אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

תאריך פרסום : 14/06/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום חיפה
12389-06-10
14/06/2010
בפני השופט:
אינאס סלאמה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אסף כהן (עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת בהתאם לסע' 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק"), לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, פציעה, איומים והעלבת עובד ציבור.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 1.6.10 בבית משפחתו של המשיב בטירת הכרמל התרחש אירוע משפחתי אלים, במהלכו הוחלפו מהלומות בין המשיב, אביו ואחיו. שוטרים שהוזעקו למקום פנו לאב לבדוק פשר האירוע והנ"ל הצביע על המשיב כמי שתקף אותו. משנגשו השוטרים למשיב על מנת לשוחח איתו, התחיל לקלל, לאיים עליהם ואף תקף אותם פיזית תוך שהוא נושך את אצבעותיו של אחד השוטרים ומכה באגרופו שוטר אחר ובועט ברגליו. למקום הוזעק כוח תגבור שבסופו של דבר השתלט על המשיב, לא לפני שהנ"ל ניסה פעמים נוספות לפגוע בשוטרים ואף נשך ידו השמאלית של שוטר אחר.

המבקשת טוענת, כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר, הודעות מפורטות של השוטרים אשר היו מעורבים באירוע, תעודות רפואיות ותמונות של השוטרים הפגועים וכן הודעתו התמוהה של המשיב, שנמסרה ביום האירוע, לפיה התנצל על תקיפת השוטרים אך בד בבד טען כי אין הוא זוכר דבר. כאן יוטעם, שבהמשך יטען המשיב (כעבור יומיים) כי הוא זה שהותקף ע"י השוטרים והוכה באלות ובבעיטות לפנים.

נטען, כי לחובת המשיב הרשעות קודמות בתחום האלימות, כשהראשונה עניינה עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והחזקת סכין והשנייה בעבירות של תקיפת שוטרים, איומים והעלבת עובד ציבור.

המבקשת טוענת, כי במעשיו של המשיב יש משום קריאת תיגר על שלטון החוק ונציגיו וכי בנסיבות העניין משתקפת מסוכנות גבוהה מהמשיב אשר מאיינת את האמון שאפשר ליתן בו כי יקיים תנאי שחרור שהושתו עליו ע"י בית המשפט. בנסיבות אלה, סבורה המבקשת כי אין בכוחה של חלופת מעצר כלשהי לאיין מסוכנותו ויש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב חלק על קיומה של תשתית ראייתית לכאורה, אשר יש בה כדי לקשור את המשיב למיוחס לו. לדעתו יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן מי שצריך לשבת על ספסל הנאשמים אלה השוטרים שהיו מעורבים באירוע. הנ"ל הפנה לגרסאות של השוטרים שמהוות, לדידו, גרסה אחת מתואמת על מנת להגן עליהם מפני תלונה אפשרית. לפי הסניגור, הבקשה היא בבחינת כתב הגנה של השוטרים בתלונתו של המשיב כלפיהם.

על המשיב, כך נטען, הופעלה אלימות קשה הכוללת שימוש באלות ובגז פלפל, תכשיר אשר אסור לשימוש אם ניתן להשתלט על חשוד באמצעים אחרים. נטען, כי בעוד המשיב אזוק, בעטו בו השוטרים וריססו עליו גז תוך שגרמו לו חבלות רבות, שאף צולמו. תמונות בנוגע לכך הוצגו בפניי. המשיב דוחה את טענת המבקשת כי מדובר בחבלות שנגרמו כתוצאה מהתגרה עם בני משפחתו. נטען כי לא מדובר בטענה מבוססת מאחר והמשיב לא נלקח לבדיקה אצל מומחה שיגיד מהיכן החבלות.

הסניגור ביקש להתעלם מדברי אביו של המשיב, כי הותקף על ידו, משום שלא הוגש בעניין זה כתב אישום. המצב הראייתי לפי ב"כ המשיב הוא אפוא, גרסה אחת מתואמת בין כל השוטרים מול גרסת המשיב ואחיו שסותרת את גרסת השוטרים. בנקודה זו הדגיש הסניגור, כי על אף נוכחותם של עדים רבים, לא נגבתה מאף עד כל עדות, וגם לא מאביו של המשיב בנוגע לתקיפה שהיתה בין השוטרים לבין בנו.

לעניין עילת מעצר, סבור הסניגור כי אינה מתקיימת בענייננו, שכן לא מדובר בעבריין, מה עוד שהעבירה האחרונה לחובתו בוצעה לפני יותר מ- 6 שנים. באשר לתקיפה של המשיב את אביו טוען הסניגור, כי מי שהותקף היה דווקא המשיב ע"י אביו, ולכן מה שאמר האב בחקירתו מגמתי ואין לסמוך עליו. עוד נטען, כי אומנם המשיב מטופל פסיכיאטרית אולם כיום מצבו הרפואי מאוזן, שכן הוא נוטל כדור נגד דיכאון ומצבו יציב. הסניגור מציע כי המשיב ישהה בבית סבתו בטירת הכרמל, דבר שימנע את המשך הסכסוך בביתו. אין הצדקה בתיק זה, כך סבור הסניגור, להחזקתו של המשיב במעצר שכן מדובר במעצר משמעותי ראשון שלו שמהווה עבורו טראומה קשה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי למכלול הנסיבות והראיות, שוכנעתי כי יש מקום להעתר לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בבואו לדון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון את שאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ובהמשך לבדוק האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופה שפגיעתה במשיב פחותה ממעצר ממש.

לעניין הראיות לכאורה, עיינתי בחומר החקירה הרב שהונח בפניי, לרבות בהודעות השוטרים, בתמונות, בתעודות הרפואיות, בהודעות המשיב ובני משפחתו וגם בתיעוד הרפואי הנוגע למשיב ובתמונות שהונחו לעיוני. בשים לב למכלול הראייתי הנ"ל, הנני סבור כי מתקיימות ראיות לכאורה כי המשיב אכן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.

הודעותיהם של השוטרים מפורטות והפציעות שנגרמו להם מתועדות ומקבלות ביטוי חזותי וגם ע"י התיעוד הרפואי שנערך לגביהם. טענותיו של המשיב כי נתקל באלימות קשה ללא כל הצדקה, כאשר כוח השוטרים מונה מספר שוטרים רב, תוך שימוש באלות ובגז פלפל, אין לה על מה לסמוך והיא נדחית על ידי.

שוכנעתי, ולו לכאורה, כי השימוש בכוח מצידם של השוטרים היה תוצאה של התנהלותו של המשיב, שקילל, איים ואף תקף את השוטרים, דבר שחייב להזעיק תגבור ואף שימוש בגז, כפי שמפורט בבקשה ובהודעות של השוטרים שהיו מעורבים באירוע.

האלימות המיוחסת למשיב היא אלימות קשה שאין הדעת סובלת. תקיפת אנשי חוק בכלל ושוטרים בפרט שאמונים על הסדר הציבורי ואשר הגיעו בעקבות אירוע אלים בין המשיב ובין בני משפחתו, הינה פגיעה באושיותה של חברה שומרת חוק וכאשר השוטרים שמוצבים בחוד החנית של הטיפול באירועי אלימות, שרק מתגברים לאחרונה, אינם צריכים להוות מוקד לפגיעה ולאיום.

הודעתו הראשונה של המשיב יש בה כדי לקשור אותו לאירוע, חרף טענתו כי אינו זוכר דבר. הנ"ל התנצל על תקיפת שוטרים ויש בדבריו כדי לחזק את עדויותיהם של השוטרים המעורבים. הודעתו המאוחרת, כעבור שלושה ימים, אין בה כדי להועיל למשיב בשלב זה ואין בה כדי לסתור, להפריך או לערער את אמינותם של השוטרים.

גם טענתו של המשיב כי הותקף ונחבל שלא לצורך אין בה כדי להוות מפלט עבורו, שכן גם לטענה זו מונח בחומר הראיות הסבר ובהחלט יש בסיס לטענה כי מדובר בחבלות שנגרמו באירוע הראשון, קרי – באלימות שהיתה בין המשיב ובין בני משפחתו.

באשר לעילת המעצר, הסניגור המלומד טוען כי לא מתקיימת עילה כאמור, שכן המשיב אינו מסוכן, זהו מעצרו הראשון ובהחלט ניתן לאיין את המסוכנות אם ישהה בבית סבתו בטירת הכרמל. טענה זו דינה להידחות על הסף. המעשים המיוחסים למשיב מעידים כאלף עדים על מסוכנות גבוהה, שכן לא נרתע מלתקוף אנשי חוק, לפצוע אותם ולאיים עליהם. מעשיו אלו היו המשך ישיר של האירוע האלים בין המשיב ובני משפחתו, כך שעסקינן באירוע אלים ביותר שהחל "בחיק המשפחה" והתפתח כלפי השוטרים, אנשי החוק, כאשר כל האירוע כולו מעיד על מסוכנות המשיב. (בעניין זה יצוין, כי אין נפקא מינה לעובדה כי לא הוגש כתב אישום נגד המשיב על תקיפת אביו, שכן בתיק המבקשת יש ראיות לכאורה לתקיפה זו ובכך די לעניין בחינת מסוכנותו של המשיב).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ