אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טריף(עציר)

מדינת ישראל נ' טריף(עציר)

תאריך פרסום : 21/10/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום נצרת
39505-09-10
07/10/2010
בפני השופט:
לילי יונג-גפר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ראייק טריף

החלטה

המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 39495-09-10.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של פגיעה ברכוש, גניבה בנסיבות מיוחדות, כניסה למקום צבאי ושיבוש מהלכי משפט.

על פי הנטען בכתב האישום, הגיעו ביום 11.9.10 הנאשם ואדם נוסף ברכב טנדר לאזור המוצב הצבאי תל מחפי ברמת הגולן. המוצב מוגדר כשטח צבאי סגור שהכניסה אליו אסורה לאזרחים, והוא אמור לשמש את צה"ל בעיתות מלחמה.

בתוך הרכב נשאו הנאשמים עמם בלוני גז וציוד לחיתוך ברזל. עם הגיעם למוצב, פרקו השניים את הציוד האמור, וחתכו באמצעותו שתיים מפלטות המיגון של המוצב. משסיימו את מלאכתם, העמיסו את הפלטות הגנובות על רכבם ועזבו את המקום.

בסמוך לתצפית קוניטרה נעצרו השנים על ידי פקח של הסיירת הירוקה שהיה עד למעשיהם. הוא הזדהה בפניהם באמצעות תעודה. הנאשם התרחק מן המקום בתואנה כי הוא מבקש להטיל מימיו, ואז ברח רגלית מן המקום במטרה למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי.

המדינה מייחסת לנאשם פגיעה בכשירות הצבא לעיתות חירום, שכן בהעדר פלטות המיגון האמורות להגן על החיילים במחפורת, אין ערך למוצב ואין הוא כשיר לשימוש שלו נועד.

הסנגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, נחה דעתי כי בדין עשה כן. אכן, בידי המדינה ראיות למכביר הקושרות את המשיב למיוחס לו, ובהן זיהויו על ידי הפקח, תפיסת החלקים הגנובים, מחקרי תקשורת באשר למקום הימצאו וכן עדות מפלילה של שותפו.

אשר לעילת המעצר: המאשימה טוענת כי מתקיימות נגד המשיב עילות מעצר של מסוכנות ושל חשש להימלטות מאימת הדין, וזאת נוכח טיב וחומרת המעשים המסכנים את שלום הציבור, עברו הפלילי המכביד – ובמיוחד עברו בעבירות דומות, וכן העובדה כי נמלט מן הפקח תוך ניסיון לשבש את החקירה וההליכים המשפטיים נגדו.

הסנגור אינו שולל כליל קיומה של עילת מעצר, נוכח עברו הפלילי של המשיב, אך טוען כי אין מקום למעצר, בעיקר משום ששותפו של המשיב, שחלקו , לשיטת הסניגור, עולה על זה של המשיב, שוחרר בלא תנאים וממילא יש במעצרו של המשיב משום אפליה פסולה. עוד טוען הוא כי המשיב נעצר רק 10 ימים לאחר מעשה, בלא שנעשה ניסיון של ממש לאתרו, ועל כן אין הצדקה להותירו במעצר כעת.

עילת מעצר

אכן עבירות הרכוש לא נכללו על ידי המחוקק בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (אכיפה – מעצרים) בין העבירות היוצרות חזקת מסוכנות, אך עם זאת, אין מניעה לקבוע כי נובעת מסוכנות מן העובר אותן, לכאורה, אם תראה זאת התביעה לגופו של ענין.

בבש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל פ"ד נב (4) 268 אומרת כב' השופטת ביניש, בעמ' עמ' 271-272:

"מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידיה, ובנסיבות מסויימות יש בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה ואת בטחונו של כל אדם בה. בנוסף על כך, עבירות רכוש טומנות בחובן סיכון טבוע כי בתנאים מסויימים הן יבוצעו באלימות ותוך סיכון חיי אדם, או שלמות גופו; אם לצורך השגת הרכוש, אם לשם שמירה עליו, ואם לצורך המלטות המבצעים מעונש...

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון במשמעותו האמורה".

בעניינו אין מדובר בעבירת רכוש שגרתית או עבירה של מה בכך. המשיב ושותפו פעלו בצוות מיומן, תוך תכנון מוקדם, איסוף מידע מוקדם, הצטיידות בציוד מיוחד ומתאים, והצבת מטרה ברורה של גניבת מתכת לצורך עשיית רווחים.

השניים לא היססו לבצע את הפעולה, על אף שידוע וברור להם, כמו לכל אדם, כי חבלה כה קשה ומהותית במוצב צבאי, תוצאתה אינה רק נזק כספי לצה"ל וממילא לציבור כולו, אלא אף סכנה לאבדן חיי אדם, שכן בהעדר מיגון ראוי, עלולים להיפגע חיילים במוצב בשעת מלחמה.

לכך יש להוסיף את העובדה כי מדובר בגניבת תשתיות ובמיוחד מתכות, עבירה שהפכה נגע בלתי נסבל הגורם לא רק נזק כספי ישיר לבעלים, אלא נזקים עצומים לציבור הנזקק לאותן תשתיות, בין במישרין ובין בעקיפין.

מי שכך נוהג, מעיד על עצמו כאלף עדים כי מסוכן הוא לציבור.

לענין עבירות גניבת תשתיות והחומרה המיוחדת שבצידן, השווה לרע"פ 1792/99 אלי גאלי נגד מדינת ישראל, ולדברים החמורים שנאמרו שם. באותו ענין דובר בעבירה של כריית חול שלא כדין, אך הדברים יפים גם לגבי גניבת תשתיות מסוגים אחרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ