אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ינקו

מדינת ישראל נ' ינקו

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
53372-11-11
01/07/2013
בפני השופט:
רון סולקין

- נגד -
התובע:
מאשימה: מדינת ישראל
הנתבע:
נאשם: אברהם (אבי) ינקו
גזר-דין

גזר דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו ביצוע עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

על פי עובדות כתב האישום המקורי, שהוגש בתאריך 28.11.2011, הגיע הנאשם למשרד עורכי דין אשר טיפל בתיק הוצל"פ שנפתח כנגדו, ביקש לדבר עם עורך הדין המטפל בפקודת מעצר אזרחית שהוצאה נגדו, עורך הדין המדובר לא שהה במשרדו, או אז איים הנאשם על עורך הדין בפני מזכירתו, בכך שאמר שעורך הדין גנב, הנאשם יהרוג אותו, יש לעורך הדין מזל שכרגע לא נמצא במשרדו, הנאשם יפתח לו את הפנים לשתיים.

בהמשך, בתחנת משטרת אילת, איים הנאשם שוב בפגיעה בעורך הדין בפני חוקר משטרת ישראל, בכך שאמר: "אם הכסף לא יחזור אלי אני אכופף אותו ויאנוס אותו, הייתי מתאבד עליו, אני אוציא לו את הגרוגרת... שיחזיר את הכסף, אם לא, אני יוציא לו את הכליות אני מבזבז ימים סתם".

השתלשלות ההליך

כתב האישום הוגש לראשונה בבית משפט השלום באילת, אך הועבר לדיון בבית משפט השלום בבאר שבע, לפני מותב זה, כשנה לאחר הגשתו, בתאריך 22.11.2012.

לאחר שנתבקשה ארכה לצורך מיצוי הליכי מו"מ בין הצדדים, הגיעו הצדדים, ביום כא' סיון תשע"ג – 30.05.2013 להסדר טיעון, במסגרתו הודעה הנאשם בכתב אישום מתוקן, ממנו הושמט האיום הנוסף שהושמע, על פי הטענה, בתחנת המשטרה, והמפורט בפסקה השלישית לעיל. סעיף העבירה נותר על כנו. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, הורשע, והצדדים עתרו יחדיו להשית עלי עונש של מאסר מותנה, וכן עיצומים כספיים בדמות קנס ופיצוי למתלונן, בגובה 500 ₪.

לאחר שנשמעה פרשת העונש, לנוכח עברו הפלילי של הנאשם, כפי שיפורט להלן, הודיע בית המשפט לצדדים, כי על פני הדברים נראה, שההסדר לוקה בחוסר יחס, וזאת בשים לב לחומרת העבירה שנעברה כלפי עורך דין הממלא את תפקידו, ולאחר שהוברר, שההסדר נערך שלא על דעת המתלונן. בית המשפט אפשר לצדדים ארכה לצורך הדברות מחודשת על מנת להודיע עמדתם לענין ההסדר, כאשר עמדת התביעה תגובש לאחר שמיעת המתלונן, כמצוות המחוקק, על ידי ראש יחידת התביעות המחוזית.

בדיון מיום ט' תמוז תשע"ג – 17.06.2013, הוצגה עמדה עונשית מוסכמת שונה, לפיה יעתרו הצדדים יחדיו לדון הנאשם לעונשים של מאסר מותנה ועיצומים כספיים בדמות קנס, פיצוי לעורך הדין שכלפיו הופנו האיומים, פיצוי למזכירה אשר שמעה את האיומים, כאשר בנוגע לגובה העיצומים הכספיים, הושאר הדבר לשיקול דעת בית המשפט.

פרשת העונש

בשלב הראיות לעונש, שנשמעו בדיון מיום כא' סיון תשע"ג – 30.05.2013, הגישה התביעה גליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/2), ממנו עולה, כי הנאשם הספיק לצבור לא פחות משלוש עשרה הרשעות פליליות, בגין עבירות של גניבה חקלאית; הסגת גבול; הכשלת עיקול; איומים; תקיפה הגורמת חבלה של ממש; גניבת חלקי רכב; החזקה ושימוש בסמים מסוכנים; זיוף; שימוש במסמך מזויף; קבלת דבר במרמה; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. העבירה האחרונה נעברה בשנת 2011, היינו לאחר ביצוע העבירה נושא כתב האישום המתוקן, בשנת 2010.

מטעם ההגנה לא הוצגו ראיות לעונש.

בטעוני התביעה לעונש, שנשמעו הן בישיבת יום כא' סיון תשע"ג – 30.05.2013 והן בישיבת יום ט' תמוז תשע"ג – 17.06.2013, עתרה התביעה לאמץ ההסדר, אשר גובש לנוכח מועד ביצוע העבירה, והעובדה שהאיומים לא הושמעו לאזניו של עורך הדין אלא לאזני מזכירתו. בדיון השני הוסיפה ועתרה, כי בית המשפט יקבע קנס ופיצוי שישקפו את המעשים שביצע הנאשם.

בטעוני ההגנה, אף הם נשמעו על פני שתי ישיבות, נטען כי בעקבות פעולות עורך הדין נפגע העבירה, הוחזק הנאשם במעצר שלא כדין, על לא עוול בכפו, אם כי לשאלת בית המשפט אישרה, כי אין בנמצא קביעה כלשהי שהמעצר היה שלא כדין. עוד ציינה ההגנה, כי אין ראוי להשית עונש גבוה יותר על פגיעה באדם רק משום שהנפגע הוא עורך דין. ההגנה הדגישה מצבו הכלכלי של הנאשם, אשר לדברי הסניגור עסקיו התמוטטו, הוא נתון בחובות, ולא יוכל לעמוד בעונש כספי גבוה.

בדברו האחרון של הנאשם, הביע חרטה, ציין כי הוא נשוי ואב לארבעה, טען כי פקודת המעצר הוצאה נגדו שלא כדין. עוד ציין: "תפסו אותי ביום לא טוב".

דיון והכרעה

העבירה שביצע הנאשם חמורה.

עורך דין, על אף שאינו מוגדר כעובד ציבור, יש בפעילותו סממנים של עובד ציבור, בהיותו חלק ממערכת אכיפת החוק במדינה. לעורך הדין חובות כלפי ציבור שולחיו, כלפי בית המשפט וכלפי הציבור עצמו. הוא כפוף למערכת רגולטורית. בתחומים שונים במשפט, וביחוד במשפט האזרחי, מתבצעת אכיפת החוק על ידי עורכי דין. יקשה על מערכת אכיפת החוק לפעול, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, בלא שעורכי הדין ימלאו את תפקידם כהלכה.

במקרה דנן, שימש עורך הדין כשלוח של לקוחתו – חברה ציבורית - לצורך גבית חובות על פי דין.

כשם שמערכת המשפט מוסרת בידי עורכי דין כלים וסמכויות מתאימות לצורך מילוי תפקידם, עליה גם להבטיח, כי יוכלו לפעול ללא מורא זולת מורא הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ