אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יודייב(עציר)

מדינת ישראל נ' יודייב(עציר)

תאריך פרסום : 07/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
3457-06-13
25/12/2013
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלכסנדר יודייב (עציר)
גזר-דין

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

א.פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

ג.היזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, המתלונן מתגורר בפתח תקווה (להלן: "הבית") יחד עם רעייתו ובנו בן ה-11 (להלן: "הקטין"). בין הנאשם לבין המתלונן קיימת היכרות מוקדמת.

בתאריך 26.5.13, בחצות, הגיע הנאשם לבית וביקש לשוחח עם המתלונן, זאת בעוד בני הבית שוהים בבית. בנסיבות אלו, פגש הנאשם בקטין וביקש ממנו כי יפנה למתלונן ויודיע לו כי הנאשם נמצא בבית. המתלונן הודיע לקטין כי הוא ישן כעת והמשיך לישון. בהמשך למתואר, הצית הנאשם את וילון חדר השינה בבית. המתלונן התעורר משנתו לאחר שהבחין בחלון ובוילון בבית עולים באש. המתלונן קפץ מהחלון כשהוא לבוש תחתונים בלבד ורץ לעבר תחנת המשטרה. בנסיבות אלו, נכנס המתלונן ליומן המשטרה ועזב כעבור מספר דקות. המתלונן פנה לעבר הבית כדי לדרוש בשלומם של רעייתו ובנו. או אז, הבחין המתלונן בנאשם כשהוא רכוב על אופניים ומחזיק בכלב מסוג רוטווילר (להלן: "הכלב"). הנאשם החל לרדוף אחרי המתלונן באופניו, בעוד המתלונן רץ לעבר תחנת המשטרה הסמוכה. במקביל, המשיך הנאשם לרכוב על אופניו כשהוא אוחז בידו סכין, אשר באמצעותה פצע את המתלונן בצווארו. בהמשך למתואר, בעוד המתלונן רץ לעבר תחנת המשטרה – נמלט הנאשם.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, הנאשם ביצע עבירת אלימות קשה כלפי המתלונן. עבירות האלימות הפכו מכת מדינה ואין יום שבו לא נופל קורבן למעשה אלימות, כאשר למרבית האירועים אין הסבר מניח את הדעת. מעשי אלימות הפכו נחלת הכלל לפיתרון סכסוכים בין אנשים נורמטיביים. עבירות האלימות פוגעות בתחושת הביטחון של הציבור. למעשה האלימות ישנו כמובן אף קורבן ספציפי, אשר זכותו האישית להגנה על שלומו, גופו וביטחונו נפגעת. מדובר בזכות חוקתית. מלבד עבירת האלימות, ביצע הנאשם אף עבירה של היזק לרכוש, כאשר הצית את וילון הבית. במעשה זה סיכן הנאשם את כלל הנוכחים בבית, קרי רעייתו של המתלונן ובנו הקטין. אדם המבצע עבירת אלימות לעולם אינו יודע מה תהיה תוצאת הפגיעה. במקרה דנן נגרמה חבלה קשה שהייתה יכולה להיות קשה יותר ואף ממיתה. הנאשם הגיע מצויד מראש בסכין. הנאשם ביצע את המיוחס לו בשעת חצות, כאשר הוא "מלווה" את צעדיו של המתלונן לתחנת המשטרה. במצלמות האבטחה ניתן לראות שהנפת היד של הנאשם מכוונת לצוואר ולא למקום אחר בגוף, כאשר הנאשם מלווה בכלב שיש בו כדי להטיל אימה. המאשימה טענה כי מתחם הענישה הינו בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עתרה להטלת עונש ברף העליון של המתחם, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד דימיטרי ברנשטיין, הנאשם בן 29, אדם נורמטיבי שלא הייתה לו היכרות עם המשטרה טרם אירוע זה. משפחתו של הנאשם הינה נורמטיבית, ללא הסתבכות בפלילים. בגיל 6 הנאשם חווה אירוע טראומטי, אך הנאשם הצליח לנהל אורח חיים נורמטיבי. עד לפני 3 שנים הנאשם התגורר יחד עם בני משפחתו, עבד בעבודות מזדמנות ותמך במשפחתו. או אז, אימץ את כלב הרוטווילר הנזכר בכתב האישום, נקשר אליו מאוד, אך בשל התנגדות המשפחה להימצאותו של הכלב בביתם, יצא מהבית ושכר דירה. היו זמנים שבהם לנאשם לא היה כסף לשכר דירה והוא "נזרק" לרחוב, ולמרות זאת, לא פנה לאורח חיים עברייני, המשיך לעבוד והתמודד עם המצב. לפני כחצי שנה, שב הנאשם להתגורר בבית משפחתו והחל לעבוד עמם במסגרייה. באשר לסכין שבה דקר הנאשם את המתלונן, הנאשם לא נטל אותה כדי לדקור את המתלונן, אלא היא הייתה מצויה בתיקו. הנאשם נותר במעצר לאורך ניהול ההליך המשפטי מכיוון שלא רצה להכביד על משפחתו ולהשתחרר למעצר בית. מבלי להמעיט בפגיעה במתלונן, מדובר בפגיעה לא ברף העליון. האירוע לא היה מתוכנן, הנאשם הכיר את המתלונן עוד קודם האירוע. הנאשם התגורר בביתם של המתלונן ורעייתו טרם האירוע ונוצר ביניהם סכסוך בנוגע לכלב. הכלב מכיר את המתלונן, הוא רץ אליו בשמחה בעת האירוע. כאשר הכלב התקרב למתלונן, המתלונן ליטף אותו ולא פחד ממנו. הנאשם הודה באופן מיידי, הן במשטרה והן בפני בית המשפט, נטל אחריות למעשיו, חסך זמן שיפוטי ואת העדת המתלונן. במהלך מעצרו של הנאשם, הוא נורה בחזהו עם יציאה דרך הגב (נ/3). פציעה זו תישאר עם הנאשם למשך שארית חייו. הנאשם נוטל תרופות הרגעה למניעת הכאב, הוא סובל מכאבים עזים במהלך שהותו במעצר. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה הראוי נע בין עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו. טען כי זו מעידתו הראשונה והיחידה, ובנזקים שנגרמו לו, כבר בא על עונשו.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת לצד עונשים נלווים.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מעבירת הפציעה הינו ביטחונו ושלמות גופו של אדם. הערך החברתי אשר נפגע מעבירת ההיזק במזיד הינו ההגנה על זכות הקניין.

אין צורך להכביר מילים אודות החומרה של עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות, כאשר מדובר בדקירה אשר בוצעה באמצעות סכין, ובפרט כאשר הדקירה הינה בצוואר.

בנושא רמת הענישה המקובלת בעבירה של דקירה באמצעות סכין, קבע כב' השופט א' רובינשטיין בע"פ 607/07 סאלם נ' מדינת ישראל (10.5.07), כי הענישה המקובלת היא של שנתיים מאסר בפועל, כדבריו:

"אשר לעונש, אין צורך להכביר מלים על החומרה שבשליפת סכין לפתרון סכסוכים, ועל אותה "תת-תרבות הסכין" שהפסיקה הרבתה ומרבה להידרש אליה. המורשעים במריבות הקשורות בכך, דינם ככלל מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. סקירה חטופה של פסיקה מגלה סדרי גודל של עונשים בעבירות דקירה מעין זו שבפנינו הנעים סביב שתי שנות מאסר בפועל, בצירוף ענישה על תנאי – פעמים מעלה ופעמים מטה. מובן כי יש משמעות לסעיף ההרשעה, לנסיבות  המעשה- כגון יחיד או חבורה, להכנה או היעדרה, למספר הדקירות, לתוצאות הדקירות, לנסיבות האישיות וכדומה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ