אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טויל(עציר)

מדינת ישראל נ' טויל(עציר)

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
13239-12-12
25/04/2013
בפני השופט:
ציון קאפח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראלעל-ידי ב"כ עו"ד שרון הר ציון
הנתבע:
עמית פליקס טויל (עציר)על-ידי ב"כ עו"ד ירום הלוי

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים:

הראשון, עניינו עבירת רצח, עבירה לפי סעיף 300(א)2) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

השני, עניינו עבירה של שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בא כח המשיב טען לראיות לאישום הראשון, טיעון מסויג עם הודאה חלקית. לשיטת בא כח המשיב, חומר הראיות מקים תשתית ראייתית לכאורית לעבירת הריגה ולא לעבירת רצח.

בהחלטה מיום 14.03.13 ובטרם התקיים דיון בטענות הסנגור, הוריתי על קבלת תסקיר מעצר רק משום שחלף פרק זמן של שבע שנים לערך מקרות האירוע. ציינתי באותה החלטה כי אין בהזמנת התסקיר משום רמז כלשהו על ההחלטה הסופית.

לישיבה מיום 24.04.13 הוגש התסקיר הממליץ על שחרור המשיב לחלופה.

באותה ישיבה, התייחסו הצדדים לראיות איש איש על פי הבנתו כאשר התובעת טוענת לכוונת הקטילה אשר נוצרה בליבו של המשיב לאחר שנטל לום ברזל לידיו וניגש אל המנוח מאחור בעוד הסנגור מדגיש כי התוצאה הקטלנית הייתה מקרית לחלוטין ולכל היותר היא מגיעה ליסוד הנפשי של פזיזות.

העובדות הצריכות לעניין:

א.המשיב והמנוח היו צהובים זה לזה לאחר שהמנוח דקר את המשיב שנה קודם לאירוע.

ב.ביום האירוע מושא כתב האישום, עמד המנוח ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ושוחח עם ידידה, בשעה שבאופן מקרי לחלוטין חלפה מכונית במקום, מכונית בה ישב המשיב. זה הורה לנהג לעצור, יצא מהמכונית, ובעצת מי מנוסעיה הצטייד בלום ברזל.

ג.המשיב, ניגש אל המנוח וללא אומר ודברים הכה בראשו באמצעות הלום. בנקודה זו נחלקו הצדדים האם המשיב היכה את המנוח בראשו ארבע-חמש פעמים כמאמר התביעה, או פעם אחת לשיטת הסנגור.

ד.כך או כך, המנוח נפל ארצה ואיבד את ההכרה. אותה שעה רץ המשיב חזרה למכונית, כאשר הוא מותיר את המנוח מחוסר הכרה וחבול על הכביש, ציין בפני חבריו שהמנוח מפרפר והורה לנהג לנסוע מהמקום במהירות.

ה.לדאבון הלב, נפטר המנוח מפצעיו ארבעה ימים לאחר שהותקף.

ו.האירועים היו בחודש דצמבר 2005.

עד כאן האישום הראשון.

האישום השני מספר על מה שהתרחש לאחר התקיפה.

א.המשיב וחבריו נסעו מהמקום תוך שהמשיב הורה לבעל הרכב להסתיר הרכב, שמא הרכב צולם במצלמת אבטחה כלשהי.

ב.בעל הרכב העביר את הרכב לקרוב משפחה וזייף זכרון דברים הנחזה להראות כאילו הרכב נמכר לאותו קרוב משפחה מספר ימים לפני האירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ