אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טל

מדינת ישראל נ' טל

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
27030-07-13
03/02/2014
בפני השופט:
טלי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
בנימין חיים טל
פסק-דין

פסק דין

ערעור המדינה על קולת העונש, בגזר דין של בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט מאושר), בתיק ת"ד 5958-06-12 מיום 27.5.13, לפיו הורשע המשיב על פי הודאתו, בעבירות של גרימת נזק וחבלה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, נהיגה ברשלנות לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה, ואי מתן זכות קדימה בצומת לפי תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.2.12 נהג המשיב ברכב, התקרב לצומת, לא ציית להוראת תמרור 301, לא נתן זכות קדימה לרכב המעורב אשר הגיע מימינו, נכנס לצומת ופגע עם חזית רכבו בדופן הרכב המעורב. כתוצאה מהתאונה, נחבל חבלות של ממש הנוסע ברכב המעורב, ונהג הרכב המעורב נחבל חבלות קלות.

בית משפט קמא גזר על המערער עונשים של פסילה בפועל למשך 45 יום, פסילה על תנאי וקנס כספי.

נקבע, כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-12 חודשי פסילת רישיון, וכאשר מדובר בנסיבות מתאימות, ניתן אף להקל. המשיב קיבל אחריות והודה בהזדמנות הראשונה. נסיבות ביצוע התאונה מיוחדות, שכן על פי התמונות, חנתה משאית לפני הצומת, והסתירה את התמרור. גם הפגיעה אינה קשה. נהג הרכב המעורב לא ניזוק בעיניו, אלא סבל רק משבר באפו. למשיב עבר תעבורתי מקל, ותק נהיגה בן 6 שנים, ולחובתו שתי הרשעות קודמות מסוג ברירת משפט. בנוסף, המשיב אדם נורמטיבי, לומד בבית ספר למחשבים, עומד להינשא, ועובד בעסק משפחתי. הוא גם לא נפסל פסילה מנהלית.

לפיכך, הקל בית משפט קמא עם המשיב, וגזר עליו מחצית מתקופת הפסילה המינימאלית.

ב"כ המערערת מלין על קולת העונש.

לטענתו, לא היה מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא, מבלי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 40ד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בדבר שיקומו של המשיב. בית משפט קמא גם לא נתן משקל ראוי לחבלות שנגרמו לנוסע ברכב המעורב, לרבות השבר בארובת העין, והאשפוז בבית החולים למשך מספר ימים. בנוסף, לא היה מקום ליתן משקל רב ובלתי סביר, לטענות בדבר הסתרת התמרור, שכן מדו"ח הבוחן וצילום זירת התאונה עולה, כי התמרור לא היה מוסתר, אלא בולט, וגם עגלת המשאית לא הגבילה את שדה הראיה של המשיב לימין. בנוסף, על פי תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, היה על המשיב להאט את רכבו ובמקרה הצורך גם לעצרו, כדי לתת זכות קדימה לרכב המעורב. לא התקיימו נסיבות מיוחדות שהצדיקו סטייה כה משמעותית מפסילת המינימום. קבלת אחריות כשלעצמה, ונסיבותיו האישיות של המשיב, שאינן חריגות, לא מצדיקים סטייה מהרף.

ב"כ המשיב עותר להשאיר את גזר הדין על כנו, מנימוקי בית משפט קמא. לטענתו, נכון עשה בית משפט קמא כאשר התייחס לנסיבות התאונה. גם בהליך הפסילה המנהלית, החליט קצין המשטרה שלא לפסול את רישיון המשיב, על יסוד טענות הסנגור בדבר הסתרת התמרור על ידי המשאית. בנוסף, המשיב כבר ריצה את תקופת הפסילה, ואין זה מידתי להשית עליו עתה עונש נוסף.

דיון

לטענת המערערת, לא היה בית משפט קמא רשאי לסטות לקולא מהרף התחתון של מתחם העונש ההולם, מנימוקים שאינם נימוקים של שיקום, כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין.

זו טענה שאין בידי לקבל.

בית המשפט העליון ברע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מדינת ישראל (29.4.13) התייחס לסטייה לקולא מרף העונש המזערי, לאחר תיקון 113, וקבע כי אין סתירה בין שתי ההוראות.

"...לדידי, אין כל יסוד לטענת בא-כוח המבקשת בדבר קיומה של סתירה, לכאורה, בין הוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה לבין תיקון 113 לחוק העונשין. הגם שהמחוקק בחר להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט, בקובעו עונש פסילה מינימלי, הרי שהגבלת שיקול הדעת אינה מוחלטת ובהתקיים "נסיבות מיוחדות", מתאפשרת סטייה, לקולא, מעונש המינימום אותו קבע המחוקק...".

גם בדברי ההסבר להצעת חוק הבניית שיקול הדעת בענישה נאמר:

"מוצע להבהיר במפורש, למען הסר ספק, כי ההסדר בחוק המוצע כפוף לכל הוראה בדבר עונשים מרביים, עונשי חובה או עונשים מזעריים".

הגם שבסופו של יום לא נוספה הבהרה כאמור, ברי כי זו הכוונה. יש גם היגיון בפרשנות כזו, בהיות עונש מינימום משום קביעה ספציפית של מתחם ענישה, הגוברת על עקרונות כלליים המותווים בתיקון 113 לחוק.

האם הסטיה בנסיבות העניין היתה סבירה.

כאן דעתי אינה כדעת בית משפט קמא.

בית משפט קמא ביסס את הסטיה לקולא מהעונש המזערי על שני טעמים, האחד, נסיבות התאונה, והשני, נסיבותיו האישיות של המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ