אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

תאריך פרסום : 11/03/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
48134-02-12
06/03/2012
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - לשכת תביעות מרחב נגב
הנתבע:
בנימין כהן (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד אליסף יפרח

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים ואיומים.

עפ"י המתואר בכתב המתואר במהלך שנת 2000 לווה המתלונן מהמשיב סך של 10000 ₪ אותו החזיר בששה תשלומים שווים של 2000 ₪ מידי חודש כך שבסה"כ נתן למשיב 12,000 ₪.

בין השנים 2002-2009, שהה המתלונן בחו"ל, בשנת 2009 חזר להתגורר באופקים.

עפ"י המתואר בכתב האישום, במהלך שנת 2009, פנה המשיב למתלונן ואמר לו, כי לא קיבל את כספו ואיים עליו, בין היתר בכך שאמר לו כי במידה ולא יחזיר את כספו ויעשה לו מה שאשקלונים שיצא עליהם עד מדינה לא עשו לו. עוד אמר כי במידה ולא יחזיר את הכסף ישלם על כך.

עפ"י האמור בסעיף 3 לכתב האישום, המשיב החל להתקשר למספר הטלפון הנייד מספר רב של פעמים בשעות היום והלילה ודרש ממנו להחזיר את החוב תוך שמאיים עליו כי במידה ולא יעשה כן, ישחט אותו ליד כולם ויהרוג אותו.

המשיב הגיע ביום 18.2.2012 מתחת לחניית בתו של המתלונן , התקשר עליו ואיים עליו בכך שאמר לו "צא בחוץ, אני מחכה לך בחוץ, אתה יוצא אתה מת" וכן הגיע ביום 20.2.2012 יחד עם אחיו אשר נטל בידו סכין לחניית בית המתלונן שב ואיים עליו כי "היום אתה מת לא יעזור לך בדין, אני מחכה לך בבית" וכל זאת במטרה להפחיד את המתלונן ולאיימו לתת לו את החוב.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 4.3.2012, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה אולם לדבריו ישנו כרסום בראיות שהוא כשלעצמו מצדיק שחרור לחלופה. זה הצביע ראשית על כך שמדובר בתיק שבו כל הראיות מבוססות על עדות יחידה של המתלונן, כאשר מנגד עדויות אחרות בתיק עומדות בסתירה לעדות זו כך בין היתר זה מפנה לעדות אבי המתלונן ואחותו אשר בניגוד לדברי המתלונן אינם מוסרים על המשיב איים עליהם.

עוד, זה מציין את האינטרס שיש למתלונן להתחמק מתשלום החוב ומשכך להפליל את המשיב. המתלונן הינו עבריין בעצמו אשר נעצר אך לאחרונה במסגרת תיק התפרצות ומואשם בין היתר בשיבוש הליכי משפט כאשר לכאורה ביקש מאחותו שתספק לו אליבי שקרי. כך גם גירסתו של המתלונן בדבר העדר תיעוד של שיחות חסויות מעורר סימני שאלה. אשר לעילת המעצר ב"כ המשיב מציין כי זו לכאורה קיימת כלפי המתלונן בלבד כאשר העבירות לא בוצעו תוך שימוש בכח ולא הביאו את המשיב לשלם שום תשלום .

עברו של המשיב ישן יחסית ואיננו רלוונטי.

בשים לב, לכל האמור לעיל, עתר ב"כ המשיב להורות על שחרורו למעצר בית בבית הוריו ולחילופין לבית זוגתו בעיר בית שמש, הגב' שולמית חזן, אשר אף התייצבה באולם ונחקרה על ידי הצדדים.

מנגד, ב"כ המבקשת הפנה לעדותו של המתלונן אשר מפרט את השתלשלות הארועים כמתואר בכתב האישום לרבות ההסבר בשיהוי של הגשת התלונה הנובע מכך שרק כאשר חש האיום הופך לממשי בחר להתקשר למשטרה.

עוד, הפנה לדברי המשיב עצמו, אשר מאשר את הפניה למתלונן טלפונית בדבר החוב, את הגעת המשיב לבית הורי המתלונן וכן להודעת אביו ואחותו של המתלונן אשר מתארים אף הם את הגעתו של המשיב אליהם ודרישתו המתלונן יחזיר החוב. אל אלה ודוח השוטר רמי סיבוני בדבר שיחת הטלפון של המתלונן ביום 18.2.2012 וכן דוח פעולה של השוטר מאור ביטון בעקבות שיחת טלפון מהמתלונן הגיע אל ביתו של המתלונן וזיהה את המשיב ואת האחר כשעל האחר נמצאה הסכין.

ב"כ המבקשת הפנה למסוכנות הנובעת ממעשה המשיב ומחזק את נוסח עברו של המשיב הכולל תשע הרשעות קודמות תוך הפנייה לפסיקה הנוגעת לעבירות כגון דא.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה שהובא לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה.

ראשית, יש להקדים ולציין כי הלכה למעשה, הצדדים אינם חלוקים על מרבית המתואר בכתב האישום. כך אין מחלוקת על קיומה של הלוואה שנתן המשיב למתלונן כך גם המשיב אינו מכחיש כי דרש ופנה מספר פעמים אל המתלונן על מנת שיחזיר לו את החוב, בדומה אין מחלוקת שהמשיב התקשר אל המתלונן מספר פעמים כאשר זה מציין כי עשה זו אף מספר פעמים תוך שימוש ב*43 כפי שמציין זאת אף המתלונן.

עוד יש לציין בכך כי המשיב אינו מכחיש שהגיע לבת משפחתו של המתלונן והכל על מנת להשיג את החוב לו חב המתלונן.

ביחס לכך, גם אין מחלוקת שהמשיב הגיע בארוע המאוחר אל מתחת לביתו של המתלונן וזאת כפי שעולה מדבריו וכן מדוחות של השוטרים.

נמצא אם כן , כי זירת המחלוקת ככל שזו מצויה בתיק זה נוגעת ביחס לאיומים שהופנו מאת המשיב כלפי המתלונן כפי שמוסר המתלונן, כאשר המשיב שלפנינו טוען כי המתלונן הוא זה אשר נקט באיומים ועשה ככל שבידו על מנת להתחמק מהחוב וכן על עצם החזרת החוב שכן בעוד המתלונן מציין, כי החזיר את החוב ואף בצירוף ריבית המשיב שלפנינו טוען כי החוב כלל לא הוחזר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ