובל יותר מאדם בריא משהותו במעצר בשל מצבו הבריאותי. באשר לעבירה עצמה, טען ב"כ הנאשם כי אין מחלוקת כי מדובר באהבה נכזבת, אך הנאשם לא התכוון לפגוע במתלוננת. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין אי הרשעה לבין מאסר בפועל למשך 7 חודשים.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו. טען כי לא התכוון לפגוע במתלוננת, הדברים נאמרו מתוך כעס ותסכול.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת לצד עונשים נלווים.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הזכות לשלום הציבור והזכות לשלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. עמד על כך כב' השופט גולדברג בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל (6.9.89):

"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין".

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה משמעותית בערך המוגן. הנאשם איים על המתלוננת כי ירצח אותה ואת מי שיהיה איתה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:

א.ברע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.08), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת איומים כלפי בת זוגו בנפרד, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ