אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יפרח

מדינת ישראל נ' יפרח

תאריך פרסום : 24/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריית גת
35576-11-12
16/12/2013
בפני השופט:
רובין לביא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שמעון יפרח
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון מהותי בכתב האישום, בכך שבתאריך 16.11.12, קיבל דוח של פקחית עירית קרית גת, חביבה טל, על כך שלא פינה את חפציו מהמקלט. ב- 18.11.12 בשעת בוקר, הגיע למשרדי הפיקוח העירוני בדרישה לבטל את הדוח. הוא פנה לכוכבה גבאי, מזכירה באגף הביטחון והסדר הציבורי בעירייה בדרישה כי הדוח יבוטל ואמר לה, שמגיע תוך 5 דקות ושתבטל את הדוח. בעקבות זאת הפקח ניסן דסטילבה ביקש מהנאשם לעזוב את המקום ומשסירב עשה שימוש בכח סביר כדי להוציאו. אולם, לאחר כדקה חזר הנאשם שבידיו מוט ברזל ותקף את הפקח, בכך שהלם בחוזקה עם המוט בגבו והמשיך וחבט בידיו וברגליו וכתוצאה גרם לו חבלות: נפיחות ושטף דם בגב, פצע זב בזרוע שמאל וסימני פציעה בכף יד שמאל. לאחר מכן עזב הנאשם את המקום, עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות והתנהגות פרועה במקום ציבורי.

במסגרת הסדר טיעון הגבילה התביעה עתירתה ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות , מאסר מותנה, פיצוי והתחייבות, בעוד הסניגור עתר להימנע מהרשעה, עתירה שנדחתה בהחלטתי המפורטת ביום 9.7.13. באותה החלטה ציינתי כי מדובר באדם שאינו עובד והרשעה לא תפגע באפשרות תעסוקה עתידית או כל פגיעה אחרת, למעט פגיעה בתדמיתו העצמית. כמו כן, ציינתי שמדובר ב- 3 עבירות שנעברו בנסיבות מחמירות, שכן ללא כל הצדקה נראית לעין אחז במוט ברזל ובעת שהפקח הפנה לו את גבו הלם בו בחוזקה, כל זאת רק בשל דוח שרשמה לו פקחית אחרת בסכום של 570 ₪.

נתקבלו תסקיר וחוות דעת ממונה. יצוין, כי תחילה לא נמצא כשיר לרצות בעבודות שירות מסיבה בריאותית ובחוות הדעת השניה צוין, כי לאחר שעיינו במסמכים המעידים על מצבו הבריאותי, הוא נמצא כשיר, אולם הם סקפטים לגבי התאמתו, מאחר והודיע שמזה שנים איננו עובד. כמו כן, התרשמו מאדם פסיבי, חלש, נעדר כוחות ומוטיבציה להשתלב במסגרת אינטנסיבית.

שירות המבחן ציינו בתסקיר כי הנאשם בן 63, יליד מרוקו, ואב ל- 10 ילדים, בטווח גילאים 12 – 27. מזה 14 שנים איננו עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי. מתגורר עם שפחתו בדירה פרטית בקרית גת. מצבה הכלכלי של משפחתו קשה מאוד וחלק מבני משפחתו סובלים מבעיות בריאותיות ותפקודיות. המשפחה מוכרת מזה שנים בלשכת הרווחה כבעלת קשיים ובעיות בתפקוד הילדים ולאור השנים נעזרו בסיוע בחבילות מזון, ביגוד, שילוב הילדים בפנימיות וברכישת מוצרי חשמל בסיסים. מהכרותם את הנאשם לא התרשמו כי הוא בעל מאפיינים אלימים או תוקפנים. משנת 2011 המשפחה ניתקה קשר עם מחלקת הרווחה. שירות מבחן התרשמו כי מדובר באדם בעל יכולות תקינות, רגיש , נעדר מסגרת תמיכה, בעל דימוי עצמי נמוך, חש חוסר אונים נמשך, מצב כלכלי קשה ולאורך השנים ערך מאמצים לניהול חיים תקינים. שירות המבחן מעריכים כי למרות מורכבות מצבו המשפחתי והכלכלי הנאשם מצליח לשלוט ברגשותיו באופן כללי ומכוון עצמו לתפקוד תקין ונראה כי העבירה ביטוי של כשלונו לווסת רגשות במצב בו חש השפלה, זלזול וחוסר אונים, שבמקרה זה הועצמו באופן בלתי נסבל. לכן, מעריכים כי הסיכון להתנהגות פלילית חוזרת בהקשר זה נמוך.

באשר להמלצה הואיל ומדובר באדם מבוגר ללא עבר, בעל מערכת ערכים נורמטיבית בבסיסה וההליך המשפטי היווה גורם מרתיע מציב גבולות, סבר שניתן לשקול ביטול ההרשעה, המלצה שכאמור נדחתה על ידי מותב זה בשל חומרת האירוע, כמו כן המליץ על צו של"צ בהיקף של 100 שעת כעונש חינוכי שיקומי, יחד עם מסגרת תעסוקתית וחברתית מתאימה, במסגרת עמותת "יד שרה" וכן ממליץ על צו מבחן מעקבי למשך שנה על מנת לעמוד על המשך שיתוף הפעולה של המשפחה עם שירותי הרווחה ובריאות הנפש לפי הצורך.

התביעה המציאה טיעונים בכתב, בהם צוין כי בית משפט עליון הביע דעתו כי הציבור נותן מבטחו בעובדי ציבור ונציגי החוק, וטובת הציבור מחייבת כי יוכלו למלא תפקידם ללא מורא ופחד מאיימים ותוקפנים ולכן על בית משפט להטיל עונש ממשי למען ישמעו ויראו. בניגוד להתרשמות שירות המבחן, מעשי הנאשם מלמדים כי הוא אלים. מדובר במעשה חמור ומכוער כנגד עובד ציבורי. עובדי ציבור אינם הפקר. לכן, עומדים על עתירתם למאסר של 6 חודשים בעבודות שירות, יחד עם פיצוי ורכיבים נלווים. בעוד הסניגור מבקש להימנע ממאסר לחלוטין ולהסתפק במאסר מותנה. חוות הדעת של השניה של הממונה מעידה על כך שהנאשם לא מנסה להתחמק מאימת הדין והפנה לפסיקה:

בע"פ 1061-09-11 משה גבאי נ' מדינת ישראל, המערער הורשע לאחר שמיעת הראיות באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ונדון ל- 140 שעות של"צ, מאסר מותנה ,ק נס ופיצוי בסך של 5000 ₪. בערעור לקח המערער אחריות, הפקיד בקופת בית המשפט סכום הפיצוי שנקבע והוסיף 5000 ₪ בניסיון לרצות המתלונן להתפייס עמו, אלא שהמתלונן לא נאות לקבל ההתנצלות והודיע כי בכוונתו לתבוע אותו בתביעה אזרחית, בעיקר לאור ההשפלה שחש מאחר והותקף לעיני ילדיו. במסגרת הערעור נתבקש תסקיר ובו המלצה להימנע מהרשעה ובית המשפט המחוזי מצא לנכון לבטל את ההרשעה והוסיפו של"צ ופיצוי בסך של 10,000 ₪ למתלונן. יצוין, כי באותו ענין הוסיפו וציינו כי אלימות, קל וחומר, כשמדובר בשכנים על רקע ענין של מה בכך, היא עניין חמור המצדיק עונש הרתעתי, אך באותו מקרה הרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה במערער ולמרות חומרת העבירה, גם ללא הרשעה אין פגיעה באופן מהותי בשיקולים אחרים וזאת בשל עברו הנקי, העובדה שמדובר כפי הנראה במעידה חד פעמית, גילו בהיותו בן 50 ובעל משפחה ובעיקר משום שהרשעה תביא לפיטוריו ובשל גילו יתקשה למצוא מקום עבודה חדש וכן בשל הזמן הרב שעבר. ניתנה עדיפות לשיקולי שיקום.

ת.פ. 14319-05-10 מדינת ישראל נ' סיסאי ליבן, הנאשם פצע אחר בזרועו באמצעות שבר זכוכית בעקבות זאת האחר השליך 2 לבנים, אחת פגעה בנאשם ולאחר מכן רדף האחר אחרי הנאשם עם מקל ביד, וכשהגיעו שוטרים למקום , אף תקף אותו בשתי מכות אגרוף בפניו. כתוצאה נגרמו לאחר שתי חתכים ונזקק לתפירה בזרוע שמאל וכן המטומה בצד שמאל של הצוואר, עבירה של תיגרה ופציעה בנסיבות מחמירות. שירות מבחן המליצו להימנע מהרשעה ולהסתפק בשל"צ, ובית משפט שלום כב' השופט אבי היימן קיבל את ההמלצה, בעיקר בשל מעורבותו הרבה האלימה של המתלונן שרדף אחרי הנאשם כאמור ותקף אותו לעיני שוטרים ולכן, מדובר במקרה שעל גבול ההגנה העצמית.

ת.פ. 45722-02-12 מדינת ישראל נ' גרינגרוז, הנאשם גרם לפציעה של אחר תוך שימוש בשבר בקבוק ושירות המבחן המליצו להימנע מהרשעה. בית המשפט קיבל ההמלצה וציין כי מדובר בנסיבות מיוחדות מהן עולה כי הנאשם היה קורבן לתקיפות חוזרות ונשנות מצד המתלונן וחבריו, עברו נקי, בכוונתו להתגייס לצה"ל, התקבלה חוות דעת חיובית מאוד לגביו.

אין מקרים אלה דומים למקרים שבפני.

ביולי 2012 נכנס לתקפו תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 , בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

העיקרון המנחה הינו עקרון ההלימה, כלומר קיום יחס הולם בין חומרת המעשה, נסיבותיו, ומידת האשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם.

המחוקק קבע כי על ביהמ"ש לקבוע מתחם העונש ההולם המעשה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ואלו שאינן קשורות לביצוע העבירה.

למרות האמור, רשאי ביהמ"ש לחרוג מן העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור, אולם אם מדובר בעבירות בעלות חומרה יתרה, ניתן לעשות כן אך ורק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, שתפורטנה בגזר הדין, ואם יש מקום להחמיר מעבר למתחם הסבירות, יעשה כן על פי חוו"ד מקצועית או אם לנאשם עבר פלילי משמעותי.

בערעור פלילי 1323/13 רך חסן וניסים אלגרביה נ' מדינת ישראל מיום 13.5.13, בית משפט עליון (כב' השופטת ארבל), ציין כי מתחם העונש ההולם הוא אמת מידה נורמטיבית המשקללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם. בשלב זה לא מתחשבים בנסיבותיו האישיות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כגון, נסיבות חיים, הפגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו, מאמציו לחזור למוטב ועברו הפלילי או העדר עבר פלילי. אולם, אין בכך כדי לגרוע מהצביון האנדווידואלי שהעניק המחוקק לשלב עיצוב המתחם שבא לידי ביטוי בהוראה להתחשב בסוג העבירה, בנסיבות מסוימות בהן בוצעה. כגון, תכנון מוקדם, נזק בכח ובפועל, מידת האכזריות כלפי הקורבן ועוד וכן תוך התייחסות למידת האשם של הנאשם המסוים, כגון: הסיבה שהובילה אותו לבצע את העבירה, חלקו היחסי בעת ביצוע העבירה, יכולתו להימנע מביצוע המעשה, מצוקתו הנפשית עקב התעללות הקורבן ועוד. החוק לא מגדיר את היקפו הרצוי של מתחם העונש, אך מתחם רחב מדי שיש בו להכיל שלל מעשים ונסיבות, באופן שכל תוצאה עונשית תיתפס בו, איננו מתחם ראוי, שכן ירוקן מתוכן את תכלית החוק. מאידך, קיימת מגמה המתנגדת למתחם צר מדי. לדעתה, רוחב המתחם שיקבע תלוי במורכבות העבירה, מידת השונות שבנסיבות ביצוע, כך שככל שהנסיבות הרלבנטיות משליכות על חומרת המעשה, המתחם יעוצב באופן מדויק ופרטני יותר. יש ליתן הדעת לעובדה שככל נקבע מתחם צר יותר, כך יוענק משקל נמוך יותר לנסיבות שלא קשורות לביצוע העבירה, שהן ברובן נסיבות המקלות עם הנאשם ולהיפך, ככל שנקבע מתחם רחב יותר, כך תהיה לנסיבות אלה השפעה גדולה יותר על קביעת העונש. כמו כן, ציינה שאין לטעות בין המתחם העונשי ההולם לטווח הענישה הנהוג. מתחם העונש ההולם מגלם הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, ומדיניות הענישה הנהוגה היא רק אחד מהם, כשטווח הענישה הנהוג מהווה נתון אימפרי-עובדתי, המורכב מעונשים מקובלים ולכן, הזיהוי של המתחם ההולם עם טווח ענישה מקובל הוא שגוי, שכן יאפשר להכניס שיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירה בתוך קביעת מתחם העונש, שאמור להיות "נקי" משיקולים אלה והרי, רף הענישה בטרם התיקון, לא הבחין בין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה לאלה שאינן קשורות לביצוע העבירה. על כל פנים, מתחם העונש אינו משמש "תעריף ענישה קבוע" שיש להחיל באופן אוטומטי, אלא לתפיסה הגוזרת מתחם עונשי הולם מהנסיבות הספציפיות של האירוע, בהתייחס ליסוד העובדתי והנפשי.

הערך החברתי המוגן הינו הצורך להגן על שלום הציבור מגורמים אלימים בכלל , ועל עובדי ציבור בפרט, תוך הקניית תחושת בטחון לעובד הציבור המבצע תפקידו עבור הציבור ולמענו, אך מוצא עצמו חדשות לבקרים, חשוף לתגובות קשות מצד אזרחים, כולל אלימות קשה. לא בכדי מצא המחוקק לנכון לחקוק עבירה ספציפית המתייחסת לתקיפתו של עובד הציבור הממלא תפקידו על פי דין או נותן שירות לציבור, באופן שהתקיפה קשורה למילוי תפקידו . בניגוד לתקיפה סתם של אחר שדינה שנתיים, במקרה זה דין התוקף הינו 3 שנים ואם עובר העבירה בנסיבות מחמירות, כבמקרה שבפני, דהיינו, התכוון להכשיל הנתקף או להפריע לו במילוי תפקידו , או אם היה מזוין עם נשק חם או קר, או אם התקיפה בצוותא של יותר משניים, העבירה היא מסוג פשע ודינו 5 שנים.

בעבירה זו אין התייחסות לתוצאה ולכן הואיל ונגרמה במקרה שבפני חבלה של ממש, הוסף סעיף 380 שעניינו תקיפה הגורמת חבלה של ממש שדינה 3 שנות מאסר.

בית-משפט עליון פסק לא אחת על הצורך להחמיר את הענישה במקרי אלימות. כך למשל, קבע המשנה לנשיא (כתוארו דאז) מ' חשין (בדימוס) בע"פ 8314/03 רג'אח שיהד בן עווד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 7.6.2005):

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ