אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן

מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 02/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
1208-06-11
22/05/2013
בפני השופט:
כב' השופט א. סלאמה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רפאל כהן
הכרעת-דין

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם דלעיל, הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות שלהלן: 

נהיגה רשלנית - עבירה על סעיף 62 (2) + 38 (2) + (3) לפקודת התעבורה {נוסח חדש}, תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

פניית פרסה - עבירה על תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") + סעיף 38 (3) לפקודה.

התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף - עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה + 38 (3) לפקודה.

 

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 06/09/09 סמוך לשעה 14:30, נהג הנאשם ברכב מסוג טיוטה, ברח' הגליל בחיפה ונעצר בצד ימין במפרץ תחנת אוטובוס. אותה עת ומשמאל לרכב הנאשם ומאחוריו נסע קטנוע נהוג בידי איתן בובליל אשר היה קרוב לרכב הנאשם. דא עקא, הנאשם נהג את רכבו ברשלנות, בכך שיצא מהחנייה והחל לבצע פניית פרסה מבלי לוודא שהדרך פנויה, חסם את דרכו של הקטנוע וכלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה נחבל נהג הקטנוע חבלות של ממש ונגרם נזק לכלי הרכב (להלן: "התאונה").

 

3.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, משכך נקבע התיק לשמיעת ראיות, ישיבה במהלכה שמעתי את הבוחן סיוון משיחוב, את רס"מ יגאל אקסלרוד ואת נהג הקטנוע מר איתן בובליל (להלן: "איתן"). מטעם ההגנה, שמעתי את הנאשם לבדו.

4.        לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו ע"י בעלי הדין, מצאתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשם בכל הוראות החיקוק שיוחסו לו בכתב האישום .

5.למעשה, אין חולק בדבר אירוע התאונה ותוצאותיה. באשר לאופן התרחשותה, העיד איתן כי בדרכו לעבודה ולאחר שפנה שמאלה מרח' טרומפלדור, ראה אחרי הכיכר רכב שעומד מצד ימין ומיד לאחר מכן מצא את עצמו על הרצפה כשאותו רכב "חותך אותו". איתן מציין כי הבחין בו ממרחק שבין 10-20 מטר, המשיך לנסוע ו"בשנייה האחרונה ראיתי אותו חותך אותי".

6.אומר מיד, כי עדותו של איתן הותירה עליי רושם אמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את ההתרחשויות עובר ובמהלך האירוע. אני מאמין לאיתן כי אירוע התאונה היה כתוצאה מכך שהנאשם פנה שמאלה, תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעתו, וגורם להתנגשות בין שני כלי הרכב. עדותו של איתן עולה גם בקנה אחד עם הראיות הנוספות, לרבות דו"ח הבוחן והסקיצה.

7.לעומת גרסתו של איתן, טען הנאשם בעדותו, כי לצורך מענה לשיחת טלפון עצר בתחנת האוטובוס וכשהסתיימה השיחה הגיע אוטובוס מאחור שצפר לו, הוא התחיל "לצאת שמאלה" על מנת לעשות פרסה וכש"רבע רכב היה בחוץ, אירעה התאונה". לטענתו, הוא הבחין בקטנוע מהכיכר כשהוא נוסע לאט ולכן יצא. "לא תיארתי לעצמי שיגיע מהכיכר עד אליי במהירות כה גדולה", כך ממשיך הנאשם ומעיד.

גרסתו של הנאשם לא מקובלת עליי, ונוכח התרשמותי, מצאתי לדחותה. גרסתו של הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם היגיון הדברים, שכן אם הבחין בקטנוע במרחק של כ-60 מטר (לטענתו זה המרחק של הכיכר ממקום עצירתו), ואם החל לצאת, הרי שאמור היה לסיים את הפנייה עוד בטרם הספיק הקטנוע להגיע אליו.

8.לא זו אף זו, בתשובה לשאלות בית המשפט טען הנאשם כי חלפו 7-8 שניות מאז שהבחין בקטנוע לראשונה ועד ההתנגשות. לדידי, פרק זמן זה היה בו כדי לאפשר לנאשם לבצע את פניית הפרסה, וטענתו כי היו רכבים משני הצדדים ולכן המתין, לא מתיישבת עם תחילת עדותו שם ציין כי בעת שהאוטובוס צפר לו הוא החל לצאת, מבלי שמוזכרות כלל מכוניות נוספות.

זאת ועוד וכשנשאל במפורש היכן היה נהג הקטנוע לאחר שחלפו המכוניות והדרך התפנתה, ענה "קרוב אליי, כמה שניות והתנגש בי". אם כך, לא מובנת כלל יציאתו של הנאשם לביצוע פניית פרסה. כשהתבקשה התייחסותו לתמיהה זו, ענה הנאשם, "יצאתי כבר, רבע אוטו היה בחוץ לכיוון הפרסה". דבריו אלה של הנאשם, יש בהם כדי להצביע מעל לכל ספק על רשלנותו, עת יצא לביצוע הפנייה תוך חסימת נתיב הנסיעה, מבלי שוידא כי הדרך פנויה וכי יוכל לעשות זאת בבטחה.

9.תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה קובעת, כי "לא יפנה נוהג רכב כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי... אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך...". ברי, כי הנאשם לא פעל על פי מצוות התקנה ולא התנהג כפי שמצופה היה מנהג סביר בנסיבות העניין.

משכך, יש לקבוע כי התרשל וכי לא קיים אחר החובה הנ"ל, התנהגות אשר גרמה לאירוע התאונה ולנזקי הגוף והרכוש.

10.יצוין, כי אין מחלוקת שבתאונה נחבל איתן בגופו (כפי שעולה מהתעודה הרפואית ת/7) וכי נגרמו נזקים לכלי הרכב המעורבים ועל כן גם עניין גרימת הנזק הוכח מעל לכל ספק סביר.

11.העולה מהמקובץ הוא, ששקלול כל הראיות בתיק והתרשמותי מכל העדים שהופיעו בפניי מביאים אותי לקביעה חד משמעית ומעל לכל ספק סביר, כי התביעה הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ועל כן יש מקום להרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וכך אני עושה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ