אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לוי

מדינת ישראל נ' לוי

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
36932-04-12
23/04/2013
בפני השופט:
בני שגיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משטרת ישראל
הנתבע:
אליהו לוי
פסק-דין

פסק דין

כללי

1.ביום 20.4.12, באיצטדיון וינטר ברמת גן, בתום משחק כדורגל בליגה הלאומית בין קבוצת הפועל רמת גן לקבוצת בני לוד, התקרב יקיר עזיז שינה המשחק בקבוצת בני לוד לעבר אוהדי קבוצת הפועל רמת גן כשהוא לבוש חולצה עליה הכיתוב: "יש אלוהים בשמיים". בשלב זה, ועל מנת למנוע ממנו להמשיך במעשיו, ניגשו אליו מספר שחקני הפועל רמת גן, והחלו לדחוף אותו. מספר שחקני בני לוד הצטרפו לדחיפות כך שהחלה תגרה במקום ציבורי. בנסיבות אלה, השתתף הנאשם בתגרה, בכך שהתפרע והכה את מאמן קבוצת בני לוד, סולימאן אזברגה.

2.ביום 12.7.12 הציגו הצדדים הסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של תגרה, לפי סעיף 191 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. הצדדים הסכימו כי הנאשם יופנה לשירות המבחן, אשר יבחן את שאלת ביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

3.מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה של נאשם בן 38, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר גדל במשפחה נורמטיבית, סיים 10 שנות לימוד ושירת שירות מלא בצה"ל. הנאשם משחק כדורגל מגיל 7 ושיחק במספר קבוצות, כאשר מזה כ-13 שנה הוא עובד במקביל אף ברשות הדואר. בתקופה הנוכחית, השתלב הנאשם בקורס מאמנים, ועד לפני מספר חודשים כיהן במקביל אף בתפקיד עוזר מאמן הקבוצה.

הנאשם תופס את התנהגותו כחריגה למהלך חייו. לדבריו, בתחילת האירוע נמנע מלקחת חלק פעיל בתגרה, אולם בהמשך ראה כי מאמן הקבוצה היריבה מכה את חברו, ואז נחלץ לעזרתו במטרה להגן עליו.

שירות המבחן התרשם כי אירוע העבירה זר לנאשם והוא היווה עבורו נקודת מפנה להפקת לקחים, כאשר הוא מציב לעצמו באופן עצמאי גבול פנימי להתנהגותו במצבי קונפליקט. במהלך המפגש עם קצינת המבחן, ניכר היה כי הנאשם מתבונן בביקורתיות על התנהגותו, והוא חש צער ובושה כנה על התנהגותו ועל עצם ההליך המשפטי נגדו. שירות המבחן ציין כי הנאשם אדם חיובי, חכם, וורבלי, ובעל ערכים נורמטיביים אשר מגלה אחריות כלפיו תפקידיו במסגרות חייו השונות. בשורה התחתונה של התסקיר, סבור שירות המבחן כי לאור היעדר מעורבות בפלילים, ההתרשמות החיובית מהנאשם ויכולתו להפיק לקחים מהתנהגותו, בצירוף לסיכון כי הרשעתו בדין עלולה לפגוע במקום עבודתו הנוכחי ולגרום לנזק במישורים אחרים של חייו, יש מקום לביטול ההרשעה ולהטלת צו של"צ בהיקף של 120 שעות.

תמצית טיעוני הצדדים

5.התובעת, עו"ד מאיה מלאכי, עתרה להותרת הרשעת הנאשם על כנה, וכן להטלת עונש מאסר על תנאי, קנס, והרחקה לשלושה חודשים ממגרשי הכדורגל. התובעת התייחסה לחומרה הנובעת מעצם קיומו של אירוע אלימות בספורט, ונטען כי לעובדה שבאירוע המדובר היו מעורבים שחקנים ולא רק אוהדים יש חומרה מיוחדת. נטען כי האינטרס הציבורי במיגור נגע האלימות במגרשי הכדורגל הוא כה משמעותי עד כי אינו יכול "לסבול" אי הרשעה, כאשר לשיטת התביעה אין הבדל בין שחקן המשתתף בתגרה לבין נהג השולף את אגרופיו בכביש.

6.הסניגור, עו"ד ארי שמאי, התייחס לעבירה בה הורשע הנאשם והסביר כי מדובר בעבירת אלימות מן הרף הנמוך. עוד ציין הסניגור כי אפקט ההרתעה הושג רק נוכח הגשת כתבי אישום, וכי בכך האינטרס הציבורי בא על סיפוקו. הסניגור התייחס לנתוניו של הנאשם, לנטילת האחריות המלאה, לעולה מתסקיר שירות המבחן שהוגדר על ידו כ"אחד התסקירים הטובים שראה", ולמשמעות שינוי מדיניות התביעה שבאה לידי ביטוי בהעמדה לדין של שחקני כדורגל המעורבים באירוע אלים בתוך מגרש, מהלך בו לא נקטה התביעה עד למקרה הנוכחי. בהתייחס לנזק הקונקרטי, צוין כי לצד עיסוקו כשחקן, ולצד עבודתו ברשות הדואר, לנאשם שאיפות למצוא משרה כמאמן כדורגל, והרשעה עלולה לפגוע בשאיפות אלה.

בסיכומו של טיעון, ביקש הסניגור לאמץ את המלצת שירות המבחן המתיישבת עם כלל הנתונים ולהורות על ביטול ההרשעה.

דיון והכרעה

7.נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: האחד - על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני - סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל (ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל, פד"י נב(3) 337).

עוד נקבע כדלקמן:

"משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה ומתי יחיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. בראייה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.

כנגד השיקול הציבורי, נשקל עניינו של הפרט הנאשם, ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו וביניהם - טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי לו מהרשעה. באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין, וזאת, לרוב, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה (ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני ו-3 אח', פ"ד נד(3), 685, עמ' 689-690).

כעת, יש לבחון מהי תוצאת שקלולם של הנתונים העומדים לפני, וזאת בהתאם לפרמטרים אשר נקבעו על ידי בית המשפט העליון.

8.לאחר שבחנתי את כלל הנתונים ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי במקרה דנן ראוי להורות על ביטול הרשעת הנאשם (כעולה מהמלצת שירות המבחן) ועל הטלת צו של"צ בהיקף של 200 שעות (דהיינו, בהיקף משמעותי יותר מזה שהומלץ על ידי שירות המבחן).

למסקנה זהה הגעתי אף במסגרת ת.פ 36954-04-12 בעניין עוז יפרח (שחקן נוסף שהשתתף באותו תגרה, להלן - עניין יפרח), שם פירטתי את מלוא השיקולים אשר רובם יפים אף לענייננו. בשים לב לזהות בין המקרים, דומני כי אין מנוס מחזרה מסוימת על עיקרי הדברים שפורטו בעניין יפרח, והכל כפי שיפורט בהמשך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ