אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ליבוביץ

מדינת ישראל נ' ליבוביץ

תאריך פרסום : 11/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
369-07-12
28/06/2013
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שרה ליבוביץ –

החלטה

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה בין היתר עבירות של נהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש והפקרה לאחר תאונה. הנאשמת הגישה בקשה לקיים משפט זוטא בעניין קבילות מספר הודעות שמסרה בהזדמנויות שונות בנימוק כי הודעות אלה לא נמסרו "באופן חופשי ומרצון" כנדרש בסעיף 12 לפקודת הראיות [ נ"ח] תשל"א – 1971.

בהמשך, צמצמה הנאשמת את הטענה לפסילת ההודעות רק לאחת בעניינה של עדות לא חתומה שאינה נושאת תאריך, שעה או פרטי חוקר ואין בה מידע לעניין אזהרת הנאשמת (להלן:"העדות") [ ראו לעניין זה פרוטוקול הדיון, עמ' 4 שו' 11-13]. בהתאם, התקיים דיון בטענת הנאשמת ובמסגרתו נחקר מר גים נמר, רכז בוחנים באת"ן ובית המשפט צפה בדיסק בו מתועדת חקירתה המצולמת של הנאשמת על ידי מר נמר. בעקבות דיון זה הודיע ב"כ הנאשמת כי הוא עומד על טענתו לפסילת העדות אולם הפעם נומקה הדרישה לפסול את הראיה בדבריו של מר נמר כי עצר את הנאשמת במסגרת חקירתה וזאת מבלי שנרשם דוח מעצר ומבלי שנכח במקום קצין. נסיבות מעצר אלה, נטען, מעוררות חשש כי הדבר נעשה במטרה להפעיל לחץ פסול על הנאשמת ומכאן נובע כי יש לפסול את העדות שנמסרה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

כאמור לעיל, במסגרת הדיון בבקשת הנאשמת העיד מר גים נמר בבית המשפט בנוגע לנסיבות גביית ההודעות מן הנאשמת. מר נמר ציין כי לנאשמת קוימה חקירה אשר סתירות שנגלו בה חייבו בירור וליבון נוסף בחקירה נוספת. חלקה הכתוב של החקירה – במסגרתו הוזהרה הנאשמת כדין והוסבר לה כי היא רשאית להיוועץ בעו"ד – הסתיים בשעה 13:25. מספר דקות לאחר מכן – 15 דקות לערך – חודשה החקירה והפעם היא תועדה באמצעות וידאו. פרק הזמן שבין החקירה הכתובה למצולמת נועד לטענת מר נמר לאפשר לנאשמת להירגע מבכי ועל מנת לאפשר התקנת ציוד הצילום לצורך החקירה. מר נמר הדגיש בעדותו כי מבחינתו, העדות הכתובה והמצולמת מהווים שני חלקים בתוך רצף חקירתי אחד [ עמ. 11 שו' 2]. מר נמר ציין כי צילום החקירה נעשה באישורה בכתב של הנאשמת ובהסכמתה וכי זכויותיה לא הוקראו לה בפרק המצולם של החקירה הואיל והיה מדובר בהמשכה של החקירה בכתב, בה הוזהרה הנאשמת. [ עמ. 11 שו' 19-21]. מר נמר אישר כי לא החתים את הנאשמת על התיעוד בכתב של החקירה המצולמת אולם לדבריו לא היה בכך צורך על פי הנחיות שהתקבלו מן הפרקליטות. מר נמר הוסיף עם זאת וציין כי בשלב מסוים בחקירה הוא הורה על מעצרה של הנאשמת. הוא ציין כי אכן היה פגם בכך שלא מולא על ידו דוח מעצר כמתחייב אולם לדבריו, למעצר לא היה כל קשר לנסיבות גביית ההודעה או לדבר שאמרה הנאשמת או לא אמרה בעדותה.

סעיף 12 לפקודת הראיות קובע כי "עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חופשית ומרצון". במקרה שלפני, ציין מר נמר במפורש כי למעצרה של הנאשמת במסגרת החקירה לא היה כל קשר לעדותה או לדברים שנמסרו על ידה במסגרת זו או שלא נמסרו. ב"כ הנאשמת לא הוסיף חקור ביחס לנסיבות ביצוע המעצר כך שעל פי התשתית שהונחה לפניי במסגרת הדיון בטענת הנאשמת לא מצאתי בסיס עובדתי לקבוע כי קיים קשר כלשהו בין חקירתה של הנאשמת או תוכן דבריה בחקירה לבין מעצרה. משכך, אין לפני כל ראיה לכך כי אמצעי פסול הופעל לצורך גביית הודעה מן הנאשמת.

למעלה מן הצורך נדון בקצרה ביתר הטענות שהועלו: כאמור, מר נמר ציין כי בין החקירה בכתב, בה הוזהרה הנאשמת כדין והוסברו זכויותיה, לחקירה המצולמת הייתה הפסקה של כרבע שעה. אין מדובר בפרק זמן כה משמעותי המצדיק לראות בכך חקירה "חדשה" המצדיקה אזהרה מחודשת ויידוע מחודש בדבר זכותה של הנאשמת לשתוק או להיוועץ בעו"ד. מדבריו של מר נמר עולה גם כי החקירה המצולמת נועדה ללבן סוגיות שעלו בחקירה הכתובה כך שגם נושאי החקירה לא היה שינוי משמעותי בין החקירה הכתובה למצולמת. בנסיבות אלה אני סבור כי אם הוזהרה הנאשמת כדין בתחילת חקירתה הכתובה והוסברו לה זכויותיה הרי שפרק הזמן הלא משמעותי שחלף בין שני חלקיה של החקירה וזהותם העקרונית של הנושאים שנדונו בחלקים אלה של החקירה מצדיקה לראות בה רצף חקירתי אחד, כפי שציין מר נמר.

מר נמר אישר כי לא החתים את הנאשמת על התרשומת שכללה את עיקרי דבריה בחקירה המצולמת אולם לטעמי ברור שאין בכך כל בסיס לפסילת ההודאה שכן הראיה ממנה נלקחה תמצית זו היא קבילה, כאמור, ועל כן אין הכרח בהחתמת הנאשמת על התמצית או באזהרתה לפני רישום התמצית. גם אין קושי, במקרה של אי בהירות העולה מן התמצית, לעמוד על מידת הדיוק ברישום התמצית באמצעות השוואה למקור המצולם (וכפי שציין מר נמר בעדותו – בעתיד גם המתומלל).

אוסיף בהקשר זה כי מצפייה בדיסק לא ניתן להתרשם כי מצבה הנפשי של הנאשמת קשה. אדרבא, ניתן להתרשם כי החקירה התנהלה, יחסית לנסיבות, באופן רגוע ונינוח. יש לזכור בהקשר זה כי "כל חקירה, ותהא זו הסבירה וההוגנת מכולן, מעמידה את הנחקר במצבים מביכים, מכבידה עליו, מחטטת בצפונותיו, חודרת לפני ולפנים של ציפור נפשו ויוצרת אצלו לחצים נפשיים חמורים" (יעקב קדמי, על הראיות (חלק א, תשנ"ט) 38). עוד ראוי לציין כי הדין מבקש להגן באמצעות הדרישה להיות ההודיה "חופשית ומרצון" על נחקר מפני נקיטת אמצעים פסולים, להבדיל מתחושת פחד סובייקטיבית של המודה שאינה תולדה של נקיטת אמצעים פסולים. בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא (1) 461 (2006))) סוקרת כב' השופטת ביניש בהרחבה את שלוש הגישות בהתייחס לפרשנות המונח "חופשית ומרצון" (שם, סעיפים 24-25 לפסק הדין). אין צורך לעמוד על הגישות השונות או על ההבדלים ביניהן. לצורך ענייננו די אם נאמר כי המשותף לשלוש הגישות הוא חיוב בנקיטת אמצעי פסול לצורך לפסילת ההודיה מכוח סעיף 12 לפקודת הראיות. בהיעדר ראיה לנקיטת אמצעי פסול כלשהו, אין במצבה הנפשי הנטען של הנאשמת בחקירה כדי להקים בסיס לפסילת הודעותיה.

סיכומו של דבר: לא הובאו לפני נסיבות המצדיקות פסילת מי מהודעותיה של הנאשמת. נוכח כל האמור אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ג, 28 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ