אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן

מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 02/04/2014 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
6617-12-13
27/03/2014
בפני השופט:
מרים קסלסי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
משה כהן

החלטה

מבוא

לאחר שמיעת כל ראיות המאשימה ביקש הסנגור שלא להשיב לאשמה ולזכות את הנאשם מהטעם כי אין בראיות אלו כדי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו שהיא נהיגה בשכרות.

על פי בדיקת השתן שנערכה לנאשם נמצאו תוצרי חילוף חומרים של קוקאין ושל קנביס המעידים על שימוש בסמים מסוכנים אלו (חוו"ד ד"ר גופר – ת/5), אולם טוען הסנגור כי ראיה זו הושגה באופן בלתי חוקי, באשר לא הוכח התנאי לקבילותה – דהיינו קיומו של "חשד סביר" המצדיק חיפוש בגופו של הנאשם, קרי; דרישה למתן בדיקת שתן.

הדין הנוהג

סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה קובע כדלקמן:

"(ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;" (הדגשות שלי-מ.ק.).

סעיף זה עולה בקנה אחד עם הדין הכללי - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –חיפוש בגוף החשוד ונטילת אמצעי זיהוי) התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק החיפוש"). חוק החיפוש מגדיר "חשוד" – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה".

בהלכת בן חיים (רע"פ 10140/09) נאמרו הדברים הבאים:

"מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש ביהמ"ש להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת התנאים בהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים להגדרה ממצה וחד- משמעית. יישום המבחן מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ועל ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש". (הדגשות שלי מ.ק.)

דיון בראיות המאשימה

בפני העידו השוטר מני חג'ג' שצפה בנאשם נוהג ועיכב אותו לתחנת המשטרה, וכן השוטר ליאור הלר שבנוכחותו נתן הנאשם דגימת שתן, אותה השוטר חתם במדבקה ואיחסן אותה בארון המוצגים. על המידע המודיעיני הוצאה תעודת חסיון. השר לבטחון פנים הורה על חיסוי המידע שמופיע במסמך בשורה 3 מלים 3—20 ובשורה 4, המסמך הוסתר מעיניו של הסנגור ושל בית המשפט, לרבות חלקו הגלוי.

השוטרת נטלי בן ארוש ערכה הזמנה לדין והעבירה בדיקת השתן למעבדה ואילו ד"ר גופר בדק את דגימת השתן וחוות דעתו הוגשה בהסכמה (ת/5). על פי חוות הדעת נמצאו בשתן תוצרי חילוף של סמים מסוג קוקאין וקנביס המעידים על שימוש בסמים מסוכנים אלו.

מזכר של השוטר ערן רוזנפלד שצפה יחד עם השוטר חג'ג' בנאשם נוהג הוגש אף הוא בהסכמה (ת/8), על פי המזכר הנאשם עוכב בחשד לנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

אין מחלוקת כי לא בוצעה בדיקת מאפיינים ולא ניכר בהתנהגותו של הנאשם דבר שיכול להחשידו בשימוש בסמים, בטרם בוצעה לו בדיקת השתן.

האם הוכח קיומו של חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סמים

כאמור, השוטר מני חג'ג' והשוטר רוזנפלד עיכבו את הנאשם בחשד לנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. השוטר חג'ג' העיד כי זה המידע שקיבל, מכאן שעדותו לא רק שלא תומכת בקיומו של מידע מודיעיני אודות שימוש בסמים, אלא אף סותרת אותו. (ראה עדותו, פרו' עמ' 3 ש' 18-19 , מזכר שמילא – ת/6 ודו"ח עיכוב – ת/7).

כאשר ב"כ המאשימה התערבה בחקירתו ואמרה: "אבקש שלא להשיב לשאלות לגבי מקור המידע מכוחו נעצר הנאשם" השיב השוטר חג'ג': "אני לא יודע מה היה במידע, אך כשעצרנו אותו הוא אמר שרישיון הנהיגה שלו לא בתוקף מזה שנתיים. אולי הוא התכוון לרכב" (שם ש' 27-29). זאת אומרת שניתן לומר באופן חד משמעי כי בלבו של השוטר חג'ג' לא נעור כל "חשד סביר" ואפילו לא חשד קל שבקלים, כי הנאשם נוהג תחת השפעת סמים.

אותו הדבר לגבי השוטר ליאור הלר, אשר העיד כי הנאשם הועבר אליו מרס"ר רן רוזנפלד והחלק שלו בפרשה הוא נטילת דגימת השתן מהנאשם והעברתה לארון המוצגים בתחנה. (עמ' 1 ש' 14 ומזכר –ת/1). בחקירתו הנגדית אמר: "החשד הסביר שלי לבצע בדיקת שתן היה מידע, לא אוכל לספר לך דבר על מידע זה". (פרו' עמ' 1 ש' 29).

בהנחה שכלל לא הוכחה, שהשוטר ליאור הלר נחשף אישית למידע המודיעיני ובהנחה שכלל לא הוכחה שהפעיל שיקול דעת עצמאי בעת שדרש מהנאשם ליתן בדיקת שתן - היה על השוטר הלר לשכנעני בעדותו כי מדובר בחשד סביר, וזאת לא הצליח לעשות באמצעות אותו משפט לאקוני שהונחה לומר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ