אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לי

מדינת ישראל נ' לי

תאריך פרסום : 17/07/2011 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
3058-06-10
17/07/2011
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רוטנברג לי
גזר-דין

גזר דין

הנאשמת בפניי הורשעה על סמך הודאתה בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62 (3) ו- 64ב(א) ו- 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א (להלן: "הפקודה") ; ותקנה 169 א לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

תמצית הטענה העובדתית היא, כי בתאריך 07.05.10 בשעה 03:25 או בסמוך לה, נהגה הנאשמת ברח' בן סירא בירושלים, בהיותה שיכורה. בבדיקה שנערכה לה באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלה הוא 490 מיקרו-גרם.

סעיף 39א לפקודה קובע עונש מינימום של שנתיים פסילה לעבירת הנהיגה בשכרות. עם זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות להפחית בנסיבות מיוחדות מעונש המינימום. לטעמנו, רשאי בית המשפט לקבוע כי פסילת המינימום כולה או חלקה תהיה פסילה על תנאי.

בית משפט זה נתקל בנהגים רבים שהואשמו בעבירת הנהיגה בשכרות. מרביתם שונים מדמות ה'שיכור' במובנה המקובל. המדובר על פי רוב באנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי השתייה לא השפיעה עליהם והם יכולים לנהוג. נהגים אלה לא ידעו כי הם נוהגים ברמת השכרות האסורה בחוק. יש טעם לפגם שעונש המינימום הוא שנתיים פסילה. אין זה עונש מידתי יחסית לעונשים אחרים בפקודה. כך למשל יכול נאשם לדבר במכשיר נייד, לעבור באור אדום, ולגרום לתאונה ועדיין יהיה עונשו נמוך משמעותית מעונשו של מי שבדמו כמות אלכוהול קטנה מעבר למותר.

יוער, כי קיימת מחלוקת בפסיקה ביחס לשאלה האם בכל מקרה בעבירות שבהן נקבע עונש מינימום של פסילה, רשאי בית משפט להורות כי הפסילה שקבע תהא, כולה או מקצתה, על תנאי. בסוגיה זו לא קיימת פסיקה של בית משפט העליון, ואלו בבתי המשפט המחוזיים אין תמימות דעים בעניין (ראו למשל מחד בעפ"ג 2001-10 מדינת ישראל נ' כהן (לא פורסם, ניתן ביום 28.12.2010), ומאידך ראו בע"פ 1183/07 מדינת ישראל נגד אחמד (לא פורסם, ניתן ביום 25.10.2007 ראו גם, בע"פ (ת"א) 70230/02 פרקליטות מחוז ת"א-פלילי נ' שמעון (לא פורסם, ניתן ביום 16.01.2003)). עם זאת, הכל מסכימים, כי כפי שעולה מסעיפים 36 ו- 39א לפקודה נתונה לבית המשפט הסמכות להפחית בנסיבות מיוחדות מעונש המינימום ולהורות שהפסילה כולה או חלקה תהא על תנאי, כמו במקרה דנן.

ב"כ המאשימה ביקשה, כי יושת על הנאשמת עונש של שנתיים פסילה. וזאת לאור ממצאי בדיקת המאפיינים.

אין בידי לקבל את בקשת המאשימה הואיל ואין זה המקרה הרגיל של מי שנוהג בשכרות. במקרה שלפנינו מהתסקיר שהוגשה בעניינה של הנאשמת עולה, כי מדובר בנאשמת בת 24, רווקה. הנ"ל מתגוררת בבית הוריה בירושלים. עם סיום לימודיה התיכונים, הנאשמת שירתה שירות צבאי מלא. כיום הנאשמת הינה סטודנטית שנה ראשונה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית בתל- אביב. זאת ועוד, הנאשמת עובדת לפרנסתה במשרה חלקית כפקידת קבלה בסטודיו להתעמלות נשים. שירות המבחן התרשם לטובה מהנאשמת וכן ציין בתסקירו "התרשמנו מבחורה צעירה, בעלת מערכת ערכים ותפקוד נורמטיביים, אשר העבירה נשוא כתב האישום חריגה ואינה מאפיינת את אורחות חייה".

עוד ציין שירות המבחן בתסקירו, כי הנאשמת מקבלת אחריות מלאה על מעשיה, הביעה חרטה ואף הפיקה את הלקח מן האירוע.

לאור האמור, שירות המבחן בנה לנאשמת תוכנית בהיקף של 250 שעות לתועלת הציבור במסגרת מתנ"ס "פיליפ ליאון" בתפקיד סיוע במזכירות ובספרייה.

ב"כ הנאשמת בטיעוניו שהוגשו לבית המשפט ביום 14.07.2011 הוסיף וטען, כי פסילת רישיונה של הנאשמת מקשה מאוד על התנהלותה היום יומית ועל יכולתה להתפרנס.

בשל נסיבותיה האישיות של הנאשמת, הגעתי למסקנה כי מן הראוי להטיל על הנאשמת עונש המינימום, אך תוך הטלת חלקו על תנאי, בהתאם לסמכותו של בית המשפט. זאת, לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, ולאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, ולאור היותה של הנאשמת סטודנטית, כמות האלכוהול, עברה התעבורתי הנקי, הודייתה וחרטתה ואמצעי הענישה התחליפים.

אדגיש שוב, כי לא נראית לי עמדת המאשימה בהתנגדותה העקרונית לשל"ץ. עונש הפסילה הוא עונש שרק פוגע בנאשמת ולא תורם לחברה. שירות לטובת הציבור מנגד תורם לחברה ומהווה גם עונש ברור ומוחשי לנאשמת.

למעלה מן הצורך נציין, מחקרים מצביעים על כך ש – 60% מהנהגים שרישיונם נפסל ממשיכים לנהוג בזמן פסילה ולפיכך אין עונש הפסילה אפקטיבי בהכרח. (יש הסוברים כי המספר הנכון הוא 75%) (ראו במאמרי "על הענישה הראויה בתעבורה", הסניגור 154, ינואר 2010, עמודים 8-7).

לא ברורה לי התעקשותה של המאשימה על עונש, אשר אמפירית מסתבר כבעייתי ולא תורם לחברה. האמור לעיל הוא בהתאם ובמצטבר לנימוקים שהעליתי בתת (י-ם) 16231/08 מדינת ישראל נגד השאש (לא פורסם, 9.8.2009).

אכן, התביעה הציגה לי פסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים שלכאורה בעלת עמדה נוקשה, אך מאידך גיסא ההגנה הציגה לי עשרות פסקי דין מבתי משפט אחרים בהם יש הפחתה משמעותית מעונשי המינימום ללא הפרש ניכר.ץ

לסיכומו של דבר, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו תשעה חודשים בפועל, בניכוי החודש בו נפסלה מנהלית, סה"כ תיפסל לשמונה חודשים בפועל. הפסילה תחושב החל מיום 13.02.2011 (בו הפקידה הנאשמת את רישיונה), וחמישה עשר חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים אם תנהג בזמן שכרות.

250 שעות לתועלת הציבור, אותם תבצע הנאשמת במסגרת מתנ"ס "פיליפ ליאון" בתפקיד סיוע במזכירות ובספרייה. השירות יבוצע בתוך שנה מהיום, והפיקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט. הנאשמת מוזהרת, כי אם לא תעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"ץ ולגזור את דינה מחדש.

חרף בקשת ב"כ המאשימה, בנסיבות העניין, לא מצאתי לעכב את עונש השל"ץ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ