אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' כהן(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
39860-03-10
13/06/2010
בפני השופט:
נתן זלוצ'ובר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל – ע"י עוה"ד אחרק ולואיה
הנתבע:
1. שלמה כהן
2. מרים השאש ע"י עו"ד יהב
3. לינדה סלם ע"י עו"ד אלון

החלטה

ענייננו בבקשות למחיקת כתב אישום בשל אי קיום שימוע בטרם הגשת כתב אישום, כנדרש על פי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982. תחילה הגישה את הבקשה המבקשת 2 ולאחר מכן ביום 28/3/10 הצטרפה לבקשה גם המבקשת 3 ורק ביום 3/5/10 הגיש גם המבקש 1 בקשה דומה מטעמו.

בתיק זה הוגש ביום 23/3/10 כתב אישום בן 30 עמודים ונספח הכולל 45 עמודים נגד הנאשמים ובו עשרה אישומים המייחסים להם בין היתר (חלק מהאישומים מיוחסים רק לחלק משלושת הנאשמים) עבירות של קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סיוע לכניסה ושהיה בישראל שלא כדין, לקיחת שוחד, מתן שוחד, הפרת אמונים וכן הלבנת הון (רק לנאשם 1).

בערב קודם לכן, דהיינו 22/3/10 נמסרו לשלושת המבקשים הזמנות להתייצב למחרת בבית המשפט בצירוף מכתב המיידע אותם בדבר הכוונה להגיש נגדם כתב אישום.

ב"כ המשיבה טוענת, כי הפרשה מורכבת וסבוכה, חקירות רבות של החשודים בפרשה נמשכו עד סמוך להגשת כתב האישום. הוגשו 5 כתבי אישום ללא קיום שימוע בטרם הגשתם נגד 11 נאשמים נוספים שעניינם מהווה חלק בלתי נפרד מהפרשה בכללותה וזאת עד למועד הגשת כתב האישום בתיק זה. הנאשמים בתיקים האחרים פלשתינאים שנתונים במעצר עד תום ההליכים או במאסר לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים, לאור כל האמור גם הוגשה בקשה לעדות מוקדמת של 11 עדים, אם כי לבסוף נשמע עד אחד בלבד בעדות מוקדמת מטעם התביעה והואיל והתביעה החילטה שלא להעיד עד נוסף מטעמה הוא זומן להעיד דווקא מטעם ההגנה והעיד באותו היום- 27/4/10.

לטענת התביעה, עניינן של שתי המבקשות הוא בלתי נפרד מעניינו של המבקש 1 ולא ניתן להפריד את כתבי האישום של השלושה.

בנוסף, מספר ימים לאחר שחרורו של המבקש 1 בהחלטה מיום 2/3/10, נטען, כי בהיותו עצור ובתוך כותלי בית המשפט הדיח לכאורה המבקש שני עדים מרכזיים שהם שותפיו לעבירה ושיבש הליכי משפט. המבקש, כך נטען, פנה לשותפיו וניסה להניעם בדרך של מתן טובת הנאה למסור הודעה או למסור הודעת שקר, תוך שהוא מורה להם לשתוק בחקירה והוא בתמורה ידאג להם מבחינה כספית, ועל כן ביקשה המשיבה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.

הנימוק לאי קיום שימוע, בטרם הגשת כתב אישום, למבקשת לינדה סאלם (הנאשמת 3) נעוץ בכך שהמשיבה ביקשה להטיל עליה תנאים מגבילים וכן בשל כך שהוגש כתב אישום אחד כנגד השלושה והמשיבה ביקשה לעצור את המבקש 1 עד תום ההליכים. יצוין, כי עוד באותו מכתב שנשלח למבקשת ובו הודיעו לה על העברת חומר החקירה לפרקליטות והגשת כתב האישום נגדה, אפשרה לה המשיבה להשמיע טענותיה, לאחר הגשת כתב האישום.

הנימוק לאי קיום שימוע, בטרם הגשת כתב אישום, למבקשת מרים השאש (הנאשמת 2) נבע כנראה מאותם שיקולים שחלו לגבי המבקשת סאלם. באת כוחה הצטרפה לבקשת לינדה סאלם באומרה, כי העובדות נכונות אף לגבי המבקשת מרים השאש.

בנוסף, טוענת ב"כ המשיבה כי כתב האישום הוגש כדין, בהתאם לסמכותו על פי דין של פרקליט המחוז ומבלי שנפל בהחלטה כל פגם ולאחר שפרקליט המחוז מצא, כי קיימים טעמים המצדיקים את הגשת כתב האישום ללא עריכת שימוע.

טענת ב"כ המבקש 1 היא שבקשתה של המשיבה למעצרו עד תום ההליכים נעשתה כאקט טכני ולא נסמכה על שיקולים משפטיים, אלא בכדי למנוע ממנו את הליך השימוע, וראיה לכך, היא שבדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בפני כבוד השופטת חיימוביץ' מיום 5/5/10 מסרה ב"כ המשיבה, כי הם היו נכונים לשקול בעניינו של המבקש חלופת מעצר בתנאים מגבילים האוסרים יציאה מביתו.

ב"כ המבקשת 2, ע"וד יהב הגישה ביום 13/5/10 הודעה ובקשה לבית המשפט בה למעשה הצטרפה לדבריו של עו"ד קניג תוך שהוסיפה בסעיף 4 לבקשתה, שב"כ המאשימה ביקשה שדבריה לא יצוטטו בפרוטוקול.

כבר עתה יש להעיר, כי פרוטוקול הדיון בבקשת המעצר מיום 5/5/10 צורף לבקשה של המבקש 1 וממנו עולה, כי המשיבה דווקא ביקשה להורות על מעצרו של המבקש 1 עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, הגם שהיה משוחרר באותה עת.

נראה שראוי היה להימנע מלצטט דברים המיוחסים לב"כ המדינה שגם לדברי ב"כ המבקשת 2 לא רק שלא מצאו ביטוי בפרוטוקול, אלא ב"כ המשיבה ביקשה במפורש שהדברים לא ירשמו.

יתרה מכך, המבקש 1 שוחרר בדיון בהארכת המעצר לצורך חקירה ביום 14/3/10 כשבסעיף 6 להחלטה בת.מ. 10-03-20608 נרשם "כשתקופת מעצר הבית תהא עד ליום 17/3/10." המדינה הגישה ערר ובית המשפט המחוזי מרכז, האריך את התקופה עד 28/3/10.

על כן, גם אם כדברי ב"כ המבקשים המדינה היתה מוכנה להסתפק "רק" בכך שהמבקש 1 יהיה משוחרר בתנאים מגבילים האוסרים עליו את יציאת פתח הבית שאינו ביתו- בית מחוץ למושב בו הוא גר, לא ניתן להגיע לתוצאה זו בלא הגשת כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים/ שחרור בתנאים מגבילים, ובמיוחד כך כשעולה מפרוטוקול הדיון שגם לכך ולא רק למעצרו עד לתום ההליכים, יש התנגדות מצידו.

טענות ב"כ המבקשת 3 הן, כי הנימוק של המדינה, כי ברצונה להטיל על המבקשת מגבלות אינו רלוונטי, שכן מדובר בהגבלות שמוטלות כדבר שבשגרה על כל משוחרר שנחקר במשטרה לרבות בעבירות מסוג פשע והמבקשת אינה מתנגדת שההגבלות ימשיכו לחול גם בתקופת השימוע והחלטת המשיבה לעניין הגשת כתב אישום. כמו כן, המגבלה של אי חזרת המבקשת לעבודה באה על פתרונה משום שמשרד התמ"ת ביקש את השעייתה והוסכם שהמבקשת תצא לחופשה ולא תחזור לעבודה. באשר לסיבה השנייה הקשורה בבקשת המעצר של מבקש 1, טוען ב"כ המבקשת, כי אין בעובדה זו כדי להוות נימוק סביר או מידתי שיש בו למנוע את זכותה החוקית של המבקשת להשמיע את דברה בפני הרשות התובעת בטרם תתקבל החלטה בעניינה.

המסגרת הנורמטיבית לדיון מצויה בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 [תיקון אחרון: 17/01/10] בסעיף 60א:

60א. "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (א)   רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך. (ב)   ...

(ג)   ...(ד)   חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור. (ה)   החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד). (ו)    אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74. (ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו..." 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ