אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יעקובוב(עציר)

מדינת ישראל נ' יעקובוב(עציר)

תאריך פרסום : 06/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום חדרה
18485-02-12
02/05/2012
בפני השופט:
יוסי טורס

- נגד -
התובע:
אריאל יעקובוב ע"י ב"כ עו"ד מירי אוזן-קליימן
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה מטעם הנאשם לביטולו של כתב האישום בטענה של סעד מן הצדק הנובע מאכיפה סלקטיבית.

העובדות וטיעוני הצדדים

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים של גניבה בנסיבות מיוחדות עבירה לפי סעיף 384א לחוק העונשין וכן עבירות רכוש נוספות.

טענת באת כוח הנאשם היא כי היה על המאשימה להעמיד לדין גם את שותפיו של הנאשם. משלא עשתה כן, הרי שמדובר באכיפה סלקטיבית של הדין, התנהגות העומדת לשיטתה "בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" המקימה לנאשם טענת הגנה של סעד מן הצדק, כאמור בסעיף 149(10) לחסד"פ.

המאשימה משיבה וטוענת כי באישום מס' 1 קיימות די ראיות להעמדה לדין של אחר ובכוונתה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. ביחס ליתר האישומים טוענת היא כי בשל חוסר ראיות לא הועמדו לדין חשודים אחרים.

המסגרת הנורמטיבית

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ובתגובת המאשימה, נחה דעתי כי יש לדחות את הטענה.

נקודת המוצא היא כי אכיפת חוק בלתי שוויונית, על שווים, הנה פסולה והדברים ברורים וידועים. ראה רע"פ 4355/08 לסקוב נ' עריית ת"א (פורסם באתר נבו; פסה"ד מיום 15.1.10)

"פגיעתה של אכיפה סלקטיבית קשה היא. יש בה כדי לגרוע מן האמון הציבורי ברשויות האכיפה ובדין המשמש מושא לפעולתן. היא "נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה. היא הרסנית לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת המשפט. הסמכות להגיש אישום פלילי היא סמכות חשובה וקשה. היא יכולה לחרוץ גורל אדם. כך גם הסמכות לאכוף חוק בדרך אחרת, כגון הסמכות לעצור אדם או הסמכות להחרים רכוש. היא חייבת להיות מופעלת באופן ענייני, שוויוני וסביר" (בג"ץ 6396/96 זקין הנ"ל, בעמ' 304; ראו גם ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 814 (2005))."

ואולם, ההשוואה הנכונה לצורך בחינת הטענה היא בין שווים בנסיבות דומות, היינו בין "בני אדם דומים או בין מצבים דומים" (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עריית ב"ש, פ"ד נג(3), 304). כאשר הטענה היא שבתיק פלוני, הועמדו לדין רק מקצת החשודים, יש לברר בראש ובראשונה האם תמונת הראיות כנגד יתר החשודים, אפשרה כלל את העמדתם לדין, שכן אך ברור הוא שאין כל פגיעה בשוויון אם לא הועמד לדין חשוד אשר לא היו די ראיות נגדו. אדרבא – העמדה לדין של חשוד, אשר תמונת הראיות נגדו אין בה די לצורך הגשת אישום, רק על מנת שלא לפגוע בתחושת הצדק של חשוד אחר, נגדו קיימות די ראיות, הנה פסולה מכל וכל ומנוגדת לחובת התביעה להגיש כתב אישום רק אם "הראיות מספיקות לאישום" כאמור בסעיף 62 לחסד"פ.

לעניין זה נקבע כי "ראיות מספיקות לאישום הן אלו המקימות סיכוי להרשעה, שאינו נופל מן הסיכוי לזיכוי. "אם על-פי החומר ברור לתובע שהנאשם יזוכה" (בג"ץ 650/82 בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לז(4) 216, 111 (1983)), ואף לו אך סבור הוא כי "רב הסיכוי שהנאשם יזוכה על הסיכוי שיורשע בדין" (בג"ץ 2534/97 ח"כ יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 39, 41 (1997)), אל לו לאותו תובע להעמיד לדין על יסוד הראיות שבידיו. ענין הוא, לפיכך, למאזן הסתברויות, המבקש להעריך לאן נוטה הכף – אם להרשעה ואם לזיכוי. " (בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועמ"ש (פורסם במאגרים המשפטיים))

עוד ראוי להזכיר כי הפסיקה קבעה שאף אם לא הועמדו לדין מעורבים אחרים, אשר יכול וניתן היה להעמידם לדין, יש לבחון את מניעי התביעה ואת הסיבות להחלטה שלא להעמידם לדין. נקבע כי רק אם מדובר במניעים פסולים, יהיה מקום להתערבות ולהסקת מסקנות מהתנהגות זו. ראה:

"יש לזכור כי ההחלטה על העמדה או אי העמדה לדין של המעורבים בפרשה פלילית מסוימת היא לעיתים החלטה מורכבת, קשה ורבת התלבטויות במסגרתה על רשויות התביעה לשקול ולבחון שיקולים שונים ובהם, בין היתר, היכולת להוכיח את האישומים שעל הפרק אם יועמדו לדין המעורבים כולם. שאלת המפתח בהקשר זה הינה מה היו המניעים שבגינם בחרה התביעה להעמיד לדין רק חלק מן המעורבים בפרשה.... הכלל הוא שכל עוד לא הסתבר שאי העמדתם לדין של חלק מן המעורבים בפרשה פלונית נבעה מתוך שרירות או מתוך שיקולים פסולים, אין באכיפה חלקית כזו אף שהיא פוגעת בעיקרון השוויון כדי להצדיק ביקורת שיפוטית פולשנית בן בדרך של הוראה להעמיד לדין את יתר המעורבים ובין בדרך של השוואת מצבם של המעורבים שהועמדו לדין לאלה שלא הועמדו לדין".

ע"פ 37/07 פרג נ' מ"י, (פסקה 6 לחוות דעתה של כב' השופטת חיות (פורסם בנבו))

ליישום הלכה זו מהעת האחרונה ראה: ע"פ 4157-02-12 משה אביטבול נ' מ"י (פורסם באתרים המשפטיים).

עוד יודגש כי כאשר טעמיה של התביעה לאי העמדתו לדין של מעורב אחר, נעוצים בהערכת טיב הראיות ואיכותן, לא יתערב בית המשפט בשיקול זה, אלא במקרים חריגים. ראה:

"רשויות התביעה קנו ידע, מקצועיות וניסיון רב, וחזקה עליהן כי תעשינה כמיטבן להעמיד לדין את מי שראוי כי יועמד לדין ושלא להעמיד לדין את מי שאין הוא ראוי כי יעמוד לדין. מרחב שיקול הדעת של הפרקליטות, בעיקר בנושא זה, הינו מרחב רב, ובית-המשפט לא יתערב בהחלטתה אלא במקרים בהם חרגה ביתר ממיתחם שיקול הדעת אשר ניתן לה..."

בג"ץ 4736/98 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' היועמ"ש (פורסם במאגרים המשפטיים)

מודע אני לכך שאין מבוקש ממני להורות להעמיד לדין את אותם אחרים, אלא הטענה היא כי אי העמדתם לדין, מהווה פגיעה בעקרונות של צדק והגינות כלפי הנאשם. אולם, על מנת לבחון אם בהחלטתה שלא להעמיד לדין את האחרים, נהגה המאשימה באופן פסול כלפי הנאשם, יש לבחון את סבירות החלטתה, שכן רק החלטה בלתי סבירה יכולה להוות מושא לקביעה כי יש בה אי צדק וחוסר הגינות כלפי נאשם. קביעת סבירות ההחלטה הנה נגזרת ברורה של היקף ההתערבות בשיקול דעתן של רשויות התביעה ומכאן שמדובר בשיקולים דומים במהותם. על כן, לא ימהר בית המשפט לצלול לעמקן של הראיות ולקבוע כי בניגוד לדעתה של התביעה היה מקום להעמיד את פלוני לדין, אלא מקום בו לא ניתן לראות, על פניו, כל טעם והסבר לעמדה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ