אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יפרח(עציר)

מדינת ישראל נ' יפרח(עציר)

תאריך פרסום : 10/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4682-11-12
04/06/2013
בפני השופט:
בני שגיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אהרון יפרח (עציר)
הכרעת-דין

הכרעת דין

סיפור המעשה

1.ביום 28.10.12, בסביבות השעה 12:05, הגיעה גב' קריסטל לביתה הפרטי ברשפון (להלן – המתלוננת; הבית), ועם כניסתה הבחינה כי האזעקה פועלת. המתלוננת שיערה כי האזעקה הופעלה בטעות על ידי אחד החיישנים, אולם בעודה מנטרלת אותה, שמעה צעדים בתוך הבית, וכאשר נכנסה הספיקה להבחין באדם בעל שיער שחור קצר אשר יצא דרך הדלת האחורית של הבית. המתלוננת לא איבדה עשתונות, יצאה בריצה דרך דלת השירות והחלה להקיף את ביתה, עד שהגיעה לנקודה המשקיפה על שביל הכורכר הצמוד לחלקו האחורי של ביתה, שם הבחינה באדם רץ מאחורי הגדר. בשלב זה, החליטה המתלוננת לחזור למכוניתה והחלה לנסוע לכיוון שביל הכורכר, בהגיעה לשביל, הבחינה המתלוננת בנאשם שעמד ליד קטנוע וביקשה שיעצור תוך שהיא אומרת לו: "תעצור. היית אצלי בבית עכשיו". הנאשם לא שעה לבקשת המתלוננת, והחל לנסוע עם הקטנוע, אולם המתלוננת הצליחה לרשום את מספר הרישוי. בשעה 12:40, ועל בסיס מספר הרישוי של הקטנוע, הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם בכפר יונה, שם מצאו אותו בזמן שהוא שוטף את הקטנוע, מהלך שעורר את חשדם שכן האגזוז עדיין היה רותח. השוטרים עצרו את הנאשם, והובילו אותו לתחנת המשטרה. מאוחר יותר, התקבל דוח ממעבדת טביעות אצבע, ממנו עולה כי טביעות אצבעותיו נמצאו על קופסת תכשיטים שנגנבה מביתה של המתלוננת, ונמצאה בשביל הכורכר בסמוך למקום בו הנאשם וקטנועו נראו על ידי המתלוננת. ביום 30.10.12, ובעודו עצור בתחנת גלילות, הגיעו לתחנה אחותו ואשתו, והנאשם צעק לעברן: "תגידי שיצאתי רק לשעה".

האישומים

2.על בסיס התיאור העובדתי האמור לעיל, שאינו במחלוקת, הוגש נגד הנאשם כתב אישום המחזיק 3 אישומים.

במסגרת האישום הראשון, ייחסה התביעה לנאשם עבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה, כאשר נטען כי הוא האדם שפרץ לביתה של המתלוננת וגנב את קופסת התכשיטים (שנמצאה מאוחר יותר בשביל הכורכר). במסגרת האישום השני, ייחסה התביעה לנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית, כאשר נטען כי בזמן ביצוע העבירות המפורטות באישום הראשון, הפר הנאשם מעצר בית בו היה נתון מכוח החלטה שיפוטית שניתנה בבית משפט השלום בכפר סבא. במסגרת האישום השלישי, ייחסה התביעה לנאשם עבירה של שיבוש הליכי משפט, כאשר נטען כי אותה צעקה לעבר אשתו ואחותו נאמרה מתוך כוונה כי הגרסה שתימסר על ידן תהיה תואמת לגרסתו.

עמדת הנאשם

3.הנאשם הודה כי הגיע עם קטנועו לשביל הכורכר הצמוד לביתה של המתלוננת, אולם טען כי הגעתו הייתה תמימה לחלוטין וממילא לא הוא האדם שפרץ לביתה וגנב את קופסת התכשיטים. הנאשם הסביר כי באותו בוקר החליט לרכוש שמלה לאשתו ונזכר בחנות שמלות הנמצאת ברשפון ועל כן נסע לכיוונה. עם הגעתו לחנות, חש הנאשם כי הוא צריך לעשות את צרכיו, וכיון שהתבייש להשתמש בשירותי החנות, החליט לאתר מקום קרוב "בטבע", וכך הגיע לחורשה הגובלת בשביל הכורכר הצמוד לחלקו האחורי של בית המתלוננת. הנאשם תיאר כי לאחר שהפשיל את מכנסיו, הבחין לפתע באדם עוטה כובע גרב קופץ מעל גדר ביתה של המתלוננת לכיוונו, כאשר במהלך הקפיצה, נשמטה מידו קופסה. אותו אדם נמלט מהמקום והנאשם חש סקרנות לדעת מהי אותה קופסה ואז התקדם מעט והחזיק אותה בידו פרק זמן קצרצר, כאשר באותן שניות התקרבה לעברו המתלוננת כשהיא בתוך רכב וצעקה לו לעצור. הנאשם טען כי כיון שידע שהוא מפר תנאי מעצר בית, החליט לנסוע מהמקום. הנאשם הסביר כי עם הגעתו לביתו בכפר יונה שטף את החצר ואז השפריץ מים גם על העצים וגם על הקטנוע. הנאשם אף הודה כי צעק את שיוחס לו לעבר אחותו ואשתו, אולם עשה כן דווקא מתוך כוונה כי ימסרו גרסת אמת ולא ירגישו צורך לחפות עליו ולמסור גרסה כוזבת.

יוצא אפוא, וכך עלה מהתגובה לכתב האישום, כי הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון, הודה בהפרת מעצר הבית שיוחסה לו באישום השני, ומיקד את טענותיו ביחס ליסוד הכוונה באישום השלישי.

תמצית עמדת התביעה

4.התובע, עו"ד עומרי גיל, עתר בסיכומיו להרשעת נאשם, וזאת בהתבסס על הראיות הבאות: עדות המתלוננת שראתה אדם בתוך ביתה, ואת הנאשם דקות ספורות לאחר מכן ליד גדר ביתה; החזקה התכופה בקופסת התכשיטים; עדויות השוטרים אשר תיארו את אקט שטיפת האופנוע - אותו ראה התובע כהתנהגות מפלילה; ועל גרסתו של הנאשם שהיא, כך נטען, עברה שינויים ורוויות סתירות.

תמצית עמדת ההגנה

5.הסניגור, עו"ד אבי אלפסי, טען כי לא ניתן להסיק מסקנות מרשיעות רק על סמך הראיות שהוצגו, שהן כולן - נסיבתיות. הסניגור ציין כי המתלוננת לא התבקשה וממילא לא זיהתה את הנאשם כאדם שהיה בתוך ביתה (שכן ראתה אותו מאחור בלבד), וכי פרק הזמן שעבר מהשנייה בו ראתה את הפורץ בביתה ועד הרגע בו ראתה את הנאשם בשביל הכורכר, מאפשר קבלת גרסת הנאשם בדבר האופן בו נקלע למקום, ולו ככזו היוצרת ספק סביר. הסניגור הצביע על פערים שונים (נטענים) בין עדות המתלוננת בבית המשפט לדברים שנרשמו מפיה על ידי השוטר שהגיע לזירה, והצביע על מחדלי חקירה נטענים: אי בדיקת טביעת נעל בזירה והיעדר בדיקות מקיפות לאיתור טביעות אצבע בבית המתלוננת. עוד נטען, כי אף שניתן להצביע על התפתחות בגרסת הנאשם במשטרה, הדבר אינו מעיד על כך שביצע את המעשה, וצריך לתת את הדעת לכך שמדובר במי שהפר מעצר בית ורצה להרחיק את עצמו מכל קשר לביצוע ההפרה. בהתייחס לאישום השלישי, נטען כי עמדתו של הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה לכתב האישום - לא נסתרה, וזאת מאחר והנאשם לא נחקר אודותיה בחקירתו הנגדית.

דיון והכרעה

6.לאחר שבחנתי את הראיות השונות שהניחו הצדדים לפתחי, ונתתי דעתי להסבריו של הנאשם, מצאתי כי עלה בידי התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם וזאת ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי. משאמרתי דברים אלה, ממילא אמרתי כי מצאתי את עדותו של הנאשם ככזו שלא ניתן לתת בה אמון.

בכל הנוגע לאישום הראשון - מסקנתי נשענת על שני נתיבים ראייתיים המשתלבים האחד עם השני, ועל חוסר יכולתו של הנאשם לספק הסבר מהימן למסקנה העולה מניתוח הראיות השונות. הנתיב הראשון הוא זה הקשור בחזקה התכופה בקופסת התכשיטים, אשר אין חולק כי הוחזקה בידו של הנאשם דקות ספורות לאחר שנגנבה מבית המתלוננת. הנתיב השני הוא הנתיב הנסיבתי, והוא כולל את הנתונים המפלילים העולים מעדות המתלוננת, את סמיכות הזמנים בין הפריצה לבין נוכחותו של הנאשם בשביל הכורכר, את האופן בו ברח למראה המתלוננת שניגשה אליו, ואת התנהגותו המפלילה שבאה לידי ביטוי גם בשטיפת הקטנוע. ההסברים שסיפק הנאשם הן לחזקה התכופה, והן לנוכחותו במקום ולהתנהגותו המפלילה, היו דחוקים, קלושים, ולא עוררו כל אמון.

בכל הנוגע לאישום השני - מדובר באישום בו הודה הנאשם בתגובתו לכתב האישום, ואין חולק שבכל תרחיש אפשרי (של התביעה או זה המבוסס על הסבריו) יצא הנאשם ממעצר הבית ובכך הפר הוראה חוקית.

בכל הנוגע לאישום השלישי - ובהיעדר מחלוקת בדבר תוכן האמירה, מסקנתי מבוססת על ניתוח המשמעות הטבעית והמתבקשת שיש ליתן לאמירתו של הנאשם, ועל העדר אמון בטענתו באשר לכוונתו.

אישום ראשון

קיומה של חזקה תכופה ברכוש הגנוב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ