אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לוי(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' לוי(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 12/10/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
39989-09-10
04/10/2010
בפני השופט:
דב מגד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מוני לוי (עציר)
2. אילן לוי (עציר)

החלטה

1.בפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים.

2.נגד המשיבים הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים. באישום הראשון מיוחסת להם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וניסיון שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) בתוספת סעיף 25 לחוק. נטען כי המשיבים הצטיידו בפרטי לבוש להסוואת זהותם, הכוללים חולצה ובה פתחים לעיניים, כובע גרב ובו פתחים לעיניים, כפפות וכובע קסקט וכן סכין. בתאריך 22.9.10 בשעה 02:30 לערך הגיעו המשיבים לחנות YELLOW בתחנת הדלק שבמרכז הנגב (להלן: "החנות") ולאחר שנוכחו לדעת כי יש אנשים בחנות, עזבו את המקום. עוד נטען כי המשיבים הגיעו לחנות בשנית בשעה 04:00 כשהם רעולי פנים. המתלונן, שעבד בחנות, נעל מבפנים את דלת החנות שהינה דלת הזזה שקופה מזכוכית. המשיבים ניסו לפתוח את הדלת בכוח ומשלא הצליחו דחפו אותה והכו עליה. המתלונן לחץ על לחצן מצוקה, הזעיק את המשטרה והמשיבים עזבו את המקום.

באישום השני מיוחסת למשיבים עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק. למשיב 1 מיוחסות גם עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק ועבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בנוסף, למשיב 2 מיוחסת עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק. נטען כי בתאריך 22.9.10 הגיעו מספר שוטרים לביתם של המשיבים על מנת לעצור אותם. בעת שהבחינו בשוטרים, השליכו המשיבים מחלון ביתם שקית ובה פרטי לבוש אשר שימשו אותם בעת ביצוע העבירות נשוא האישום הראשון. הם לא שעו לקריאות השוטרים שדפקו על דלת ביתם והזדהו ושנאלצו לפרוץ את הדלת. לאחר מכן, המשיב 2 הכה את אחד השוטרים באגרופים בפניו ובחזהו והמשיב 1 השתולל והפריע להם לבצע חיפוש בדירה. עוד נטען כי לאחר שהמשיב 1 יצא מהחקירה במשטרה והוזהר לבל ישוחח עם אחיו, המשיב 2, איים המשיב 1 על אחד השוטרים בכך שאמר לו כי יפגע בילדים שלו, כי ייפול לידיו, כי יוריד את רגליו והזמין אותו להיאבק בו.

יצוין כי בתאריך 5.10.10 התקבלה בבית המשפט הודעת המבקשת על תיקון כתב האישום. בנוסח המתוקן שבכתב האישום נטען כי המשיבים התנהגו בצורה מאיימת בכך שהגיעו לחנות בשעת לילה מאוחרת, בצוותא חדא, כשהם רעולי פנים ומצוידים בסכין. עוד נטען כי כאשר המתלונן הבחין שאחד מהם מחזיק דבר מה בידו ובניסיונם לפתוח בכוח את דלת החנות, מחמת פחדו מהם ותושייתו נמנע מלפתוח את הדלת והזעיק את המשטרה.

3.באי כוח המשיבים טענו כי בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה לעבירות קלות כגון גניבה או התפרצות, שבהן אין שום יסוד של אלימות ולאו דווקא לעבירת ניסיון השוד המיוחסת להם. לפיכך, טענו כי הראיות הלכאוריות לעבירות קלות אלה משליכות, בהכרח, על עילת המעצר המצדיקה שחרור לחלופת מעצר. בא כוח המשיב 1 ביקש לשחרר את מרשו בתנאי מעצר בית מלא בפיקוח אחיותיו ובתוספת פיקוח חברו מילדות. בא כוח המשיב 2 עתר לשחררו ל"כפר שלמה" שהינה מסגרת טיפולית סגורה לגמילה מסמים המתמחה בתחלואה כפולה.

4.מהודעת המתלונן, עובד תחנת הדלק, עולה כי בשעה 04:00 הגיעו לתחנה שני רעולי פנים, שניסו להיכנס לחנות למרות שדלת ההזזה העשויה זכוכית הייתה נעולה. הם ניסו, לדבריו, במשך כחצי דקה לפרוץ את הדלת, בעוד אחד מהם החזיק "משהו קטן בידו". המתלונן הוסיף ומסר כי אחד מהאנשים, הנמוך יותר, נכנס לחנות בשעה 02:30, הסתכל סביב, ראה כי נמצאים בה אנשים והלך. המתלונן זיהה אותו על פי החולצה שלבש וטען גם כי אותה חולצה הייתה עליו בעת שניסה בשלב מאוחר יותר להיכנס לחנות. החשודים נצפו במצלמות האבטחה והסתבר כי זהותם ידועה למשטרה. כעבור מספר שעות הגיעו שוטרים לביתם, אך החשודים סירבו לפתוח את הדלת. בזמן ההמתנה לפריצה לדירה נזרקה ממנה שקית ובה חולצות עם פתחים לעיניים. כמו כן נתפסו הבגדים שלבשו המשיבים בעת האירוע בתחנת הדלק. בדירה נתפסו גם כפפות, כובע גרב שחור וחולצה שחורה.

5.אין לאל ידי לקבל את טענת ב"כ המשיבים, דהיינו כי הראיות הלכאוריות מתייחסות לעבירות רכוש קלות, כגון גניבה או התפרצות ולאו דווקא לעבירה של ניסיון שוד. ניסיון החיים מלמד שבדרך כלל עבירות של גניבה והתפרצות לנכס מתבצעות במחתרת. גנב או פורץ נמנעים בד"כ להיכנס לנכס בנסיבות בהן מתקיים חשש כי יופרעו. למותר להוסיף שבעבירות של גניבה והתפרצות נעדר יסוד האלימות, וזאת בשונה מיסודות עבירת השוד, כמפורט להלן.

6.סעיף 402 (א) לחוק מגדיר את עבירת השוד כדלקמן:

(א)      "הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעקבו אצלו, או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע- עשרה שנים".

(ב)      ...

בספרו של י. קדמי "על הדין בפליליים" – חוק העונשין (חלק שני), מהדורת 2005, סוכמה עמדת הפסיקה בדבר ההתנהגות המאיימת הדרושה לשם הפיכת גניבה "סתם" לשוד, כדלקמן:

"איום בהקשר זה, יכול ויהא איום מילולי – מפורש או משתמע – ויכול שהיא זה איום בהתנהגות, ובלבד שיהא זה איום, שאובייקטיבית יש בכוחו להטיל פחד בלב האדם הממוצע, במידה המאלצת אותו "להיפרד" מרכושו בניגוד לרצונו.

להדגיש "מבחנו של איום הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר, ואין להסתפק בתחושתו הסובייקטיבית של המתלונן הספציפי".

אשר על כן: "... אם אדם בא לאחר ואומר לו 'תן את הכסף', אין בכך כשלעצמו משום איום גם אם הקרבן חושש שאם לא ייענה לדרישה, עלול השני לנקוט נגדו באלימות. כל עוד לא עשה הגנב פעולה אקטיבית שיש בה מסר של איום [וזו יכול שתהיה באחד מגווני ה'התנהגות' ולאו דווקא ב'התבטאות'] – אין לראות בכך איום... (ת"פ 310/95 (י-ם). מכאן – שאין "לראות בכיסוי הפנים כשלעצמו משום מסר של איום כאשר לא מתלווה לו אקט נוסף כלשהו לדרישת הכסף" (ת"פ 310/95 (י-ם))".

7.מהמקובץ עולה, אפוא, כי המשיבים קיימו, לכאורה, בהתנהגותם אחר יסודות עבירת הניסיון לשוד. הם הגיעו, לכאורה, בצוותא חדא לתחנה, בשעת לילה, כשפניהם מכוסים ודפקו בחוזקה על דלת הכניסה לחנות. בהתנהגותם זו זרעו פחד בלבו של המתלונן, שאם לא כן, לא היה מפעיל את לחצן המצוקה ומזעיק את המשטרה. המשיבים התנגדו למעצר על ידי המשטרה, המשיב 2 הכה את אחד השוטרים והמשיב 1 לא נרתע מלאיים עליו בתחנת המשטרה בנוכחות שוטרים אחרים. המעשים האלימים המיוחסים למשיבים כמתואר לעיל, מצביעים על העדר מורא מפני גורמי החוק.

8.למשיב 1 הרשעה קודמת מתאריך 29.5.2000 מת.פ 2917/00 מבית משפט השלום בבאר שבע בגין עבירת סחר בסם מסוכן. המשיב 1 נדון למאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים וכן למאסר מותנה. למשיב 2 עבר פלילי מכביד הכולל 27 הרשעות קודמות במגוון עבירות, לרבות עבירות רכוש, עבירות אלימות, הפרת הוראה חוקית,החזקת סכין, עבירות סמים וכן עבירות שוד ותקיפה כדי לגנוב. במהלך השנים ריצה המשיב 2 מאסרים רבים.

בנסיבות אלה מתקיימת כנגד המשיבים עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה- מעצרים], התשנ"ו - 1996, שכן הם מסכנים את ביטחון הציבור.

9.באשר לחלופת המעצר המוצעת –

לא שוכנעתי שהערבים שהוצעו כמפקחים לגבי המשיב 1 יהיו מסוגלים להציב לו גבולות. גם לא שוכנעתי שידווחו למשטרה במידה ויפר שחרור בתנאים מגבילים. החלופה המוצעת לגבי המשיב 2 אינה מקובלת עלי. שלב המעצר עד תום ההליכים אינו השלב המתאים לפתוח בהליך גמילה במי שלא השתלב קודם ביצוע העבירה נשוא המעצר והשתלבותו נשאה פרי. ראה, למשל, בש"פ 8688/04 חסדאי נ' מדינת ישראל, בש"פ 11981/04 שפק נ' מדינת ישראל, בש"פ 2278/08 קרייבסקי נ' מדינת ישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ