אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טל

מדינת ישראל נ' טל

תאריך פרסום : 08/09/2013 | גרסת הדפסה
גמ"ר
בית משפט השלום לתעבורה בקריית גת
10326-01-11
01/09/2013
בפני השופט:
רובין לביא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
זויה טל
הכרעת-דין

הכרעת דין

1.האשמה המיוחסת לנאשמת הינה כי ביום 24/10/2010 ,בסמוך לשעה ,09:30 נהגה ברכב מסוג GMC שמספרו 98-001-15 (להלן : "הרכב") ברחוב בלפור , אשדוד, מכיוון מערב למזרח, והגיעה לצומת הרחובות בלפור- אבן עזרא, שבמרכזו בנוי מעגל תנועה, ולפניו מסומן מעבר חצייה להולכי רגל (להלן: "מעבר החצייה"). באותה העת הלכה על המדרכה, בסמוך למעבר החצייה, הולכת הרגל טויטו ברוריה ז"ל (להלן:"הולכת הרגל"), כשהיא מסיעה עגלת תינוק ריקה.

משהגיעה הולכת הרגל אל מעבר החצייה והחלה לחצותו מכיוון ימין לשמאל ביחס לרכב , פגעה בה הנאשמת עם חזית רכבה (להלן :"התאונה").

כתוצאה מהתאונה הוטחה הולכת הרגל אל הכביש, נפצעה פצעים אנושים ונפטרה סמוך לאחר התאונה.

הנאשמת המשיכה בנסיעה עוד מטר, כשעגלת התינוק נגררת מתחת לרכבה, עד שעצרה.

התאונה על תוצאותיה הקטלניות ארעה עקב רשלנותה של הנאשמת כדלקמן:

א. בכך שלא הבחינה בהולכת הרגל עוד טרם החלה לחצות הכביש במעבר החצייה.

ב. בכך שלא אפשרה להולכת הרגל להשלים החצייה בבטחה.

ג. בכך שלא שמה לב שפגעה במנוחה על מעבר החצייה.

ד. בכך שלא שמה ליבה לנעשה בקרבת מעבר החצייה ולא נתנה זכות הקדימה

להולכת הרגל.

ה. בכך שלא נהגה כפי שנהג מן היישוב היה נוהג בנסיבות אותו עניין –

עבירה בניגוד לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א -1961.

2.א. מטעם המאשימה העידו: שירה שמרית פרץ (ע"ת 1), מרק שניידרמן (ע"ת 2), יגאל בוסקילה (ע"ת 3), ד"ר ליליה בלאווט (ע"ת 4), וד"ר אלכסנדר גרוייסמן (ע"ת 5) וכן הוגשו: תרשים(ת/1), תרשים (ת/2), הודעה (ת/3), סקיצה (ת/4), נספח סקיצה (ת/5), דו"ח בוחן (ת/6), תרשים מסומן (ת/7), צילומים (ת/8), דו"ח רופא (ת/9).

ב. מטעם ההגנה העידו: הנאשמת (ע"ה 1), יעקב נצר (ע"ה 2) וכן הוגשו: תרשים (נ/1), צילומים (נ/2), מזכר (נ/3), מסמך העברת גופה (נ/4), חומר רפואי (נ/5), וחוות דעת (נ/6), נספח (נ/6א').

3.עדותה של שירה שמרית פרץ (ע"ת 1):

הגיעה בשעות הבוקר, מכיוון מערב , לכיוון מזרח , ליד קניון לב אשדוד. הייתה הולכת רגל בצד השמאלי של הכביש. הלכה על המדרכה, כשהקניון מימין לה והיא בצד שני של הכביש, ודיברה בטלפון . הלכה לכיוון מעגל התנועה, וראתה הולכת הרגל המבוגרת מתקרבת למעבר חצייה מהכיוון של הקניון , כלומר מדרום לצפון , וראתה שהיא מתקרבת למעבר החצייה כשפניה כבושות בקרקע , עם עגלת תינוק, טיולית, כשבעגלה ירקות ולא תינוק , ושימשה אותה כסל וגם לצורך הליכה. מכיוון ההליכה שלה , הגיע רכב מסחרי , נסע לאט, זכור לה שתוך כדי שדיברה עם החברה שלה אמרה לה יש פה זקנה שחוצה את הכביש, לא סיימה את המשפט והבינה שהייתה פגיעה. לא ראתה , צפתה את זה במהלך השיחה עם החברה שלה . זה היה שבריר של שניה , הספיקה רק להגיד לחברה שיש זקנה ... זה היה במעבר חצייה שהיא ירדה אליו. אחרי הפגיעה , הרכב המסחרי המשיך בנסיעה, פנה שמאלה לכיוון צפון , כשהולכת הרגל בשלב זה כבר נראתה שוכבת באמצע מעגל התנועה ואת העגלה לא ראתה . הנהגת עצרה בהזדמנות הראשונה שיכלה לעצור , לאחר שיצאה ממעגל התנועה , והיא רצה לעבר הנהגת ושאלה אותה אם היא לא שמה לב שהיא פגעה במישהו , והיא יצאה וראתה שהעגלה צמודה לחזית הרכב . התקשרה למד"א . הגיע נהג מונית ואמר שבעגלה לא היה ילד והיה לה קשה מאד בסיטואציה. כשהנהגת ראתה את העגלה התמוטטה . לא זכור לה מי ניגש ראשון לנפגעת . הייתה עוד מישהי, נראה שהיא מתנדבת מד"א , שהגיעה וטיפלה בה לפני שהגיע אמבולנס למקום . המשטרה הגיעה בשלב מאוחר יותר ומסרה עדות . הכירה את המנוחה – מהאזור, גרה בסביבה. סימנה באיקס בתרשים את מקום הליכתה במדרכה. את הטלפון אחזה ביד ימין כאשר דיברה והלכה ברגל. הייתה מרוכזת בשיחה עם חברתה. לראשונה הבחינה בהולכת הרגל ממש סמוך למעבר החצייה. לא יכולה לומר מאיזה כיוון היא הגיעה. בפעם הראשונה שראתה את המנוחה זה היה על שפת המדרכה. לא ראתה מאיפה היא הגיעה. היא שיערה שהיא הגיעה מהסופרמרקט בקניון לכן אמרה במשטרה שהיא הגיעה מכיוון דרום, באותה מידה היא יכלה להגיע מכל כיוון אחר. לא יכולה במאה אחוז לדעת באיזו נקודה בדיוק במעבר החצייה עברה המנוחה, אבל הבינה שתהיה פגיעה ושזה קרוב מאד . אם הסנגור טוען שהיא חצתה מחוץ למעבר החצייה במקום שבו אין גדר בטחון, בתוך המעגל, אומרת, שלא יכולה לשלול את זה כי לא ראתה. אם אומר שהנאשמת הגיעה למעבר חצייה, נעצרה לפניו, המתינה שהולכי רגל יחצו , התקדמה לאט לאט על המעבר ולאחר מכן ראתה עגלה זה לא נראה לה הגיוני, אמנם היא נסעה לאט אבל ראתה שהולכת להיות פגיעה ואכן הייתה פגיעה. לא ראתה עצירה, ראתה רק נסיעה איטית. זוכרת שהיא נסעה לאט באופן רצוף. מאשרת שהכביש מתעקל ושלא ניתן לראות בבירור הורדת רגל לכביש. הייתה קרובה יותר למעקה הבטיחות שנמצא בצד שמאל . מפנה אותה לתרשים (נ/1) שציירה במשטרה, למקום בו עמדה. מקובל עליה שהמרחק 22 מטר ממקום עמידתה ועד מקום הפגיעה בקו אלכסון. נ/1 נעשה כחודש לאחר התאונה ומסרה אחר כך עדות משלימה. בעניין הטלפון בטוחה במאה אחוז שסיפרה את זה אך השוטר לא כתב את זה והיא אישרה לו שזה מזרח ומערב , מאזור ד' לאזור ה'. גבה את ההודעה בוחן תנועה או שוטר רגיל , היה בזירת התאונה שוטר בשם יגאל, לא זוכרת אם הוא שאל אותה שאלות. לא יודעת מי התקשר למשטרה, חכתה במקום מיוזמתה כי רצתה לומר מה ראתה. ברגע שראתה שוטר פנתה מיוזמתה וסיפרה מה היה . הפנו אותה לניידת והמתינה שיבוא השוטר רענן .העדות הראשונה נגבתה בזירה. לא זוכרת אם השוטר שאתו דיברה היה שוטר סיור.

הסנגור הציג בפניה סדרת תמונות שלטענתו משקפות את השתלשלות הנסיעה של הרכב – התקדמה בהליכה, הרכב נסע לאט, לא הסתכלה אחורה, ראתה את הרכב במרחק גדול יותר מהמצולם בתמונה, לא יכולה לומר בדיוק היכן . לאחר מספר שניות , ראתה את הולכת הרגל יורדת לכביש , הבינה שהרכב נסע לאט, לכן לא חשדה , זה היה מפתיע. יש לה רישיון אבל לא נוהגת. יכולה לדמות את זה לנסיעה איטית לקראת פניה . לא יכולה להעריך מהירות. למיטב זיכרונה לא היו עוד כלי רכב. לא זוכרת אם בכיכר עצמו היו רכבים . ראתה את הולכת הרגל, ס"מ ספורים לפני מעבר החצייה, אבל שנייה אחרי , כבר לא ראתה אותה. לא ראתה את הפגיעה. לא ראתה אותה מורידה רגל לכביש, ראתה אותה כמה ס"מ מהכביש, התרשמה שדוחפת את העגלה לתוך הרכב . הבינה שהרכב גבוה ולכן הנהגת לא ראתה אותה , לכן הדימוי הוא כאילו העגלה נכנסה לתוך הרכב, אבל זה היה מהמדרכה לכביש. צופה בצילום מספר 191 , הייתה בזווית שיכולה לראות את הולכת הרגל על המדרכה לפני שהרכב המסחרי הסתיר אותה, וחסם לה את שדה הראייה. כל השאר זה מסקנות. למיטב הבנתה , הרכב היה מעט קדימה יותר מהמיקום של המסחרי בצילום, מתאים יותר לחלק האחורי של הרכב הפרטי שלפניו. היה לה ברור שהיא הולכת לעבור את המטרים הספורים האלה, שלא יכולה בדיוק להעריך , היה לה ברור שהיא תפגע בה.

4.עדותו של מרק שניידרמן (ע"ת 2):

הוא נהג מונית, היה ברחוב אבן עזרא מכיוון צפון לדרום, הגיע לכיכר של בלפור, עצר את המונית, היה מעבר חצייה ,נתן להולכי רגל לחצות, מימין ראה רכב עוצר לפני מעבר חצייה נותן לרכב לעבור. רכב GMC אפור, שהתחיל לעשות את הכיכר, וכשהוא הגיע מולו הבחין בעגלה , בחזית הרכב, מיד עצר ונופף לעצור, לא עצר, יצא מהרכב שלו באמצע הנתיב, עצר את הנהגת , אמר לה "יש לך עגלה מתחת לאוטו", היא התעלפה, ראה שאין תינוק בעגלה , הוציא אותה מהאוטו וטיפל בה , ואז הגיעה המולה של אנשים, כוחות הצלה והוא הלך. לא היה מודע לכך שאשה נפגעה בתאונה הזו. רק כשהתקהלו אנשים הם אמרו שיש פגועה ששוכבת על הכביש, לא ראה בשום שלב הולכת הרגל. לקחו אותו הצידה, מסר עדות ונסע כי צריך להמשיך לעבוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ