אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן

מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 20/10/2013 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
3844-02-13
14/10/2013
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יוסף כהן
גזר-דין

גזר דין

הנאשם מר יוסף כהן הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א)(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה) ותקנה 169(א) לתקנות התעבורה- התשכ"א- 1961.

הטענה העובדתית היא כי ביום 1.2.13 בשעה 03:25 נהג הנאשם ברכב פרטי מ"ר 6343813 בירושלים בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא 340 מיקרוגרם. כלומר מעל הכמות המותרת בחוק.

המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם את פסילת המינימום הקבועה בפקודת התעבורה.

מתחם העונש ההולם

הערך החברתי הנפגע - עבירת הנהיגה בשכרות נועדה להגן על ציבור הנהגים מפני נהיגה מסוכנת תחת השפעת אלכוהול. מובן מאליו כי כמות האלכוהול בדם הנהג היא משמעותית. לפי המחקרים, כשמדובר בכמות נמוכה (עד ל-350 מיקרו-גרם בממוצע אולם הכמות המדויקת שונה מאדם לאדם), ההשפעה על הנהג דומה להשפעת שיחה בטלפון נייד (עם דיבורית). ברמות הגבוהות לעומת זאת, האלכוהול גורם לחוסר תפקוד כללי של הנהג. ממילא, יש לקחת בחשבון בראש ובראשונה את מידת האלכוהול שבדמו.

מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירה– כידוע ישנם דעות שונות בשאלת הענישה הראויה על נאשמים שנתפסו בנהיגה בשכרות. ככלל, נציגות המאשימה בירושלים (בניגוד גמור ומוחלט למדיניות המאשימה בשאר הארץ) סבורה כי על נאשמים שנתפסו נוהגים בשכרות יש להשית באופן גורף את עונש המינימום הקבוע בפקודה, ורק במקרים חריגים ביותר, ניתן להשית פחות. לצערנו, עד כה לא ברור לנו מהם אותם המקרים החריגים והקיצונים המצדיקים פסילה פחותה מעונש המינימום.

נציין כי באשר לטענתה של התביעה לפי בתי משפט לתעבורה עומדים על פסילת המינימום אין לה על מה שתסמוך. מחקר מעמיק שפורסם בחודש אוקטובר 2012 על ידי ד"ר שומרון מויאל ופרופסור מימי אייזנשטדט מראה כי אין הדברים כך. האיור שמתחתינו (הלקוח ממחקר זה) מראה את המספרים המקובלים ונצטט את הדו"ח כלשונו:

נתונים אלו מלמדים ששופטים מנהיגים בפועל מעין "מדרג שכרות," שבו משך הפסילה תואם את חומרת העבירה, הנלמדת בעיקר מרמת השכרות ו/או מסירובו של הנהג לעבור בדיקת שכרות. משך הפסילה הממוצע בקטגוריות ריכוז האלכוהול השונות מוצג באיור 1 להלן:

איור 1: משך פסילה בפועל בעבירות נהיגה בשכרות כתלות בריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף (שכיחות הקטגוריות באחוזים מוצגת בסוגריים)

מאפייני ההליך המשפטי.

תיקי השכרות (N= 1280) נשפטו על-ידי 28 שופטים בסך הכול, מתוכם 46% נשים (13 שופטות). התיקים נדגמו מארבעה בתי-משפט, עם ייצוג הנע בין 20 ל- 30 אחוז בכל בית משפט.

אם כך מדיניות הענישה בעבירת השכרות כוללת עונשי פסילה בפועל קלים מעונש המינימום, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה, משמע, רמת השכרות. ברמת השכרות שלפנינו הרי הממוצע הוא 9.2 חודשי פסילה בפועל .

לעניין מתחם העונש ההולם, מהאמור לעיל עולה כי עונש המינימום אינו הרף התחתון של מתחם הענישה מבחינת הפסילה בפועל. במאמרם של יניב ואקי ויורם רבין בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, מתייחסים הם למשמעות קיומו של עונש מינימום כשיקול בקביעת מתחם העונש ההולם. דעתם, המבוססת על פסקי דין רבים, היא כי עונשי המינימום אינם משקפים בהכרח את הרף התחתון של מתחם העונש ההולם (יניב ואקי, יורם רבין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה: תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט נב (תשע"ג) 413, 440 והפסיקה המצוטטת שם).

בהתאם לאמור אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם הוא פסילה של 24 חודש שמתוכה יהיו בין 6 ל-12 חודשי פסילה בפועל והשאר על תנאי.

גזירת עונשו של הנאשם

ככלל עמדת החוק היא שבהתקיים נסיבות מיוחדות במקרה הקונקרטי שלפניו רשאי השופט להשית פחות מעונש המינימום. זאת בהתאם לסמכות שהוענקה לו בחוק.

דעתי היא שאין די בפסילה לבדה. מן הראוי שהנאשם גם יעשה משהו לטובת הציבור ועל כן הנאשם יבצע 250 שעות של"צ. עונש השל"צ הוא עונש שאינו קל. 250 שעות התנדבות מהווים נטל כבד על כל אדם. המטרה היא כי באמצעות השל"צ יחזיר הנאשם לחברה חלק מהנזק שגרם לה.

בהתחשב באמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל ששה חודשים (בניכוי הפסילה המנהלית). הפסילה של חמשת החודשים תחל מיום 2.2.14 בו יפקיד הנאשם את רישיונו. יתרת שמונה עשר החודשים יהיו על תנאי למשך שלוש שנים, אם ינהג בזמן שכרות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ