אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יגורוב

מדינת ישראל נ' יגורוב

תאריך פרסום : 15/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נצרת
10405-06-09
15/06/2011
בפני השופט:
כרמלה האפט

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יגור יגורוב
גזר-דין

גזר דין

רקע וטענות הצדדים

1.הנאשם הודה בביצוע עבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון ונהיגת רכב ללא תעודת ביטוח. כך לאחר שהודה כי ביום 22.06.07, או במועד סמוך לכך, נטל, ללא רשות מבעליו, קטנוע, והעבירו ממקומו, ביחד עם שניים אחרים (קטינים). כך גם לאחר שהודה כי בהמשך למתואר וביום 25.06.07 נהג בקטנוע, כשאין ברשותו רישיון נהיגה תקף או פוליסת ביטוח בת תוקף וכי לאחר האמור, גם נמצא ביחד עם הקטינים, כשהם מפרקים חלקים מהרכב ומתכוונים לצבוע אותו. הנאשם הודה כי באותן נסיבות נמצא גם כי החזיק בקסדה שיש עליה חשד שהיא גנובה.

2.הצדדים הסכימו ביניהם כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר קצין מבחן, אשר יתייחס גם לשאלת הרשעתו בדין, אך זאת מבלי שהאמור בו יחייב למעשה מי מהצדדים בהמלצותיו. המאשימה מצידה הבהירה, כבר במעמד הסדר הטיעון כי תעמוד על הרשעה.

3.תסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם, העלה כי הינו בן 22, יליד אוקראינה, בן יחיד להוריו שהתגרשו, אשר התגורר וגדל שנים לא מעטות בבית סבתו. בן 13 עלה ארצה לבדו במסגרת פרויקט "גשר" של משרד העבודה והרווחה, והתגורר במספר מסגרות פנימייתיות. הנאשם תיאר תהליך הסתגלות מהיר וקליטה טובה בארץ, בצד קשר רציף ששומר עם משפחתו באוקראינה. בארץ סיים 12 שנות לימוד, השיג תעודת בגרות חלקית, לאחר שהתקשה מעט במקצועות שדרשו ידיעת השפה העברית ברמה טובה, ובהמשך השלים שירות צבאי מלא כלוחם ביחידה קרבית. לא פעם הצטיין בתפקודו וככלל התרשמות שירות המבחן הייתה כי במסגרת השירות הצבאי התבגר ועבר שינוי משמעותי. בעניין זה נמסר גם כי בעוד שבשנות התבגרותו, היה חסר ביטחון ועסוק בשאלת שייכותו לארץ ישראל ו/או למולדתו, אוקראינה, הרי שמאז גיוסו לצה"ל כלוחם, קיבל ביטחון עצמי, מצא את מקומו מבחינת זהות לאומית, וכיום יודע לעמוד על שלו, לא נגרר אחר חברים ויוצר קשרים בין אישיים טובים עם בני גילו וגורמים אחרים.

שירות המבחן עומד בתסקירו על מכלול נסיבותיו המורכבות של הנאשם. עם זאת ההתרשמות הינה מבחור בעל יכולות וכוחות, המחובר לחלקים מכשילים ופוגעניים בהתנהגותו ובעל יכולת לחוש אמפתיה כלפי הפגיעה שגרם.

נוכח האמור, לרבות התרשמות מהעדר מאפיינים עברייניים, המליץ השירות על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף 80 שעות, בצד הימנעות מהרשעתו, על מנת לאפשר התפתחות חיים תקינה, לרבות במישור התעסוקתי.

4.לאחר המתואר ביקש ב"כ המאשימה, בטיעונים שבעל פה ובכתב, להרשיע הנאשם בעבירות נשוא הודאתו, ולהשית עליו בגינן עונש מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס ופיצוי למתלונן וכן לפסול אותו מקבלת רישיון נהיגה, בפועל ועל תנאי לתקופה משמעותית. לתימוכין עמד על חומרת העבירות, שפגיעתן בלתי נסבלת, הדגיש הצורך בהרתעת הרבים מביצוען, והוסיף כי אין בנסיבות דבר שיצדיק אי הרשעה המהווה את החריג אל הכלל.

5.מנגד ביקשה הסנגורית להימנע מהרשעתו של הנאשם; עמדה על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות (פרק זמן של 4 שנים); על העובדה כי הנאשם הודה במעשיו מיד בהזדמנות הראשונה; ובעיקר על נסיבות חייו המורכבות ותפקודו המיטיבי אף על פי כן. משכך ביקשה לקבל המלצת שירות המבחן, במלואה.

דיון

6.אכן בידוע כי ככלל, משקבע בית המשפט כי נאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו – בין משום שהודה במיוחס לו ובין משום שאשמתו הוכחה כנדרש – ירשיעו בדין, ויגזור את עונשו. (ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4), 869 (להלן: "עניין פלוני"); ע"פ 8315/07 מזרחי נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 1201). זאת כמתחייב ממהותו של ההליך הפלילי, שעיקרו אכיפת חוק שוויונית, בה מביעה החברה סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם ומקווה להשיג הרתעה אישית וכללית.

7.למעשה ההרשעה הינה חוליה מרכזית בין  החוליות השונות המרכיבות את ההליך הפלילי, המבטיחה את האפקטיביות וכוח ההרתעה של הנורמה הפלילית, וזאת בצד שמירה על ערך השוויון בפני החוק (וראו: ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 31/12/07, פורסם ב"נבו", בסעיף 20 לפסק הדין). ההרשעה הינה אף חלק ממידת העונש (וראו: ע"פ 8927/06 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 14/10/07, בסעיף ב(5) שבו, פורסם ב"נבו"). משכך וכאמור משנמצא שאדם עבר עבירה מתחייב כי ההליך הפלילי כנגדו ימוצה בדרך של הרשעתו וענישתו. עיקרון זה (ושוב, כפי האמור) הוא שעומד ביסוד הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. (וראו ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685, 689).

8.לכלל זה ישנו חריג, המאפשר לבית המשפט להימנע מהרשעתו של נאשם, במקרים נדירים ומיוחדים, בהם הוא מוצא כי "אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה" (ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל, תק-על 85(3), 737), וכדברי כב' השופטת (כתוארה דאז) ד' בייניש בעניין פלוני הנזכר (בעמ' 875):

"ככלל, יימנע בית-המשפט מהרשעתו של נאשם בגיר רק במקרים נדירים בהם ההרשעה צפויה להסב לנאשם נזק רב תוך פגיעה חמורה בסיכויי שיקומו, וכאשר טיב העבירה וחומרתה מאפשרים לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...

ודוק, בית-המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של העבריין ובסיכויי שיקומו במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים לגזירת עונשו..."

9.הכללים להימנעות מהרשעה (או לביטולה) נקבעו זה מכבר על ידי כב' השופטת ד' דורנר בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 337 (להלן: "עניין כתב"), שם נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטברם של שני גורמים:

"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם;

ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל."

ויפים לעניין זה הדברים שנאמרו לאחרונה מפי כב' השופט א' א' לוי בע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון, ניתן ביום 23/7/09, פורסם ב"נבו":

"נקבע, כי להימנעות מהרשעה זיקה הדוקה לשיקומו של נאשם, ברם, עניין זה מבלי להפחית מערכו, הוא רק אחד מבין אדניה של השתת האחריות בפלילים, על הסנקציות הנלוות לה. מרכיבים אחרים, שענינם בִּפְרט בטיב המעשים שבוצעו ובמידת החומרה הטבועה בהם, עשויים להטות את הכף לחובת הנאשם ולהוביל למסקנה כי מן הדין להרשיעו. כאמור, הכלל הוא כי משהוכחה האשמה יש להשית אחריות בפלילים, ונסיבות מקלות שלזכות הנאשם יוכלו, לכל היותר, להצדיק הקלה בעונש הנלווה להרשעה. הימנעות מהרשעה שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם שוכנע בית-המשפט כי הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המעטה שזו תניב. תועלת ציבורית זו אין כוונתה, אך מובן הוא, לנטייה אחר דעת הקהל או המיית לבו. היא נוגעת לתכליות של הרתעת היחיד והרבים, להעברתו של מסר המוקיע את דבר העבירה ואת מבצעו, ולהקפדה על מדיניות ענישה אחידה המקדמת את יסודות השוויון והוודאות."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ