אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טרסוב-רויטמן(עציר)

מדינת ישראל נ' טרסוב-רויטמן(עציר)

תאריך פרסום : 07/10/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
48379-09-11
03/10/2011
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד דמרי
הנתבע:
ולדימיר טרסוב-רויטמן (עציר) ע"י ב"כ עו"ד אלטורי

החלטה

האישום והמחלוקת

לפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים והיזק בזדון. הסנגור טוען כי ישנה חולשה משמעותית בראיות לכאורה נגד המשיב, ולשיטתו מכל מקום ניתן להסתפק בחלופת מעצר בבית הורי המשיב בירוחם.

כתב האישום נוגע לאירועי ליל 16.9.11, במסעדה בבאר שבע. במסעדה היו באותו ערב שני אירועי יום הולדת של שתי משפחות שונות, שלא הכירו זו את זו, משפחתו של המתלונן ומשפחתו של המשיב. אין מחלוקת כי, לקראת סיום הלילה, היה ויכוח בין אמו של המשיב לבין הנהלת המקום, וכי מחלוקת זו התפתחה בשלב מסוים להתנהגות אלימה של חלק מבאי המקום. ישנן מחלוקות מהותיות על פרטי ההפתחויות ובעיקר על חלקו של המשיב.

על פי כתב האישום, המשיב התווכח עם אמו, יצא בכעס מהמקום תוך שהוא הופך שולחן וכלים. לאחר מכן, אמו של המשיב נכנסה לויכוח עם ההנהלה, בתלונה על השירות, דרשה לפגוש את בעל המקום ובעטה בדלת הסגורה של המנהל. המתלונן ונגן בשם גיטרמן, ניגשו למקום על מנת להרגיעה. אז, חזר המשיב אל תוך המסעדה, ובעודו אוחז בבקבוק, רץ לעבר המתלונן, וחבט הבקבוק בפניו בעוצמה, בכוונה לגרום נכות או מום, וגרם לפציעה. בין השאר גרם לשבר בארובת העין אשר גרם לדחק לעין וחייב ניתוח. כן נטען כי הנגן גיטרמן ניגש לכיוון הבמה על מנת להזמין אמבולנס, אך המשיב תקף אותו מאחור וגרם לו לפצע באוזן. נטען כי המשיב המשיך בהתפרעות שהובילה לקטטה, וכן איים, לרבות בנוכחות השוטרים שהגיעו למקום.

גרסתו של המשיב היא כי בעת שאמו צעקה מחוץ לדלת הוא זיהה את בעל במסעדה תוקף את אמו. הוא נכנס מייד פנימה על מנת לאתר את בעל המסעדה, אך לא הצליח בכך. מכל מקום, לדבריו, הוא לא תקף איש ואין הוא יודע מי היה התוקף של המתלונן. הסנגור חולק על ראיות לכאורה לאירוע העיקרי – התקיפה בבקבוק.

מטבע הדברים, הראיות בנויות על עדויות ראיה, הן של שני הנפגעים באירוע והן של נוכחים נוספים שהיו במקום. לכאורה, די בעדויות כדי להוות ראיות לכאורה. אולם, הסנגור מצביע על מספר כשלים מהותיים בחומר הראיות, אשר לשיטתו פוגמים באופן משמעותי במשקלם, אפילו לצורך שלב ראשוני זה.

זיהוי

טענתו החשובה ביותר של הסנגור נוגעת לשאלת זיהוי הפוגע על ידי עדי התביעה. הסנגור תמה על כך שלא נערך מסדר זיהוי, ולו בתמונות, למי מעדי הראייה. הסנגור הזכיר כי היו רבים במקום, וחלקם לפחות היו זרים זה לזה ולא הכירו את המשיב.

אציין מיד כי אף אני תמה על החוקרים בהקשר זה. החוקרים הציגו לחלק מעדי הראייה, תוך כדי חקירתם, תמונה בודדת של המשיב, אשר עליו הצביעו אותם נחקרים כעל תוקפו של המתלונן. צורת "זיהוי" זו בוצעה אף למתלונן עצמו, שהוא, מטבע הדברים, העד המרכזי. צודק הסנגור כי מדובר בשיטת זיהוי פגומה ביותר, אשר קרובה להיות חסרת משקל, ואם אין ראיות אחרות המלמדות כי המשיב הכה, אין ראיות לכאורה בתיק זה. הפגם בולט במיוחד כאשר מדובר באירוע בו נכחו מספר אנשים בני משפחה אחת, וכאשר נכח גם אחיו של המשיב, הדומה לו למדי, ואשר תמונתו גם כן נמצאת בתיק החקירה. החשד של הסנגור הוא כי המשיב זוהה בשגגה, כאשר ישנה אפשרות מוחשית כי התוקף לא היה המשיב עצמו אלא אחיו.

התביעה, לעומת זאת, הצביעה על ראיות נוספות הקושרות את המשיב למתן מכת הבקבוק בפניו של המתלונן וכן מפנה לעובדה כי לא לגבי כל העדים שיטת הזיהוי הייתה זהה.

כך, העד יבגני שצקי, תיאר את מהלך האירועים, בצורה דומה ליתר עדית התביעה. אולם, לעד זה לא הוצגה מיד תמונתו של המשיב. לעד זה הוצגה תמונה כללית של המקום, ממצלמת האבטחה, מזמן שהוא לפני ההתפרעות. בתמונה זו, הכוללת חלק נכבד מהנוכחים, זיהה יבגני את המשיב כמי שתקף. למותר לציין כי שיטה זו אמינה לאין ערוך מזיהוי מתמונת חשוד אחד. יש לזיהוי זה ש משקל של ממש, באשר מדובר בזיהוי מתוך מכלול החשודים הפוטנציאליים, לכאורה.

עדות חשובה נוספת בהקשר זה היא עדותו של הנגן גיטרמן. זה העיד מספר ימים לאחר האירוע, ולא הגיש תלונה למרות שלכאורה נפצע. לעד זה הוצגה תחילה תמונתו של אחיו של המשיב, הדומה לו. הנגן ציין כי זה אינו התוקף, אלא אחי התוקף, רק משהוצגה תמונת המשיב עצמו, אישר הנגן כי זהו התוקף. במקרה זה, אין מקום לספק שמא אחי המשיב הוא התוקף ומדובר בזיהוי שגוי, שכן האח נשלל במפורש, עוד בטרם הוצגה תמונת המשיב.

חיזוק לזיהוי האמור נובע גם מעיון במכלול הנסיבות של האירוע, כפי שהם סופרו על ידי המשיב עצמו ובני משפחתו. עדי התביעה סיפרו כי פעולת התוקף הייתה פתאומית למדי, הוא רץ לעבר המתלונן, אשר עמד בסמוך לאמו של המשיב, ותקף אותו ללא שאלות וללא היסוסים. המשיב עצמו מספר כי ראה מאן דהו תוקף את אמו והוא נכנס כדי לחפשו "והוא הלך לבפנים ואז התחילה קטטה". משמע, המשיב מתאר את פעולתו (הוא מתארה כחיפוש ללא תקיפה בפועל) כהגנת האם. בשים לב לכך שהמתלונן עמד ליד האם בניסיון להרגיעה, יש הגיון בכך שהמשיב סבר כי המתלונן הוא המתעמת עם אמו. כמבון שסברא זו לבדה חסרת משקל ממשי, אך היא מצטרפת לתמונה הכללית.

אחות המשיב, ולנטינה, מספרת כי אחיה יורי לא עשה דבר, בניגוד לאחיה המשיב, אשר לאחר תקיפת אמו "הוא היה עצבני הוא ידע שתקפו את אמא שלי אז הוא הרביץ לכולם" (הודעתה עמ' 3 - החלק שבכתב יד). היא ממשיכה ומספרת כי בעת שהאם הותקפה "אני עמדתי לידה וכשהיא חטפה מכות, אני רצתי החוצה וראיתי את ולדימיר (המשיב – א"א) רץ פנימה". כל זאת כאשר האח האחר יורי כלל אינו בסביבה. משמע, האחות קושרת את המשיב עצמו להיותו זה אשר רץ פנימה מיד לאחר תקיפת האם (הנטענת) כאשר אחיו אינו במקום, וכן מאשרת כי הוא נקט באלימות כלפי "כולם" היינו גם כלפי מי שלא היה אחרי לתקיפת האם (לכאורה - כולל המתלונן).

עוד יש לציין כי למרות הבעייה באופן הזיהוי של המתלונן את המשיב, עדיין יש בדבריו משום חיזוק לתזה של התביעה. זאת, משום שהוא מתאר את התוקף כמי שנכח במשך כל הערב, והוא זיהה אותו בזמן התקיפה כהמשך לנוכחותו הקודמת באירוע. הוא יודע כי מדובר בבנה של זו אשר התעמתה עם ההנהלה על איכות השירות, שכן הוא שמע אותה ואותו מדברים ושם לב לכינויים ההדדיים ביניהם. אין מחלוקת בין הצדדים, כי אותה מתעמתת עם ההנהלה הייתה אמו של המשיב. שילוב מידע זה עם עדות האחות דלעיל, מחזקת את מאוד את תמונת הראיות הנסיבתיות ביחס למשיב.

עוד אינדיקציה למעורבות המשיב באלימות מעבר למה שהוא מוכן להודות, זה שכאשר הגיעו השוטרים, הוא היה בגופיה בלבד, ולא לבש עוד את החולצה שלבש במשך כל הערב. זו בודאי התנהגות המחשידה שמא פשט את החולצה מחמת ראיה הקשורה אליה, אם כתמי דם ואם מראהו בתמונות האבטחה.

סיכומו של דבר, מכלול הנסיבות והראיות אכן מצביע על כך שהמשיב הוא אשר תקף את המתלונן. יחד עם זאת, יש קושי בכך של היה מסדר זיהוי אחד שנערך כהלכה, לפיכך יש לראות בראיות פגם מסויים.

מצלמות האבטחה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ