אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יפרח(עציר)

מדינת ישראל נ' יפרח(עציר)

תאריך פרסום : 22/03/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום חיפה
16449-03-11
22/03/2011
בפני השופט:
יחיאל ליפשיץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מאיר יפרח (עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב, הוגש בתאריך 9/3/11, כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי ס' 274 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – החוק); הדחה בחקירה – עבירה לפי ס' 245 (א) לחוק; חבלה בזדון – עבירה לפי ס' 413ה' לחוק והעלבת עובד ציבור – עבירה לפי ס' 288 לחוק.

על פי הנטען בכתב האישום - במועד הרלוונטי לכתב האישום – 4/3/11 - התגורר הנאשם, שהינו יליד 1991, יחד עם אחיו ארז (להלן – ארז), שהינו יליד 1986, בבית אמו ברח' חטיבת כרמלי 50 בחיפה. אקדים ואומר, כי באותה עת, שהה המשיב בתנאי מעצר בית, במסגרת תיק אחר אליו אתייחס בהמשך. עוד נטען, כי במועד לעיל, התגלע ויכוח בין האם לבין ארז במהלכו לפת ארז את צוואר האם בתנועת חניקה. כמו כן נטען, כי ארז בעט באחת מדלתות הבית. בהמשך, התגלע ויכוח בין המשיב לבין ארז והאם הזמינה משטרה. משהגיע צוות משטרה ובטרם עלו לדירת המשיב ושאר המעורבים, זרק המשיב את דלת חדרו מחלון הדירה אל עבר החנייה ופגע באחד הרכבים. משנכנסו השוטרים לדירה, צעק המשיב לעבר השוטרים וקילל אותם. בהמשך, נטען, כי המשיב וארז ניסו למנוע מאמם כי תגיש תלונה או תדבר עם המשטרה. עוד נטען, כי בעוד אחד השוטרים הודיע למשיב, כי הוא עצור וביקש ממנו ללבוש חולצה, השיבו המשיב כי:"שם זין עליכם ועל כל המניאק", וכן דחף אותו.

בין הצדדים לא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, הגם שב"כ המשיב התייחס אליהן והפנה לבעיות הקיימות בהן, לשיטתו, וכן ציין כי עוצמתן אינה מצדיקה, לשיטתו, את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

משכך, אתייחס בקצרה לסוגיה זו:

מדו"ח הפעולה של רש"ט גיידר אירנה עולה, כי לפני שעלו לדירה, היא הבחינה בחפץ גדול נזרק מחלון ביתו של המשיב ולאחר מכן התקרבה לאזור נפילת החפץ והבחינה בדלת מונחת ליד רכב מסוג הונדה שאזעקתו פעלה. משעלתה לדירה הבחינה בשני האחים ובאמם. האם מסרה לה, כי בנה ארז חנק אותה, וכן מסרה כי נמאס לה ממנו (מארז) וכן כי: "שני האחים עושים לה צרות". עוד מסרה, כי המשיב עקר את דלת חדרו ואכן דלת חדרו היתה חסרה. עוד ציינה השוטרת, כי שני האחים פנו לאם בפניה ואמרו לה: "דיר בלאק את מגישה תלונה". השוטרת ציינה, כי הדומיננטי מבין השניים היה המשיב.

הצוות של רש"ט גיידר, הזעיק צוות נוסף, שכלל את רס"ל מירי סידורנקי (בהמשך הוזעק צוות שלישי לסייע במעצרם של האחים). מדו"ח הפעולה של האחרונה עולה, כי היא הגיעה לאחר זריקת הדלת ובטרם עליית צוותי המשטרה לדירה. השוטרת הבחינה בבקבוק זכוכית נזרק מחלון הדירה שבקומה החמישית. השוטרת ציינה, כי בעקבות התפרעותו של המשיב הוא נעצר. עוד ציינה השוטרת, כי היא סרקה את החניה והבחינה בדלת מונחת בין שני רכבים.

מדו"ח הפעולה של השוטר אלון בן עזרי (שהיה בצוות עם רש"ט גיידר) עולה, כי השוטר הגיע לחניית הבניין והמתין שם. השוטר הבחין במשיב, אשר מוכר לו מאירועים קודמים, כאשר האחרון "תצפת" בעזרת משקפת לעבר השוטרים שהיו בחניית הבניין, ואז חזר המשיב לתוך ביתו ושב לאחד מחלונות הבית וזרק את הדלת שתוארה לעיל. עוד נזרקו חפצים אחרים מהדירה. השוטר ציין, כי הדלת פגעה ברכב מסוג הונדה שאזעקתו החלה לפעול. משעלה השוטר לדירה, החל המשיב לקללו. כן ציין השוטר את איומו של המשיב כלפי אמו לבל תגיש תלונה. השוטר ביקש מהמשיב ללבוש את חולצתו לאחר שהודיע לו שהוא עצור. לאחר מכן, ביקש המשיב לצאת את חדרו למרות הימצאות השוטר בפתח הדלת, ולמרות עובדת מעצרו, והמשיב דחף את השוטר וכן קילל המשטרה.

בחקירתו הראשונה, הכחיש המשיב את כל המיוחס לו, וכן הכחיש כי היה אירוע כלשהו בביתו. מדובר בגרסה מיתממת, על פיה אחיו ארז ואמו כלל לא רבו ולא היה אירוע כלשהו בביתם, שהצדיק את הגעת המשטרה. אציין, כי האם מסרה בחקירה אודות כך שהאח ארז תקף אותה, אולם ציינה כי אינה יודעת מי השליך את הדלת מחוץ לחלון ביתה. בחקירתו השניה, מתאריך 6/3/11, אישר המשיב כי אמו הזעיקה את המשטרה בעקבות תלונתו אודות האח ארז, אולם הכחיש את המיוחס לו לגבי הדלת ותקיפת השוטר. המשיב טען, כי השוטר הוא זה שחסם את דרכו לצאת מחדרו ומדבריו ניתן להבין, כי מדובר באי הבנה בינו לבין השוטר.

ניתוח עיקר הראיות שהובא לעיל, מעלה כי יש בתיק ראיות לכאורה כנגד המשיב. יש לזכור, כי בשלב זה לא נקבעת חפותו או אשמתו של הנאשם, אלא יש לבחון חומר ראייתי גולמי, שטרם עבר את העיבוד של ההליך הפלילי בכלל, ואת החקירה הנגדית בפרט. מדובר בראיות לכאורה, ויש לקבוע, אם טמון בהן פוטנציאל ראייתי, אשר יצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. בשלב זה, של מעצר עד תום ההליכים, יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה בסיום המשפט, בהתבסס על חומר החקירה כולו, לרבות זה התומך בעמדתו של הנאשם. כמו כן, בחינתו של חומר החקירה הקיים בשלב המעצר, אינה כוללת את בחינת מהימנותם של העדים. מקומה של בחינת המהימנות הוא בהליך העיקרי, ולא בהליך הביניים של המעצר. יחד עם זאת, נקבע כי על בית המשפט לבדוק את התמונה הראייתית כמכלול, לאו דווקא באופן טכני גרידא. (ור' בנדון בש"פ 8087/95, זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133; וכן, לדוגמה, בש"פ 6458/08, פלוני נ' מ"י, ניתן בתאריך 31/7/08; בש"פ 10349/09, מ"י נ' פלוני, ניתן בתאריך 4/1/10).

לא התעלמתי מהנקודות שהועלו על ידי ב"כ המשיב, אולם אין בהן כדי להוביל למסקנה, כי אין ראיות לכאורה, או – כטענת ב"כ המשיב – כי אין מדובר בראיות בעוצמה המצדיקה, לכשעצמה, מעצר עד תום ההליכים. המשיב זוהה על ידי שוטר, המכיר אותו, כמי שזרק את הדלת. מדובר בדלת שאכן חסרה בדירת האם. אמנם, לא אותר (ולכל הפחות אין ראיות לכך) רכב שניזוק, אולם יש לזכור כי הדלת נראתה לאחר מכן כשהיא מצויה בין שני כלי רכב. לכן, לא מן הנמנע כי כל ה"נזק" שעשתה הדלת, הוא הפעלת אזעקת אחד מהרכבים (רכב מסוג הונדה). נושא זיהויו של המשיב, כמי שזרק את הדלת יתברר במסגרת התיק העיקר ואז תידון השאלה -באם אכן ניתן לזהות את המשיב ממרחק של 5 קומות, או שמא – כטענת ב"כ המשיב – אחיו של המשיב הוא זה שזרק את הדלת. אציין, כי שני האחים אינם דומים אחד לשני. עוד לקחתי בחשבון את טענת "אי ההבנה" בין השוטר למשיב, שעל פי הטענה רק רצה לצאת את חדרו. אכן, אין מדובר בתקיפה "קלאסית", אלא לכל היותר (מבלי להקל בה ראש) בדחיפה, אולם דומני כי ממכלול התמונה עולה לכאורה, התמונה של מי שאינו נרתע מלהתנהג באופן תוקפני, לשון המעטה, אם מילולי ואם פיזי, כלפי אנשי חוק. גם אם נכונה הטענה, כי המשיב "רק" דחף את השוטר, לא זה העיקר - והעיקר הוא מעשיו של המשיב לכל אורך האירוע.

כפי שציינתי לעיל, בעת האירוע שהה המשיב בתנאי מעצר בית בבית האם. מדובר במעצר בית עליו הוחלט במסגרת תיק מ"ת 36496-08-10 על ההחלטה הוגש ערר במסגרת תיק עמ"ת 43391-08-10. בתיק העיקרי באותו עניין, הואשם המשיב בעבירות של איום על שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. התיק העיקרי טרם הסתיים. בהמ"ש (כב' השופטת יעל אבירם) הורה, כי המשיב ישהה בתנאי מעצר בית בפיקוח האם והאח ארז. אציין, כי בעקבות הגשת כתב האישום כנגד שני האחים, הוריתי על שחרורו של האח ארז, וזאת בהרחקה מבית האם. משכך, לא יכול המשיב לשוב (גם אם הייתי קובע כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת) לתנאים בהם שהה, עובר להגשת תיק זה, שהרי האח ארז כבר אינו יכול לפקח עליו. משום כך, הציע ב"כ המשיב כי יתווסף איזוק אלקטרוני ו/או יתווסף מפקח נוסף, שפרטיו צוינו בפרוטוקול הדיון.

אציין, כי עיינתי בתיק 36496-08-10 לעיל, במערכת "נט המשפט". מסתבר, כי בתאריך 20/9/10, הגישה אמו של המשיב בקשה לתיק בהמ"ש, שם ביקשה "לפטור אותה מערבות", היינו לפטור אותה מהפיקוח על המשיב בתנאי מעצר בית. האם ציינה כי:"מדובר בנער בעייתי ביותר בעל עבר פלילי עשיר, שמתעלל בי ובאחים שלו. כמו כן הוא פתח לי בבית תחנת סמים ואין לי שום פרטיות בביתי . . ". בהמ"ש הורה, כי הבקשה תוגש באמצעות הסנגוריה הציבורית. ככל הנראה דבר זה לא נעשה, ודומה שהבקשה כלל לא הובאה לידיעת הצדדים אשר גם לא טענו בנדון. לא נעלמה מעיני בקשת האם, בדיון שנערך בפני בתאריך 13/3/11, לקבל את המשיב חזרה לביתה, אולם איני סבור כי ניתן להתעלם מבקשת האם, הגם שהוגשה לפני כ - 5 חודשים.

זאת ועוד, המבקשת הפנתה, ובצדק, לעברו הפלילי של המשיב ולכך כי קיים כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה של 3 חודשים על כל עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון. למשיב עבר פלילי עשיר יחסית, מבית המשפט לנוער בגין עבירות אלימות, סמים רכוש ועוד.

נתונים אלה הובילו אותי למסקנה, כי החלופה המוצעת אינה רלוונטית עוד. מדובר היה בחלופת מעצר לשם נשלח המשיב בעקבות תיק דומה שטרם הסתיים. אכן, האירוע הנוכחי פרץ, ככל הנראה, בעקבות מעשיו של האח, אולם אין הדבר מפחית מחומרת מעשיו של המשיב, אשר לא ידע לשלוט במעשיו ותגובותיו עם הופעת השוטרים בביתו. בזמנו, נקבע כי על המשיב יפקחו אמו ואחיו, אולם כיום האח אינו רלוונטי עוד. זאת ועוד, גם הפיקוח על ידי האם אינו ישים ורלוונטי וזאת משני טעמים שדי באחד מהם כדי להביא לקבלת הבקשה: ראשית, המשיב מואשם בכך שניסה להדיח את האם שלא למסור גרסת אמת, ודי בכך כדי להביא למסקנה, כי אינה יכולה לשמש כמפקחת; בנוסף, פנייתה לבית המשפט מחודש 9/2010 מדברת בעד עצמה.

אציין, כי איני מוציא מכלל אפשרות, כי בעתיד תמצא למשיב חלופה הולמת, הרחק מחיפה (ייתכן ועבודה חקלאית תבוא בחשבון בנדון), אך במצב הנוכחי, אין מנוס, אלא מלהורות על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בת.פ. (שלום חיפה) 16474-03-11.

תיק החקירה הוחזר לידי ב"כ המבקשת.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר ב תשע"א, 22/03/2011 במעמד הנוכחים.

יחיאל ליפשיץ, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ