אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טחל

מדינת ישראל נ' טחל

תאריך פרסום : 16/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
38037-01-10
16/11/2010
בפני השופט:
אהרן ד. גולדס

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מארד טחל
גזר-דין

גזר דין

1.ביום 27.10.10 הורשע הנאשם על פי הודייתו בעבירה של נסיון הסעה שלא כדין בניגוד לסעיף 12(א)(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, בעבירה של הפרעה לעובד ציבור בניגוד לסעיף 288(1) לחוק העונשין ובעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, באירוע מיום 24.4.09.

2.העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן, כי במועד האירוע הגיע הנאשם כשהוא נוהג ברכב מסוג פג'ו 306 מכיוון קלקיליה בואכה תוככי מדינת ישראל. הנאשם הסיע תושבת אזור אשר אין בידה אישור כניסה ושהייה בישראל. עם הגיעו למחסום, פנה הנאשם לחייל אשר עסק באותה עת בבידוק כלי רכב והציג את תושבת האזור כאשתו וכמי ששכחה את תעודת הזהות שלה בבית. משהופנה הנאשם לשוטרים, אשר עמדו בסמוך למחסום על מנת שיזהו את הנוסעת, התגלה כי הנוסעת-היא התושבת הזרה, אינה אשת הנאשם. אז אמר הנאשם לשוטרים כי התושבת הזרה היא בת דודו, על אף שאין ביניהם כל קשרי דם.

בחיפוש שנערך ברכב נמצאה תעודת הזהות של התושבת הזרה אשר היתה מוסתרת בשמיכה בתוך תא המטען של הרכב.

3.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה ואף לענין עתירת המאשימה לחלט את רכבו של הנאשם.

ב"כ המאשימה ציין, כי מדובר בנאשם אשר זו לו עבירה הראשונה, אין לו הרשעות קודמות, אך האירוע לכשעצמו – יש לראותו בחומרה יתירה, שכן הנאשם ניסה להונות את החייל וכן את השוטרים לענין זהותה של תושבת השטחים אותה ביקש להכניס לתחום מדינת ישראל.

עמדת המאשימה הינה, כי יש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ולא בדרך של עבודות שירות, קנס ומאסר על תנאי וכי אף יש להורות על חילוט כלי הרכב.

מאידך, הסניגורים טענו כי עסקינן בנאשם נשוי אשר הכיר באירוע משפחתי תושבת אזור, אשר היתה נשואה לאחר, עזבה את בעלה ולאחר זמן הכירה את הנאשם ויחסיהם הפכו להיות יחסים רומנטיים. הנאשם ביקש להכניס את הנאשמת לארץ על מנת להביאה בפני רופא נשים נוכח חששם כי התושבת הזרה נתעברה מן הנאשם וקיים חשש לחייה ואף לחיי הנאשם, באם אכן העובדה הנ"ל נכונה.

נוכח זאת, עתרו הסניגורים כיביהמ"ש יקל עם הנאשם, לא יגזור עליו עונש של מאסר בפועל כלל ולנוכח העובדה כי רכבו נתפס והוחזק במשך 30 יום, אף ביהמ"ש לא יורה על חילוטו.

עוד טענו הסניגורים, כי בקשה לחילוט רכב יכולה להיעשות רק במקרים של עבירה שלישית ואילו כאן קיימות נסיבות מיוחדות שביהמ"ש מתבקש שלא להחמיר עם הנאשם וחילוט רכבו יש לו משמעות עונשית.

4.פסקי דין רבים ניתנו בענין עבירות של אנשים המסיעים שוהים בלתי חוקיים משטחי האזור אל תוך ישראל. במקרים של עבירת הסעה שלא מתלווה אליה עבירה נוספת, קבעה המאשימה מדיניות חדשה אשר מיושמת בטיעוניה לעונש. אך מקרה זה אינו בא בשעריה של אותה מדיניות, שהרי הנאשם לא רק שעבר את העבירה של נסיון ההסעה, אלא בכחש ובכזב ניסה להוליך שולל את החייל ואת השוטרים אשר עשו את הבידוק ברכבו – עבירות אלה, במקרה דנן, חמורות שבעתיים מעבירות ההסעה.

5.המחוקק קבע עבירה של הסעת תושבים זרים שלא כדין - הערך המוגן בעבירה זו הוא מניעת סיכון הטמון בהכנסת גורמים עויינים לשטח המדינה. כאשר סיכון כזה נשלל הלכה למעשה על ידי גורמי הבטחון, אשר אמונים על בדיקתם של כלי הרכב הנכנסים, הדבר מחייב ביטוי בענישה ראויה ובמיוחד כאשר לכך מתלוות עבירות נוספות אשר מטרתן לכזב ולשקר.

6.ומן הכלל אל הפרט – כל גרסתו של הנאשם, כפי שעלתה בדיון בפני, לא מוצאת ביטוי בחקירתו של הנאשם במשטרה. יתר על כן, גם בחלוף זמן לא מצא הנאשם לנכון לפנות למשטרה ולפרוס את מלא הגרסה הנכונה לטענתו, ואף לא טרח להביא תצהיר מאותה תושבת אזור לגבי השתלשלות האירועים.

7.אשר לעתירת המאשימה להורות על חילוט כלי הרכב בו בוצעה העבירה – מן הראוי לפנות לתשתית הנורמטיבית תחילה.

בדין קיימות שתי הוראות חילוט.

הראשונה, כללית- ס' 39(א) פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969. הוראה זו קובעת, כי לבית המשפט הגוזר את דינו של נאשם בפלילים סמכות להורות על חילוט רכושו בתנאים מסוימים:

"39(א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם".

הוראת החוק השנייה, ספציפית- סעיף 12א(ד2)(1)- לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, דן אף הוא בחילוט רכוש בעבירות הקשורות בשוהים בלתי חוקיים. הוראה זו מחייבת חילוט רכב בעבירה שנייה, למעט בנסיבות מיוחדות:

"(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן -עבירה נוספת) יחולו לגביו הוראות אלה:

 (1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לעשות כן; החליט שלא לחלט את הרכב יחולו הוראות סעיף קטן (ג2)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ