אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כבהה

מדינת ישראל נ' כבהה

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
29760-12-11
06/10/2013
בפני השופט:
גלית ציגלר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראלב"כ עו"ד ניצן ביילין
הנתבע:
אימן כבההמוחמד קבההב"כ עו"ד יונס פאיז

החלטה

1.בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הודו הנאשמים בכתב האישום, הורשעו, והוסכם כי הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור עליהם עונש של מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, ובנוסף יחוייבו הנאשמים בפיצוי למתלוננים – החזרת מלוא הסכום שנגנב.

בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לגובהו של הסכום שנגנב מכספת בית העסק של המתלוננים, כאשר בכתב האישום נטען שהסכום עמד על סך של כ- 150,000 ₪, ואילו הנאשמים הכחישו כי זהו הסכום שגנבו.

מסתבר, כי עוד ביום הגניבה החזירו הנאשמים למתלוננים סך של כ- 103,000 ₪, ולטענתם זהו מלוא הסכום שהיה בכספת במועד הגניבה ולא הסכום לו טוענים המתלוננים.

בנסיבות אלה, הסכימו ב"כ הצדדים כי יובאו ראיות להוכחת סכום הגניבה והפיצוי הנדרש, באמצעות עדותו של אחד מבעלי העסק (ראה פרוטוקול מיום 7.2.13).

2.על מנת לקבל פרטים אודות תכולת הכספת והסכום שנגנב, התייצב לעדות נציג המתלוננים מר טל יתום.

לדבריו, הכספת הכילה כ- 150,000 ₪ במזומן, כאשר מתוך סכום זה כ- 35,000 ₪ היו שייכים לבית העסק, ואילו יתרת הכספים כ- 115,000 ₪ היו כספי מתנות שקיבל לחתונתו שהתקיימה זמן קצר קודם לכן.

יצוין כי אירוע הגניבה התרחש ביום 17.9.10, ובהודעה שמסר העד במשטרה ביום 11.11.10, הוא נשאל כיצד הוא יודע מהו הסכום שנגנב, והוא השיב כי העסק עורך סיכום יומי במשך כל השבוע, ובנוסף הוא עצמו החזיק בכספת "כסף אישי" השייך לו, ובאותה עת הוא לא ערך אבחנה בין הכסף השייך לעסק לכסף האישי שלו (ת/1).

3.מר טל יתום נחקר על הדברים, והסביר כי בסוף כל יום נערך רישום כמה כסף מזומן עבר בקופת העסק, והמסמכים הללו – המלמדים על סך של כ-35,000 ₪ - הוצגו בפני המשטרה, כשיתרת הכספים שנגנבו מקורם במתנות חתונה שקיבל.

בחקירה הנגדית אישר העד כי בחקירתו במשטרה לא ציין מפורשות כי "כסף אישי" משמעו מתנות חתונה. לדבריו, הוא נישא בחו"ל כחודשיים – שלושה קודם לכן, וכשבוע לפני הגניבה הוא ערך מסיבת חתונה למשפחה ולידידים הקרובים כ- 50 איש במספר, והם הביאו לו מתנות חתונה בסך של 115,000 ₪ במזומן.

משנשאל העד מתי התחתן ומתי נערכה מסיבת החתונה, לא ידע לנקוב בתאריכים מדויקים של איזה מהאירועים, והוא אף לא זכר פרטים לגבי המתנות שקיבל. לדבריו, המתנות היו בכסף מזומן, והוא לא ערך רישום כמה כסף קיבל מכל אורח, הוא אינו זוכר כמה כסף נתנו לו הוריו, או מה הייתה המתנה הכי גדולה שקיבל, וכל אלו לצד הסכום הגבוה שהתקבל במזומן, מעוררים תמיהה (ראה פרוטוקול עמודים 19-20).

4.זאת ועוד. כאמור, חלק מהכספים בכספת היו הכנסות שהתקבלו בעסק, והעד אישר כי מדובר בעסק המנהל ספרים כדין, וברשותו ראיות ומסמכים על הסכום של 35,000 ₪.

במהלך חקירת המשטרה התבקש העד להמציא אסמכתאות התומכות בטענותיו, ובמזכר שכתב החוקר דניאל שרוני מיום 17.2.11 נאמר: "היום שוחחתי עם המתלונן טל יתום. לשאלתי מסר כי אין בידיו אסמכתא כל שהיא ל - 150,000 ₪ שנגנבו מהכספת וכן אין ברשותו תיעוד של אירוע הגניבה"...(נ/1).

כלומר, מסמכים המעידים על הכנסות העסק במועד הספציפי לא הוצגו.

למרות האמור, העד המציא למשטרה דף מחשבון הבנק של העסק ובו נראית הפקדת מזומן מיום 19/9/10, יומיים לאחר הגניבה, בסך של כ- 78,800 ₪, ובחקירתו הסביר כי זה סכום שנכנס לחשבון הבנק של העסק מידי שבוע. עם זאת הוא לא הבהיר כיצד ניתן ללמוד מדף החשבון על סכום של 35,000 ₪ בקירוב לו טען, ומהו הסך של 50,000 ₪ במזומן המוצג בדף זה (נ/2).

העד לא הביא את ספרי החשבונות, את הקבלות, אישור מרואת החשבון המטפלת בחשבונות העסק, ולא שום מסמך היכול לבסס את סכום ההכנסה הנטען, הגם שמסמכים כאלה מצויים תחת ידיו ללא כל קושי, והגם שידע כי זוהי מטרת עדותו בפני בית המשפט.

אמנם העד טען כי הוא הציג מסמכים אלה בפני בית הדין לעבודה, אולם מדובר בהליך אחר שאינו רלוונטי להליך שבפני, אין לדעת מה הוצג שם, ובוודאי שלא ניתן להסתמך על ראיות מהליך אחר לצורך קביעה פוזיטיבית בתיק זה.

5.מדובר בהפרש כספים לא מבוטל בסך של כ- 47,000 ₪, ועל מנת שניתן יהיה לקבוע שזהו אכן הסכום שנגנב מהכספת, ראוי היה להביא הוכחות של ממש ולהניח תשתית ראייתית עליה ניתן להסתמך.

אלא שהתביעה לא הציגה את הראיות, והמתלוננים לא הביאו עמם את המסמכים שיכלו לתמוך בטענותיהם ולבסס אותן, ובנסיבות אלה לא הוכח כי בכספת היה סך של כ- 150,000 ₪ במזומן – כנטען בכתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ