אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יטיב ואח'

מדינת ישראל נ' יטיב ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2014 | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
36861-09-12
08/01/2014
בפני השופט:
אורן שגב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. שולמית יטיב
2. יואל יטיב

גזר-דין

גזר דין

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפני ביום 07.01.14, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בהעסקה שלא כדין – עבירה על סעיף 2 (א)(1) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "החוק") והעסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי, בניגוד להוראות סעיף 1 ד ו- 2(ב)(3) לחוק.

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען, כי מדובר בעבירה קשה ונרחבת בהיקפה, הפוגעת באפשרות של אזרחי המדינה לעבוד, וכי יש צורך למגר אותה באמצעות ענישה כבדה ומרתיעה, שמתבטאת בקנסות גבוהים.

במקרה דנן, גרס, מדובר בעובדת זרה שנכנסה לארץ עם אשרת תייר, מבלי שהיה לה היתר לעבוד בישראל וכי הנאשמים העסיקו אותה במשך תקופה של כשמונה חודשים ואף הלינו אותה במרתף דירתם. מכאן, החומרה היתרה שהמאשימה מייחסת לעבירה אותה ביצעו.

עוד טען, כי הקנס המרבי הקבוע בהוראות החוק הנו בשיעור של 58,400 ₪ ובתי הדין פוסקים בתיקים דומים של העסקת עובדים זרים קנסות שנעים מ-50%-100% מהקנס המרבי, כאשר המאשימה לוקחת בחשבון את משך תקופת העסקה, את סוג האשרה שבו נכנסה העובדת הזרה לארץ ואת העובדה שלא נערך ביטוח רפואי לעובד הזר. לפיכך, עתר כי יושת על הנאשמים קנס כולל בסך של 30,000 ₪ וכי יחתמו על התחייבות להימנע מלעבור עבירה דומה למשך 3 שנים.

הסניגור תיאר את נסיבות העסקתה של העובדת הזרה ואף הציג אישורים רפואיים בנוגע לאביו של הנאשם. עוד טען, כי לנאשמים שבעה ילדים וכי המצב בבית היה מאוד קשה.

עוד הטעים, כי הנאשמים סברו, כי מדובר בעובדת כשרה, שכן היא הציגה בפניהם מצג לפיו היא מחזיקה בכל האישורים והמסמכים הנדרשים.

לדבריו, הנאשמים עלו לארץ מחו"ל ולא היו בקיאים בחוקי המדינה ובעובדה שביצעו עבירה. לאור האמור לעיל, ולאור העובדה שהנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם וחסכו זמן שיפוטי יקר, יש להעמיד את הקנס על הרף הנמוך וכי ביתה דין יורה על פריסתו לתשלומים.

הכרעה

סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 קובע כדלקמן:

"הורשע אדם שהוגש נגדו כתב אישום לפי סעיף 13, לא יפחת הקנס, אם הוא העונש היחידי, מסכום הקנס המנהלי שהוטל עליו לפי סעיף 8, אלא אם כן ראה בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו".

בענייננו מדובר על כתב אישום ייזום מטעם המאשימה ולא בבקשה להישפט. לחובתה של הנאשמת ייאמר כי העסקת עובדים זרים ללא היתר עבודה הוגדרה כעבירה חמורה בעלת השלכות חברתיות ומוסריות (ראו: ע"פ 1001/01 מדינת ישראל - ניסים (פורסם במאגרים המקוונים). במקרה דנן, נלוות אליה עבירה נוספת של העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי.

טווח ענישה

העבירות על חוק עובדים זרים נקבעו כעבירות מנהליות, והקנסות המנהליים שהוצמדו להן הן בשיעורים משמעותיים, ובהיקפים של אלפי שקלים. ניכר, כי בעת שנקבע שיעור הקנס, הדעת ניתנה לכך שהעסקת עובדים זרים בניגוד לדין משיאה למעסיקיהם תועלת כלכלית של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור, ובפרט מקום שלא היתה הקפדה על כך שעובדים זרים ישובו לארצותיהם עם פקיעת אשרת העבודה. לכל אלה הצטרפה תופעת הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של העובדים הזרים, אשר התרחשה בהיקף גדול מצד חלק מהמעסיקים, ופגעה בערכי יסוד של החברה ובדמותה ובתדמיתה של המדינה מפנים ומחוץ. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"צ 9722/04 פולגת נ' מ"י עת קבע כדלקמן:

"ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים."

דא עקא, שבמקרים רבים, ההרתעה שיוצר הקנס המנהלי, העומד על סך 5,000 ₪ (לכל עבירה), איננה מספקת, ולא אחת הוברר כי מי שהוטל עליו קנס מנהלי איננו נרתע מלשוב ולבצע עבירות. במקרה כזה הוסמך תובע לנקוט הליך פלילי יזום, במסגרתו נחשף הנאשם לקנס העונשי המקסימלי שנקבע לעבירה בחוק, העומד על סך 116,800 ₪.

על רקע האמור אבהיר, כי מקום שמדובר בכתב אישום שמוגש בעקבות בקשת נאשם להישפט, מתווה המחוקק מדיניות ענישה ברורה, ולפיה הקנס שיוטל בהליך הפלילי, לא יפחת מהקנס המינהלי שהוטל בגין אותה עבירה אלא מנימוקים שירשמו (ראה סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו - 1985), ואולם, מקום שמדובר בכתב אישום יזום, לא הותוותה מדיניות עונשית בחוק.

לדידי, וכפי שפירטתי לעיל, מדובר בעבירה שביסודה עומד מניע כלכלי מובהק ולכן, על מנת שהאכיפה תהיה אפקטיבית, עליה להיות משולבת בסנקציה כספית, אשר יהיה בה כדי ליצור את ההרתעה הנדרשת, ולהפוך את העבריינות בתחום - לבלתי משתלמת.

במקרה דנן, עומדות לזכותם של הנאשמים מספר עובדות: הם הודו בביצוע העבירות בישיבת ההקראה ובכך חסכו הליך שיפוטי יקר. לפיכך בנסיבות של הודאה, ככלל, הרף העליון של הענישה צריך שיהיה בשיעור 50% מהקנס הפלילי המקסימלי. טווח הענישה המתאים לכל עבירה הוא אפוא בין 5,000 ₪ ל – 58,400 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ