אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לויטין

מדינת ישראל נ' לויטין

תאריך פרסום : 14/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
9626-07-08
11/02/2010
בפני השופט:
מרדכי ארגמן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
לאוניד לויטין
הכרעת-דין,החלטה

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו הוא מואשם כי ביום 20.1.07 סמוך לשעה 18:30 בחניה בקריון בקרית ביאליק, עקב ויכוח בנוגע לגרימת נזק לרכבו, תקף את יגאל וטובה רביד (להלן:"המתלוננים"), באופן שהטיח בפניו של המתלונן מכת אגרוף, והשליכו לקרקע, וכן הטיח בפניה של המתלוננת מכות אגרוף. על פי כתב האישום, כתוצאה ממעשיו גרם הנאשם למתלוננים חבלות של ממש. למתלונן גרם לנפיחות ואודם בפנים, בראש ובגב, ולמתלוננת גרם להמטומה תת עורית בעין שמאל. בנוסף, נאמר בכתב האישום כי הנאשם גרם במזיד נזק למשקפי הראיה של המתלוננת, כך ששברם כשהטיח בפניה מכת אגרוף, וכי ערך הנזק למשקפיה נאמד בסכום של 3,056 ₪. עוד נאמר בכתב האישום כי בהמשך איים הנאשם על המתלוננים, בפגיעה שלא כדין בגופם באומרו להם " אני ארצח אתכם". במעשיו אלו הואשם הנאשם בכתב האישום, בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בעבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין, וכן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

בישיבה מיום 25.3.09 כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. ובמסגרת תשובתו לכתב האישום העלה סנגורו טענה לפיה הוא היה זה שבתחילה הותקף ע"י המתלוננים בתיק. לטענתו המתלוננת שברה לו את האגודל בעת ששם את ידו על דלת הרכב, אז ירד מהרכב בעלה, המתלונן, והכה אותו, ורק אז לטענת הנאשם הוא החזיר.

במהלך פרשת התביעה נשמעו מטעם המאשימה מספר עדים כשבניהם, המתלוננים, וכן מר שי מיינר, שהיה עד לאירוע.

בעדותה העידה המתלוננת, הגב' טובה רביד, כי ביום 20.1.07, יום שבת בשעות בין הערביים, הגיעה היא בעלה ושתי נכדותיה לקריון וכי באותה עת ירד גשם. לטענתה הם נסעו אחורנית ופתאום היא שמעה נקישה על החלון, וראתה את הנאשם צועק לעברה כי לא הבחינו שפגעו ברכבו. לדברי העדה היא יצאה מרכבה כדי לראות מה קרה. בשלב זה טען הנאשם בפניהם כי הרסו לו את הרכב, אך כשהסתכלה על הרכב שלו הבחינה כי לא נגרם לרכבו נזק כלשהו. לטענת העדה, כשניסתה, לחזור לרכבה ולהיכנס לתוכו גילתה שנאשם מנסה למנוע ממנה את הכניסה לרכב. היא נכנסה לרכב ובקשה לסגור את הדלת, אך הנאשם ניסה למנוע את הסגירה של הדלת. לטענתה בשלב זה החלו נכדותיה של המתלוננת, אשר ישבו במושב האחורי לבכות. מעדות המתלוננת עולה, כי לאחר שהיא נכנסה לרכב והתיישבה, לא ברור לה מה בדיוק אירע, והדבר הבא שזכור לה הוא שהיא מצאה עצמה מחוץ לרכב כשהנאשם מכה בה באכזריות, כשהוא צורח אני אהרוג אותך וכשהנכדות שלה בוכות וצורחות. לטענתה, בשלב זה בו הכה אותה הנאשם הוא שבר לה את המשקפיים. לטענת המתלוננת בשלב זה היא צרחה וקראה לבעלה "יגאל יגאל" וראתה שהוא שרוע על הרצפה. עוד הוסיפה המתלוננת כי בעת שהנאשם שמע אותה צועקת "יגאל איפה אתה" הנאשם צעק "יגאל אני אהרוג אותך". בשלב זה לטענת העדה, מר שי מיינר הצליח להפריד בין הצדדים, היא ניסתה להרגיע את נכדותיה, התקשרה לחברים שיבואו לקחת אותן והתקשרה למשטרה. אך כשהגיעו השוטרים הנאשם כבר נעלם. לטענת המתלוננת כתוצאה מהתקיפה עד היום יש לה בעיות ראיה וטשטוש, וכי חייה מאוד השתנו מאז.

בעדותו של המתלונן, מר יגאל רביד, העיד העד כי ביום 20.1.07 בחניה בקריון בקרית ביאליק החל לצאת באיטיות בהילוך אחורי מחניה. לפתע שמע צפצופים ומישהו צועק "מה אתה לא רואה אותי", לדברי העד הוא השיב "סליחה לא ראיתי" וחזר חזרה לתוך החניה. לדברי המתלונן הוא יצא מרכבו, והנאשם פנה אליו ואמר לו שהוא הרס לו את הרכב. המתלונן השיב "בוא נראה מה קרה", הסתכל על הרכב, וראה ששום דבר לא קרה. לדברי העד הוא אמר לנאשם "כנס לאוטו נחליף פרטים ולא קרה שום דבר". לדברי המתלונן הוא הצליח לרשום את המספר רכב של הנאשם, ואז הבחין בו מהדלת הנגדית שהייתה פתוחה, שם ישבה המתלוננת, מכניס למתלוננת אגרוף בפנים. לדברי המתלונן הוא יצא מהרכב, ותפס את הנאשם מהחולצה כדי להרחיקו מהמתלוננת, ואז הנאשם נתן לו אגרוף בפנים והעיף אותו לעבר שלולית בעוצמה. מעוצמת המכה התפרקו למתלונן המשקפיים, והפלאפון עף לו והתפרק. בשלב זה החל העד לחפש את החלקים שעפו, כשלפתע שמע את אשתו צועקת "יגאל יגאל" ואז שמע את הנאשם צועק יגאל אני ארצח אותך. לדברי המתלונן הוא הצליח להתרומם ולהיכנס לרכב, בשלב זה נכדותיו צעקו וצרחו "סבתא סבתא", ואשתו הייתה, חצי מחוץ לרכב וחצי בפנים, כשהנאשם חובט בה. לדברי המתלונן הוא היה במצב שבו לא יכול היה לעשות דבר. הוא לא היה מסוגל פיזית לצאת ולגונן על אשתו. בשלב זה הבחין המתלונן במר שי מיינר שהפריד והרחיק את הנאשם מהמתלוננת.

בעדותו של עד התביעה מר שי מיינר, העיד העד כי בתאריך 20.1.07 היה עד לאירוע נשוא כתב האישום, ובגינו הגיש הודעה במשטרה (ת/11), אשר הוגשה בהסכמת הצדדים. מתוכן ההודעה עולה כי לעד אין כל היכרות קודמת עם מי מהמעורבים, אלא במקרה נקלע למקום האירוע. מההודעה עולה כי העד היה במרחק של כ-3 מכוניות ממקום האירוע, הוא החנה את רכבו שמע צעקות, ואז הבחין בנאשם, מכה את המתלוננת כשהיא יושבת בתוך הרכב. בשלב זה המתלונן יצא מהרכב, ואז הנאשם הכה גם אותו, ונתן לו אגרופים לפנים. מעוצמת המכה שקיבלה המתלוננת נשברו לה המשקפיים ועפו, והעד זוכר כי הרים אותן שבורות מהרצפה כ-3 מטרים מהרכב. מההודעה עולה כי העד ניסה להפריד, אך הנאשם, אשר נראה שיכור ונדף ממנו ריח של אלכוהול, היה עצבני, ומאוד חזק, והוא כל הזמן הצליח להשתחרר, וניסה שוב ושוב לפגוע במתלונן. מהדברים שמסר העד בהודעתו עולה כי האירוע הסתיים כאשר העד הכניס את הנאשם לרכבו, והוא נסע מן המקום. בשלב זה העד חש להגיש עזרה למתלוננים.

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם כי ביום 20.1.07, הוא ומשפחתו הגיעו לחניית הקריון. מכיוון שירד גשם כבד, הם החליטו להישאר ברכב עד שמזג האוויר ירגע. בשלב מסוים הבחין הנאשם ברכב המתלוננים נוסע אחורנית ופוגע בצד השמאלי של רכבו. לטענתו המכה לא הייתה חזקה כל כך לכן לא יחס לדבר חשיבות, אלא שלטענתו רכב המתלוננים התקדם קצת קדימה, ושוב פעם חזר אחורנית ופגע ברכבו. בשלב זה יצא הנאשם מרכבו, וכשהבחין כי רכב המתלוננים שוב נוסע אחורנית, נתן לו מכות קלות על מכסה תא המטען האחורי. בשלב זה המתלונן הבחין בנאשם ויצא מהרכב, שאל מה קרה, והנאשם אמר לו שהוא פגע ברכב שלו מספר פעמים כאשר נסע אחורנית. לטענת הנאשם המתלונן אמר לו כי שהוא אינו רואה כל נזק, והם החליטו להחליף פרטים. לדברי הנאשם הוא חזר לרכבו כדי לקחת נייר ועפרון, ואז חזר לכוון רכב המתלוננים. מכיוון שירד גשם חזק רצה הנאשם לרשום את הפרטים בתוך רכב המתלוננים, ובשלב זה לטענתו המתלוננת שישבה במושב הנוסע מלפנים, אמרה לו "הנה עוד אחד שרוצה לתקן את האוטו על חשבוננו" ובקשה ממנו לחכות מחוץ לרכב. לדבריו של הנאשם הוא ביקש להיכנס לרכב כדי שהנייר עליו התכוון לרשום את הפרטים לא יירטב בגשם, ומשנענה בשלילה השיב למתלוננת, שאם לא היו ילדים קטנים באוטו היה אומר לה כל מה שהוא חושב עליה. בשלב זה לטעתו, החלה המתלוננת לקלל את הנאשם, ובשלב זה טרקה את דלת הרכב על היד שלו. לטענת הנאשם כתוצאה מטריקת הדלת היד שלו נשברה. בעדותו העיד הנאשם כי, גם הוא החל לקלל, דבר שכנראה לא מצא חן בעיני המתלונן, לטענתו המתלונן בתגובה יצא מהרכב, ניגש לנאשם, תפס לו את הגרון והחל להרביץ לו. לטענת הנאשם בשלב זה הוא לא יכול היה להתגונן כי היד שלו הייתה שבורה והוא המשיך לספוג מכות. לטענתו באיזה שהוא שלב הוא הצליח להדוף את המתלונן מעליו והמתלונן נפל. לטענתו גם המתלוננת תקפה אותו, תפסה לו את השיער ושרטה אותו בפנים, ולדבריו הוא אינו פוסל אפשרות לפיה באחת התנועות שרצה לגונן על עצמו פגע בה, אך זה לא היה מכוון. לדברי הנאשם המשיכו חילופי קללות בינו לבין המתלוננת כשלפתע הופיע מר שי מיינר שצעק לעברו שלא יפגע במתלוננים. לטענת הנאשם הוא השיב כי לא פגע באף אחד וכי הוא רק רוצה לברוח מהמקום. לטענת הנאשם לא היה מגע כלשהו בינו לבין מר שי מיינר, וכי התברר לו מאוחר יותר כי הוא קצין בצה"ל. עוד הוסיף הנאשם כי הבחין שהמתלונן לא יוצא מהרכב למרות שהמתלוננת קראה לו, לטענת הנאשם הוא היה בטוח שהמתלונן חוזר ובא להרוג אותו, ולכן עלה לרכבו ונסע ישירות לתחנת המשטרה אליה הגיע כ- 20 דקות לאחר האירוע.

בסיכומיו טען ב"כ המאשימה כי המאשימה הוכיחה מעל לספק סביר את כל עובדות כתב האישום, וביקש כי בית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו. לטענתו מהראיות שהוגשו לבית המשפט, ניתן להתרשם מעוצמת המכות שחטפה המתלוננת ביום האירוע. התובע ביקש מבית המשפט לייתן אמון בדברי המתלוננים המקבלים חיזוק ותימוכין בעדותו של מר שי מיינר שהינו עד למקרה אשר הזדמן באקראי למקום וחש לעזרת המתלוננים. עוד הוסיף ב"כ המאשימה כי מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד, וכי הנאשם בחר שלא להעיד את אשתו אשר נכחה במקום האירוע. לטענת ב"כ המאשימה עדותו של הנאשם הייתה בלתי מהימנה, מתפתלת, ולא הגיונית, ובחקירתו הנגדית אף עלו סתירות מהותיות בין הודעותיו במשטרה לעדותו בביהמ"ש, לרבות חוסר התאמה בין התיאור המופרז והלא הגיוני ביחס למכות שלטענתו חטף משני בני הזוג המבוגרים, תיאור מופרז שלא בא זכרו לא בהודעותיו במשטרה ואף אינו מתיישב עם התמונות שהגיש מטעמו. כך למשל בהודעתו של הנאשם במשטרה זמן קצר סמוך לאחר האירוע, לא הודיע הנאשם על החבלה בשן, לא על השריטות בצוואר, ולא על היד המנופחת. עוד מציין ב"כ המאשימה כי הנאשם בעדותו בביהמ"ש קשר עצמו חלקית לאירועים נשוא כתב האישום, לרבות לדחיפה של המתלונן עד כדי שהמתלונן נפל לרצפה, ולאור האמור מבקש ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם בעובדות כתב האישום.

בסיכומו להכרעת הדין טען ב"כ הנאשם כי אין להאמין לעדי התביעה, ובקש לזכות את הנאשם. לטענתו אין מחלוקת שהמתלוננת נפגעה באזור העין, אלא המחלוקת היא האם אכן הנאשם פגע בה והאם הוא אכן גרם לפגיעה הזו. לטענת ב"כ הנאשם נמצאו סתירות רבות בין גרסאותיהם של עדי התביעה, סתירות בין המתלונן למתלוננת, ובינם לבין עדותו של מר שי מיינר. עוד מוסיף ב"כ הנאשם כי הן בעדותה של המתלוננת והן בעדותו של המתלונן ואף בעדותו של מר שי מיינר, עשו העדים שימוש במילים "הפריד ביניהם", משמעות הדברים היא כי שניים היו דבוקים או התקוטטו אחד עם השני, ומר מיינר הרחיקם, כך שניתן להגיע גם למסקנה לפיה המתלוננים תקפו את הנאשם. עוד טוען ב"כ הנאשם כי בין היתר, נמצאו סתירות בין עדותם של המתלונן והמתלוננת לגבי הימצאותה של המתלוננת ברכב בעת התקיפה הנטענת. המתלונן טען שהייתה מחוץ לרכב, בעוד שהמתלוננת טענה שהייתה בתוך הרכב, כך שכל אחד סתר את גרסתו של האחר לגבי מיקום התקיפה המוכחשת. עוד מוסיף ב"כ הנאשם כי, בניגוד לגרסתו של מר שי מיינר שלטענתו ראה את תקיפתה של המתלוננת, המתלוננת טענה שבמכה הראשונה שהכה אותה הנאשם, והעיף לה את המשקפיים לא היה אף אחד נוסף נוכח בזירה, כך שקיימת סתירה בין עדותה לעדותו. עוד מוסיף ב"כ הנאשם לעניין זה כי לטענתו היה זה דווקא הנאשם שספג חבלות של ממש באותו אירוע. ולכן לאור כל האמור מבקש ב"כ הנאשם לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בכל החומר שהונח לפני, הגעתי למסקנה לפיה התביעה עמדה התביעה בנטל השכנוע ביחס לעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום, זאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

מטעם המאשימה העידו בפני המתלוננים הגב' טובה רביד ומר יגאל רביד, וכן עד נוסף בשם שי מיינר אשר נקלע למקום האירוע, ואשר אין לו היכרות מוקדמת עם מי מהמעורבים בפרשה. במהלך מסירת עדותם בבית המשפט התרשמתי מכנות דבריהם ואני נותן אמון בגרסהם כעולה מן העדויות. אינני מקבל את טענותיו של ב"כ הנאשם לפיהן נמצאו סתירות מהותיות בין עדויותיהם של עדי התביעה, ולאחר שבחנתי את הסתירות הנטענות ע"י ב"כ הנאשם, ובחנתי את העדויות, לא מצאתי לנכון להטיל דופי בכנות העדויות. עדותו של מר שי מיינר הייתה כנה, נטולת אינטרסים, ואמינה בעיני. עדות זו תמכה והתיישבה עם עדותם של המתלוננים, אשר גם הם העידו לפני עדות כנה אמיתית, עקבית והגיונית, כך שמצאתי את עדותם מהימנה, והגעתי למסקנה לפיה עדותם של עדי התביעה משקפת את שאירע במקום. לא כך אני יכול לומר על עדותו של הנאשם, אשר במהלך המשפט גילה טפח וכיסה טפחיים, וכל עדותו הייתה ניסיון לייצר גרסה, המרחיקה אותו מהעבירות נשוא כתב האישום. כך למשל העיד הנאשם לגבי הסיבה בגינה התחיל האירוע כי לאחר שהמתלוננת סגרה את דלת רכבה, הדלת נטרקה על כף ידו, וכי:

"כתוצאה מהטריקה היד שלי נשברה, לא עבדתי 30 יום. לא יכולתי להישאר חייב אז גם אני התחלתי לקלל, וזה כנראה לא מצא חן בעיני בעלה ואז הוא רץ להעניש אותי על זה שאני מקלל את אשתו. יצא מהרכב, עקף את הרכב, תפס לי את הגרון והתחיל להרביץ לי". (פרוטקול עמ' 17 ש' 24)

מדבריו של הנאשם עולה כביכול, כי בינו לבין המתלוננת היו רק חילופי קללות, וכי המתלונן היה זה שתקף אותו פיזית ראשון, אלא שדברי הנאשם לא מתיישבים עם דבריהם של עדי התביעה שנכחו במקום. כך למשל נסתרת גרסתו של הנאשם לגבי תחילת האירוע, ע"י המתלונן, כשהוא מעיד כי:

"הצלחתי לרשום את המספר רכב שלו ואז אני רואה אותו מהדלת של אשתי מכניס לה אגרוף על הפנים. עזבתי את הכל יצאתי מהאוטו בתוך הגשם תפסתי אותו מהחולצה כדי להרחיק אותו מאשתי ואז הוא הכניס לי אגרוף בפנים והעיף אותי לשלולית כאילו לא שקלתי שום דבר"(פרוטוקול עמ' 11 ש'7)

על כך ניתן ללמוד גם מעדותה של המתלוננת שהעידה כי:

"נכנסתי לאוטו רציתי לסגור את הדלת, הוא ניסה למנוע את הסגירה של הדלת. הנכדות בכו וצעקו סבתא סבתא. הן ישבו במושב האחורי ואני רציתי להיכנס למושב הקדמי שליד הנהג. אחרי שישבתי באוטו אני לא יודעת בדיוק מה קרה, פתאום אני מוצאת את עצמי מחוץ לאוטו והוא מכה בי באכזריות והנכדות שלי צורחות ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי" (פרוטוקול עמ' 7 ש' 14).

עדויותיהם של המתלוננים לגבי תחילת האירוע מקבלות משנה תוקף וחיזוק, גם מהודעתו של מר שי מיינר, אשר מסר בהודעה (ת/11) כי:

"אני הגעתי והייתי במרחק 3 מכוניות חניתי ושמעתי צעקות אז יצאתי ואז ראיתי את הבחור הרוסי מרביץ לאישה, האישה הייתה בתוך הרכב ואז הבעל יצא מהרכב, אני מתכוון לבעל הרכב המבוגר אשר פגע ברכב השני, ואז הבחור הרוסי השיכור הרביץ למבוגר הזה, הוא נתן לו אגרופים לפנים" (ת/11 ש' 5-8)

עוד עולה מחומר הראיות כי כאשר הנאשם הכה את המתלוננת, הוא שבר את משקפי הראיה שהיו לראשה. הנה כי כן בהודעתו של העד מר שי מיינר, סיפר מר מיינר כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ