אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן

מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 13/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום עכו
17467-03-10
09/11/2011
בפני השופט:
משה אלטר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
צדק כהן
החלטה,גזר-דין

החלטה

הנאשם שבפניי הועמד לדין באשמה כי עבר עבירות לפי סעיפים 192 ו- 381 א (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

לאחר ניהול הוכחות זוכה הנאשם מביצוע העבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין וזוכה, מחמת הספק מביצוע עבירה לפי סעיף 382 א (א) לחוק העונשין והורשע בעבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

עתה בפניי בקשת הסניגור לבטל את ההרשעה, מהנימוקים אותם פירט. ב"כ המאשימה התנגד לביטול ההרשעה.

לאחר ששקלתי בעניין, הגעתי למסקנה שאין זה המקרה בו ניתן להימנע מהרשעה. ראוי לזכור כי, ככלל, כאשר בית המשפט מוצא שנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום – בין אם בעקבות הודאה של הנאשם ובין אם לאחר שמיעת ראיות – ומעשים אלה מגלים עבירה, יש להרשיע את אותו נאשם בביצוע העבירה. לכלל זה, כמו לכל כלל, ישנם חריגים. החוק מאפשר, באותם מקרים חריגים, להטיל על הנאשם מבחן ללא הרשעה או צו שירות ללא הרשעה בנוסף לצו מבחן או בלעדיו.

כפי שנקבע בפסק הדין בעניין תמר כתב ע.פ. 2083/96 "הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא, בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...".

על מכלול השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להחליט אם מן הראוי להרשיע נאשם שביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום או שמא ראוי להימנע מהרשעה והאיזון הנדרשים בין השיקולים, עמדה כב' השופטת איילה פורקצ'ה בע.פ. 2669/00 באומרה

"...משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יכיל את הכלל המדבר על חובת ההרשעה ומתי יכיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. בראיה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר ונזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.

כנגד השיקול הציבורי נשקל עניינו של הפרט, הנאשם, ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו, וביניהם – טיב העבירה שעבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי לו מהרשעה. באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות חריגות ויוצאות דופן ביותר, תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין וזאת, לרב, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מהרשעה". (ההדגשות שלי – מ.א).

אני סבור שבמקרה שבפניי לא קיימות "נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר שתצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין..." עם הנאשם שבפניי. אמנם העבירה בה הורשע הנאשם, איננה מן החמורות אולם אני סבור שלאור נסיבות ביצועה, יש לייחס חומרה להתנהגותו של הנאשם. ראוי לציין שהנאשם לא הציג בפניי כל ראיה לכך שכתוצאה מהשארת ההרשעה בעינה ייגרם לו נזק בלתי הפיך או חמור, מעבר לנזק שנגרם בדרך כלל לאדם חסר עבר פלילי, המורשע לראשונה. לא לנזק כזה התכוונה הפסיקה.

סיכומו של דבר, אני דוחה את בקשת הסניגור לבטל את ההרשעה ומורה לצדדים לטעון לעונש.

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"ב, 09/11/2011 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

גזר דין

לאחר שמיעת ב"כ המאשימה, הסניגור והנאשם, שהורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, לאחר שמיעת ראיות ולאחר שזוכה מעבירות לפי סעיפים 192 ו- 381 א (א) לחוק העונשין ובהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, נסיבות ביצועה של העבירה, כפי שפורטו בהרחבה בהכרעת הדין ובכל שאר הנסיבות מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:-

*מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין ויורשע עליה.

*לאור מהות הפגיעה שנפגע המתלונן, מר יוסף שוספי, כעולה מהכרעת הדין, אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן בסכום של 1,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 60 יום מהיום, בדרך של הפקדת הסכום בקופת ביהמ"ש.

המזכירות תעביר את סכום הפיצוי למתלונן, מייד לאחר הפקדתו.

*הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום י"ב חשון תשע"ב, 09/11/2011 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ