אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יארוסקי(עציר)

מדינת ישראל נ' יארוסקי(עציר)

תאריך פרסום : 25/07/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
55567-05-11
25/07/2011
בפני השופט:
עופר גרוסקופף

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מלי יארוסקי (עציר)

החלטה

1. לפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. הבקשה הוגשה בעקבות כתב אישום שהוגש נגד המשיב ביום 31.5.2011, בו הוא נאשם בשלוש עבירות: ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין) והעלבת עובד ציבור (עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין).

2. כתב האישום מייחס למשיב את המעשים הבאים:

ביום 17.5.2011, לערך בשעה 17:30, התיישב המשיב על ספסל ציבורי ברחוב סמילנסקי בנתניה. על אותו ספסל כבר ישב אותה שעה המתלונן, קשיש בן 83, אשר הינו עיוור וכבד שמיעה. המשיב, שהיה בגילופין, ניסה ליטול את הטלפון הנייד בו אחז המתלונן. המתלונן ניסה להדוף אותו, ובעקבות זאת דחף המשיב את המתלונן לארץ, בעט בבטנו, בפניו ובידיו, ונמלט מהמקום. כתוצאה מכך נגרם למתלונן שבר מרוסק בידו וחתך בגבה. הוא הובהל לבית החולים, נותח בידו והיה מאושפז למשך שבוע ימים.

ב.בהמשך לכך נעצר המשיב על ידי המשטרה, והובא לתחנת המשטרה בנתניה. המשיב התנגד למעצר, תפס את השוטר בידו וקילל אותו. בהמשך השתולל המשיב, דחף את השוטרים קילל אותם, ואיים עליהם ועל משפחותיהם.

3.בדיון בבקשה, שהתקיים לפני ביום 21.7.2011, הסכימה באת כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לחלק ניכר מהעובדות להן טוענת התביעה (תוך הבהרה כי יתכן שתכפור בעצם הזיהוי בתיק העיקרי), וכפרה בעיקר בקיום ראיות לכאורה בשני עניינים: ראשית, טענת התביעה כי המשיב הפעיל אלימות כלפי המתלונן בכדי ליטול את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו, וכנגזר מכך ייחוס עבירת השוד בנסיבות מחמירות למשיב; שנית, תיאור האירוע כתקיפה מכוונת וברוטאלית של המתלונן על ידי המשיב. לשיטת באת כוח המשיב, גם אם נניח שהמשיב הוא שהכה את המתלונן, הרי שהדבר לא נעשה כדי לשדוד את הטלפון הסלולרי, אלא כתוצאה מאי הבנה שנבעה מכך שהמתלונן הוא עיוור, ואילו המשיב היה שיכור כלוט. לדעתה כל שניתן ללמוד מחומר הראיות הוא שבשלב הראשון של האירוע המשיב, בשכרותו, שם את ידו על ידו של המתלונן, זה התנגד למגע, וכתוצאה ממאבק זה, ושכרותו של המשיב, שני הצדדים נפלו מהספסל לארץ. רק בשלב השני, לאחר שהשניים נפלו, אכן ביצע המשיב מעשה מביש, ובעט במתלונן פעמיים בעוד זה שרוע על הרצפה. תיאור דברים זה הוא אומנם מצער, ויתכן שבסופו של יום אף יצדיק ענישת המשיב, אולם אין הוא דומה בחומרתו לסיפור המעשה שמגולל כתב האישום.

4.לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי ביחס לחלקה הראשון של המחלוקת, השאלה אם המשיב ניסה ליטול את מכשיר הטלפון של המתלונן, יש טעם בטיעוני באת כוח המשיב. הראייה היחידה בחומר הראיות לכך שכוונת התוקף הייתה ליטול את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן היא הודעתו של המתלונן מיום 17.5.2011 שנגבתה כשעה וחצי לאחר האירוע, בה מסר כי התוקף "התחיל לשים את היד שלו על היד שלי שאני מחזיק בה את הטלפון שלי ואמרתי לו מה אתה רוצה מהפלאפון ואם אתה רוצה לקחת להתקשר אני אעזור לך אבל הוא לקח לי את זה מהיד ואני לקחתי בחזרה ואז עוד פעם הוא ניסה למשוך לי את הטלפון מהיד ...". בהודעתו השנייה של המתלונן, מיום 22.5.2011, הוא מוסר רק כי "הרגשתי שמישהו שם את היד שלו על היד שלי שהחזקתי בה את הפלאפון", ואינו מפרט עוד בעניין זה. יתר עדי הראיה לאירוע לא מדווחים כי ראו שהריב היה על המכשיר הנייד של המתלונן, והמשיב בהודאותיו, בהן הוא טוען כי כלל לא היה מעורב כלל באירוע, מכחיש כל צורך במכשיר נייד בציינו "יש לי טלפון הכיס, אני צריך טלפון של מישהו אחר, גברתי?" (הודעת המשיב מיום 19.5.2011 ע' 2 שורה 19). במצב דברים זה, קיימת חולשה ראייתית משמעותית בטענת התביעה כי מטרת הפעלת האלימות מצד המשיב הייתה לשדוד מהמתלונן את הטלפון הסלולרי שברשותו. ודוק, ככל שהמתלונן יחזור על עדותו כי היה בינו לבין התוקף מאבק על הסלולארי קיימת תשתית ראייתית פוטנציאלית היכולה לאפשר הרשעה בעבירה של ניסיון שוד. עם זאת, העובדות הבאות מכרסמות בחומר הראייתי הקיים בעניין זה: ראשית, עדות המתלונן בעניין זה אינה חדה (במיוחד בשים לב לאפשרות שטעה בפרשנות כוונת התוקף, ולאי אזכור הנושא בהודעתו השנייה); שנית, עדי הראייה לאירוע אינם מסייעים לגרסת המאשימה בעניין זה; שלישית, קשה לראות מה היה המניע של המשיב ליטול את המכשיר הנייד של המתלונן, ומה היה הטעם מבחינתו להפעיל אלימות לשם כך (שהרי המתלונן בעצמו אומר שהציע למסור למשיב את הטלפון ללא אלימות). לאור כל אלו המסקנה המתבקשת היא שגם אם קיים חומר ראיות לכאורי היכול לאפשר הרשעה בעבירה של ניסיון לשוד, קיימת בו חולשה ראייתית לא מבוטלת.

5.לעומת זאת, אני מתקשה לקבל את חלקו השני של טיעון באת כוח המשיב, המבקש להמעיט מחומרת האירוע ולהציגו כאירוע מצער, אך מינורי מבחינת משמעויותיו הפליליות. אף אם נניח, כטענת הסנגורית, כי התוקף לא ביקש לשדוד את המתלונן, הרי שמחומר הראיות עולה בברור כי הוא זה שהחל להציק למתלונן, ומשזה ניסה להדוף את מגעו, הכה אותו, ובעט בו בעודו שרוע על הארץ. תיאור זה עולה לא רק מהודעתו של המתלונן, אלא גם מהודעתה של לפחות אחת מעדת הראיה לאירוע (ראו הודעתה של העדה נטלי גואטה מיום 17.5.2011 בה היא מתארת שתי בעיטות ברגליים ופגיעה "באזור הפרצוף עיניים ומצח"), ומהפגיעות הלא קלות שנגרמו למתלונן, פגיעות שחייבו ניתוח ואשפוז של שבוע. ניסיון להציג את האירוע כתגרה שהתפתחה בעקבות נפילה משותפת אינו הולם תיאורים אלו, וגם אינו הולם את העובדה שהתוקף, אף אם היה שיכור, בוודאי יכול ביב לראות שלפניו קשיש חסר ישע.

6.צירוף הדברים מצדיק לשיטתי את המסקנות הבאות: ראשית, קיימות ראיות לכאורה לאישומים המפורטים בכתב האישום; שנית, חולשת הראיות בנוגע לכוונת המשיב לשדוד את המתלונן, מצדיקה בחינה מחודשת של ההחלטה להעמיד לדיון את המשיב בדין עבירה של ניסיון בנסיבות מחמירות, להבדיל מעבירה הנראית תואמת יותר את מהות המעשים העולים מחומר הראיות (כדוגמת תקיפת זקן הגורמת לו חבלה חמורה לפי סעיף 368ו.(ב) לחוק העונשין); שלישית, בין כך ובין כך, המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים, ומלמדים על רמת מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו כשהוא שרוי בגילופין.

7.הנקודה האחרונה מצדיקה אזכור עניין נוסף, אשר עד כה לא התייחסתי אליו. הפרשיה שלפני איננה הסתבכותו הראשונה של המשיב כשהוא שיכור כלוט. לפני כעשרים שנה, בעודו שרוי בגילופין, הרג המשיב באכזריות רבה אדם, ובעקבות מעשה זה הורשע, ונידון ל- 14 שנים, אותן ריצה במלואן בכלא (ראו ע"פ 2958/96). הצירוף שבין המעשה בגינו הורשע המשיב בעבר (גם אם התרחש לפני 20 שנה), לבין המעשים בגינם הוא נאשם כיום, מלמד על שני אלו: ראשית, המשיב הוא חובב הטיפה המרה, עד כדי הגעה למצבים של שיכרות קשה; שנית, כאשר המשיב מגיע למצב של שיכרות קשה, הוא נוטה לבצע מעשי אלימות חמורים ביותר. הצירוף שבין שני אלו – צירוף שכבר הוכיח כי הוא עלול להיות קטלני – מחייב את הקביעה כי לא רק שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את מעשי העבירה המיוחסים לו בכתב האישום, אלא שגם נשקפת ממנו סכנה רבה לציבור – סכנה אותה לא ניתן יהיה לבטל באמצעות חלופת מעצר סטנדרטית.

8.על רקע האמור לעיל, נקל להבין את עמדת המבקשת, אשר לא רק שדרשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו, אלא גם סברה כי אין כל מקום לשלוח אותו לקבלת תסקיר שירות מבחן, וזאת לאור ההלכה כי כאשר נשקפת מהנאשם מסוכנות שלא ניתן לאיינה, אין מקום לשחרר לחלופת מעצר. אכן, כפי שהבהרתי לצדדים במהלך בדיון, חלופת מעצר רגילה בוודאי לא תוכל לאיין את מסוכנותו של המשיב, וזאת בין אם נלווה אליה טיפול גמילה ובין אם לאו. וממילא אין כל טעם לשלו את המשיב לשירות המבחן על מנת שיבחן חלופת מעצר מסוג זה.

9.למרות האמור לעיל, אני מוצא לנכון להיענות לבקשת באת כוח המשיב, ולבקש את שירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, וזאת לשם בחינת האפשרות שהמשיב ישהה בחלופת מעצר במוסד גמילה סגור, אותו תציע באת כוחו. הטעמים לעמדתי זו הם כדלהלן:

ראשית, מהחומר שלפני עולה כי המשיב נוטה לאלימות כשהוא שותה לשוכרה, ואין הוא אלים בהכרח כשהוא פיכח. מכאן שככל שהמשיב ישהה במקום סגור, שאין בו אלכוהול, קיים סיכוי כי לא יהיה מסוכן לציבור.

שנית, המשיב הוא כיום בן 46, ובילה כשליש מחייו מאחורי סורג ובריח. אם לא יעשה מעשה, וייגמל מהשפעתו הרעה של האלכוהול – השפעה שלגביו היא רעה במיוחד – הוא צפוי לחזור לסורו כשישתחרר. מכאן שקיים אינטרס חברתי ופרטי באפשרות לנצל את הליך המעצר לשם גמילתו של המשיב מהשפעת האלכוהול. הסיכוי להצלחה אינו גבוה, ואולם ככל שהוא לא כרוח בסיכון ממשי שהמשיב יבצע מעשי אלימות במהלך הליך הגמילה, אין זה ראוי לשלול אותו מלכתחילה.

שלישית, לגישתי (ואני מודע לכך שקיימות גם גישות אחרות), יש מקום לעשות בהליכי המעצר שימוש לצורך גמילת מתמכרים לאלכוהול ולסמים, וזאת גם אם לא החלו בהליך גמילה קודם לפתיחת ההליכים הפליליים בעניינם. התמודדות עם התמכרות דורשת מוטיבציה, וההליך הפלילי מספק מניע למתמכר לנסות ולהתנער מהרגליו, הן בכדי להימנע ממעצר ממושך והן על מנת לזכות בהקלה מסוימת בעת גזירת דינו. יש הפוסלים מוטיבציה זו, וסוברים שאין היא טהורה וראויה. דעתי אינה כדעתם. הטעם בעטיו מעוניין אדם להתמודד עם התמכרותו לאלכוהול ולסמים אינו נראה כה חשוב בעיני – ובלבד שהוא חזק דיו על מנת ליצור סיכוי ממשי להצלחת הליך הגמילה. במילים אחרות, מה לי הליך גמילה המונע מרצון כן ואמיתי להשתחרר מהתמכרות הרסנית, מה לי הליך גמילה המונע מאימת הדין, ובלבד שהסיכוי להצלחת הליך הגמילה יהיה משמעותי.

10.לאור כל זאת אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים הפליליים בעניינו.

11.שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר מעצר אשר יבחן את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מהסוג של מוסד סגור לטיפול בגמילה מאלכוהול. במסגרת התסקיר מתבקש שירות המבחן לבדוק, בין השאר, את תוכנית הטיפול המוצעת, את התאמתו של המשיב לטיפול המוצע, את סיכויי הצלחת הטיפול, ואת הדרכים לאיין את מסוכנותו של המשיב במהלך שהותו במוסד הסגור (ובכלל זה התקנת איזוק אלקטרוני במוסד הסגור).

12.התיק נקבע לדיון בשאלת אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר במוסד גמילה סגור ליום 31.8.11 שעה 09:00, בפני. לדיון זה יתייצב גם מנהל המוסד הסגור המוצע כחלופת מעצר.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

עופר גרוסקופף, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ