אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טל

מדינת ישראל נ' טל

תאריך פרסום : 06/07/2011 | גרסת הדפסה
נ"ב
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
5707-08-10
03/07/2011
בפני השופט:
גיל קרזבום

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פינטו טל

החלטה

טענת הנאשם ל"הגנה מן הצדק" ותגובת המאשימה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות של נהיגה בשכרות (מכוח סירוב להיבדק) וגרימת תאונת דרכים.

לטענת הנאשם יש לבטל את כתב האישום מאחר וקמה לו טענת "הגנה מן הצדק" מהטעם שתלונתו על אלימות השוטרים כלפיו כלל לא הועברה לחקירת מח"ש כמתחייב. לשאלת בית משפט השיב ב"כ הנאשם, כי גם במקרה בו לא מדובר ב"אלימות הדדית" בין השוטר לנאשם, קיימת חובה למצות הליכי החקירה במח"ש בטרם הגשת כתב האישום מהטעם שעבירת השכרות מכוח "סירוב למתן בדיקה" מהווה עבירה "סמוכה" לעבירת אלימות. בהקשר זה הפנה לסעיף 7 להנחיות פרקליט המדינה - הנחייה מס' 2.18 מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם קיימת "תלונה הדדית" של שוטר ואזרח (להלן: "נוהל אישור שפיטה").

המשיבה מתנגדת לביטול כתב האישום מהטעם שמח"ש חוקרת אך ורק בעבירות פליליות שביצעו אנשי משטרה להבדיל מתלונות על שימוש בכוח של שוטרים בעת מילוי תפקידם כדין. הפנתה לסעיף 49ט(א) לפקודת המשטרה(נוסח חדש) התשל"א-. טענה כי לא די בתלונה של אזרח כדי לפתוח בחקירה אלא יש לבחון האם התלונה מגלה עבירה .

הדגישה כי הנאשם לא הגיש כל תלונה במח"ש מיום ביצוע העבירה ולא הציג תעודות רפואיות, עובדה המלמדת כי אין ממש בתלונתו.

עוד הפנתה ל"נוהל אישור שפיטה" וטענה כי לא מדובר בתקיפה הדדית ומכאן שלא קמה לה החובה להמתין לאישור שפיטה. הוסיפה וטעה כי זכותו של הנאשם למשפט הוגן לא נפגעה ועניינו של הנאשם אינו מצדיק את ביטול כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק".

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי קמה לנאשם טענה של "הגנה מן הצדק" המצדיקה את ביטולו של כתב האישום.

אין חולק כי הנאשם מסר בחקירתו במשטרה על אלימות מצד השוטרים עובר לסירובו לבדיקת הנשיפה. הודעת הנאשם במשטרה לא הונחה בפני, עם זאת המאשימה לא חלקה על טענת ב"כ הנאשם בהקשר זה.

כך גם אין מחלוקת כי המאשימה לא המתינה ל"אישור שפיטה" בטרם הגשת כתב האישום נגד הנאשם.

השאלה שבמחלוקת הינה האם היה על המאשימה לפעול במקרה זה על פי "נוהל אישור שפיטה". על שאלה זו יש לטעמי להשיב בשלילה.

אכן מחובת המשטרה להעביר למח"ש כל תלונה בגין אלימות שוטרים. התעלמות מתלונה שכזו, מלבד פגיעתה הרעה באינטרס הציבורי, יכול שתהיה לה משמעות ראייתית ככל שהדבר נוגע לטענות ההגנה במסגרת ניהול תיקו של הנאשם.

עם זאת, לא היה על המאשימה להמתין ל"אישור שפיטה" בטרם הגשת כתב האישום מהטעם ש"נוהל אישור שפיטה" אינו חל במקרה הנדון.

ראשית, לא מדובר "בתלונה הדדית" של שוטר ואזרח הנוגעת לשימוש בכוח, כך שלא עלול להיווצר מצב בו מוגשים במקביל כתבי אישום כנגד השוטר וכנגד האזרח בגין עבירות דומות ואין חשש להחלטות שיפוטיות סותרות (ראה סעיף 3 ל"נוהל אישור שפיטה").

ב"כ הנאשם מודע לכך שלא מדובר ב"תלונת אלימות הדדית" וטען כי עבירת השכרות מכוח "סירוב לבדיקה" הינה עבירה "סמוכה" לעבירת התקיפה עליה התלונן.

לטעמי לא מדובר בעבירה "סמוכה". עבירות "סמוכות" צריכות להיות סמוכות/דומות לעבירת אלימות. סעיף 7 ל"נוהל אישור שפיטה" מביא מספר דוגמאות כגון "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו", "העלבת עובד ציבור", איומים וכד'. אומנם לא מדובר ברשימה סגורה, עם זאת ברור כי "סירוב לביצוע בדיקה" אינו נופל בגדר אותן עבירות. גם אם ייתכנו קווים מקבילים בין עבירה של "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" לסירובו של נאשם לביצוע בדיקת שכרות, לא מדובר בעבירה "סמוכה".

האבחנה בין עבירות "סמוכות" לעבירות ש"אינן סמוכות" לעבירות אלימות, נעוצה במטרת ביצוען ומהותן. עבירות אלימות ועבירות "סמוכות" מכוונות כלפי או מופעלות כנגד אותו שוטר. כך לדוגמא, "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" מכוונת כנגד פעולות השוטר, איומים מופנים כלפי השוטר ומכוונים אליו, בעוד ש"סירוב לבצע בדיקת שכרות" אינה פעולה המופנית כנגד השוטר.

אבחנה אפשרית נוספת קשורה ב"בחירה" הניתנת לחשוד בנושא הסירוב לבדיקת שכרות. בטרם ביצוע הבדיקה מוסבר לנאשם כי במידה ולא יבצע את הבדיקה "ייחשב שיכור" כך שהנאשם "רשאי" לסרב לביצוע הבדיקה על כל המשתמע מכך. בעוד שביחס לעבירות אלימות או עבירות "סמוכות" לא ניתנת לנאשם "בחירה" והוא אינו רשאי לבצען.

לא נעלמה מעיני טענת הנאשם לפיה אלימות השוטרים היא זו שהביאה לסירובו לביצוע בדיקת השכרות. עם זאת אין בכך כדי לבסס את אותה "הדדיות" בין עבירת האלימות לעבירה "הסמוכה" לה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ