אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כאברי אנגסום

מדינת ישראל נ' כאברי אנגסום

תאריך פרסום : 21/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
37941-01-12
17/05/2012
בפני השופט:
צבי גורפינקל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
כאברי אנגסום
הכרעת-דין

בפני

כב' השופט צבי גורפינקל

הכרעת דין

ביום 19.1.2012 הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד הנאשם, המייחס לו ביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של שוד בנסיבות מחמירות (בצוותא ותוך פציעה), על פי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

כתב האישום מייחס לנאשם את העובדות הבאות: ביום 10.1.2012, בשעה 02:30, הלכה המתלוננת לכיוון ביתה, ברחוב רוטשילד לכיוון צפון. באותה עת שהה הנאשם עם אדם שזהותו אינה ידועה לתביעה (להלן: "האדם הנוסף") בצומת הרחובות רוטשילד ומאז"ה. כשהמתלוננת חלפה על פניהם, קשרו השניים קשר לשדוד את המתלוננת.

לאחר שהמתלוננת החלה ללכת על רחוב מאז"ה לכיוון מזרח החלו השניים לרוץ לכיוונה, וכשהסתובבה, תקפו אותה: האדם הנוסף אחז בתיקה של המתלוננת ותלש אותו בחוזקה למרות התנגדותה וצעקותיה שיחדל. הנאשם אחז במכשיר האייפון בו החזיקה המתלוננת וניסה לחטוף אותו ממנה. לאור התנגדותה של המתלוננת וצעקותיה, הנאשם דחף את המתלוננת ארצה והכה אותה בפניה. בעקבות צעקותיה נמלט ללא האייפון. מיד לאחר האירוע הנאשם והאדם הנוסף התחלקו בתכולת התיק אותו גנבו מהמתלוננת. התכולה כללה: משקפי שמש, אוזניות אייפון, כ-320 ₪ וחבילת סיגריות.

כתוצאה מתקיפתה על ידי הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות בלחי ימין.

סקירת העדויות

פרשת התביעה

להלן אסקור את עדויות התביעה והמוצגים שהוגשו לבית המשפט במסגרת פרשת התביעה.

עדת תביעה מס' 1: המתלוננת

המתלוננת העידה כי שבה מעבודתה בשעה 2:30 וראתה את הנאשם והאדם הנוסף בפינת הרחובות רוטשילד ומזא"ה: "ראיתי את הנאשם עם עוד גבר עומדים שם, מפצחים גרעינים בדיוק על הפינה שהייתי צריכה לקחת ימינה לרחוב שלי. לקחתי ימינה, קלטתי אותם ובאותו רגע התקשרתי לחבר שלי, חשדתי במשהו, אחרי כמה שניות קלטתי שהם הולכים אחרי. אחרי בערך כמה עשרות מטרים כבר שמעתי אותם רצים מאחורי והם באו משמאלי".

לעניין זיהוי הנאשם העידה המתלוננת: "ראיתי תווי פנים, גובה, מבנה גוף, אורך שיער. לא ראיתי פנים לחלוטין. ראיתי 60%... זיהיתי את אופן הלבוש שלהם, הנאשם לבש חולצה בצבע כחול טורקיז, מעל זה לבש סווצ'ר או פליז עם ריצ'רץ' בצבע שחור שלא היה סגור עד הסוף ויכולתי לראות את הצבע של החולצה מתחת. ג'ינס כהה, ראיתי את הגובה פחות או יותר, את אורך השיער, מבנה הפנים.... על החולצה היה הדפס שלא ראיתי אותו לחלוטין כי הוא היה קצת סגור".

המתלוננת העידה כי התיק היה על כתף שמאל והאייפון ביד ימין: "הבחור השני ניסה למשוך את התיק והנאשם ניסה לקחת את האייפון שהיה אצלי ביד... היה שם איזשהו מאבק של כמה שניות... היד שלי היתה למעלה כדי למנוע ממנו לקחת את האייפון. ואז אחרי כמה, אני לא יודעת בדיוק כמה זמן, הבחור השני הצליח לקחת את התיק וברח, אני לא יודעת אם זה מההדף שנפלתי או שהוא דחף אותי אבל נפלתי לרצפה, מהנאשם עדיין ניסה לקחת את הטלפון אבל לא הצליח, אני חושבת שהוא שמע כבר אנשים מתעוררים כי אני מאד צעקתי והיתה תנועה מסביב... קיבלתי מכה בפנים מהנאשם, נפצעתי בפנים, את המכה בפנים קיבלתי אחרי הנפילה, קיבלתי מבטון של פח זבל שהיה ליד, קיבלתי גם בגב. אני זוכרת אגרוף מהנאשם".

המתלוננת סיפרה כי כבר כשחלפה על פניהם התקשרה לחבר שלה, יפתח פרס, (להלן: "יפתח") כיוון שחשדה בהם. יפתח שמע את התקיפה והגיע למקום עם רכב כעבור שתי דקות יחד עם חברים נוספים שדיווחו על השוד למשטרה בזמן אמת. לאחר מכן הם הסתובבו עם הרכב באיזור כרבע שעה עד 20 דקות בניסיון לאתר את הנאשם והאדם הנוסף. במהלך החיפוש נתקלו בניידת משטרה שעצרה מונית. המתלוננת סיפרה: "ראיתי אותו שהוא יוצא מהמונית לממש כמה שניות. הוא היה לבד. הוא לבש את אותם בגדים שתיארתי למשטרה, הוא הוריד את הפליז אני חושבת, הוא היה ביד, אני כמעט בטוחה שזה מה שהיה... זה תאם לי לגובה ולמבנה גוף... בהתחלה הם ניגשו ושאלו אותי אם זה הוא, אמרתי להם שאני חושבת שכן, אני לא יכולה להגיד שזה מאה אחוז, אני לא מזהה בפנים, זה היה ממש כמה שניות". המתלוננת הוסיפה כי זיהתה את הנאשם ב- 70% על פי נתוני גוף כגון פנים, גובה, שיער. את הפנים זיהתה ב-50%.

לאחר מכן סיפרה שהשוטרים הביאו לה שלושה חפצים אותם זיהתה כשלה: אוזניות של אייפון, משקפי שמש וסיגריות: "האוזניות זה אוזניות של אייפון בצבע לבן, לי יש אייפון, משקפי שמש שקניתי ממש לא מזמן לפני האירוע מחנות מסויימת, זה לא משהו שיש אותו בכל מקום, היה עליהם לוגו, זה משקפי טייסים שכתוב עליהם CL, קניתי אותם בדיזנגוף סנטר. הם עלו בין 150-200 ₪. קופסת סיגריות קאמל סופט שאני סוגרת אותם בצורה מסויימת ואני שמה בפנים את המצת שלי, עד אז לא ראיתי שהמצת בפנים, הראו לי ככה והלכו, אח"כ ראיתי שהמצת היה בפנים וזיהיתי אותו... יומיים אחרי שהגעתי לקחת את התיק ולתת עדות, החזירו לי גם את קופסת הסיגריות, אמרתי להם שבטח גם המצת בפנים, שאלו אותי איזה מצת, הם בכלל לא שמו לב שהיה מצת בתוך הקופסה". המתלוננת סיפרה כי כעבור שעתיים מהאירוע אמרו לה שהתיק נמצא זרוק באיזור האירוע ובו היה הכול חוץ מהחפצים שנתפסו אצל הנאשם.

בחקירה הנגדית אישרה המתלוננת כי בהודעתה במשטרה אמרה שזיהתה את הנאשם לא על פי הפנים אלא על פי פריטי הלבוש והגובה. לעניין אורך השיער של הנאשם בבית המשפט לעומת אורכו בזמן האירוע העידה כי אורך השיער היה דומה- הבדל של סנטימטר עד סנטימטר וחצי. כנשאלה לגבי ההדפס שעל החולצה השיבה: "ראיתי אותו מציץ כי היה עליו את הפליז סגור. ראיתי איזשהו הדפס מציץ, אני לא יודעת מה היה הציור. זה לא היה צורה מסויימת. בשטח הפליז לא היה סגור לחלוטין", כמו כן ציינה שראתה את ההדפס במלואו רק מאוחר יותר, בניידת.

לגבי זיהוי המצית אמרה שהיא אמנם לא נדירה אך גם לא מאד טריוויאלית: "זה לא מצת שכל אחד קונה, זה לא מצת שמקבלים במתנה כשקונים סיגריות. לא מהזולות. היא היתה עם ציור מאד ספציפי. ראיתי את שאר המצתים וידעתי שזה לא שלי". לגבי זיהוי המשקפיים אמרה: "אם הייתי רואה אותם על שולחן במקום או מסעדה שאכלתי שם ואיבדתי אותם, הייתי די בטוחה שזה שלי... במקרה כל מה שקשור לדברים האלה אני מבינה בהם, רוב המשקפי טייסים זה או בלי סמל בכלל או משקפי רייבאן, לי היה סמל על המשקפיים של חברה מאד מאד מסויימת, זה לא היה משהו כללי". לגבי הכסף אמרה המתלוננת כי לא כל סכום הכסף שנתפס אצל הנאשם היה שלה.

בהודעתה במשטרה אמרה המתלוננת כי הנאשם נראה לה צעיר יותר מהאדם הנוסף. למעשה הנאשם מבוגר במספר שנים מהאדם שנתפס עימו באזור האירוע. לכך השיבה: "קודם כל זה היה לילה, ראיתי אותם ממש לכמה שניות, אני לא רוצה להישמע יוצאת באיזשהי הצהרה, אבל אני לא יודעת להבדיל ביניהם כמו שאני יודעת להבדיל בין אנשים אחרים, הם נראים לי כולם אותו דבר, והם גם חסרי גיל". בנוסף אישרה המתלוננת את שאמרה בהודעתה במשטרה: "זיהיתי אותו רק לפי הצבע של החולצה ולא לפי הפנים, והוא נראה לי הגיוני לפי הגובה". כמו כן אישרה שלא זיהתה את הנאשם מיד.

כשנשאלה שוב על אורך הסיור שביצעו ברכב, לאחר האירוע ונאמר לה שלא יתכן שעשו זאת ברבע שעה השיבה: "אין לי מה להגיד על זה, הייתי היסטרית, בכיתי, לקחת איזשהי אמת מידה של זמן לא ידעתי באותו רגע, גם עכשיו אני לא יודעת. יכול להיות שטעיתי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ