אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טויטו

מדינת ישראל נ' טויטו

תאריך פרסום : 20/05/2012 | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
37253-09-11
14/05/2012
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סמדר טויטו
גזר-דין

גזר דין

בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 26/2/12 הורשעה הנאשמת, על יסוד הודאתה, בהעסקת עובדת זרה בעבודת משק בית בביתה וזאת ללא היתר ובלא שהסדירה עבורה ביטוח רפואי, (עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991). בישיבת בית הדין שהתקיימה ביום 13/5/12 נשמעו הטיעונים לעונש.

ב"כ המאשימה טען כי המדובר בהעסקה של העובדת, אשר נמשכה כחצי שנה, בעבודת משק בית על בסיס של פעם בשבוע. עוד הזכיר ב"כ המאשימה כי העובדת, אזרחית מונגוליה החזיקה אשרת תייר שפג תוקפה כחמש שנים לפני ביצוע העבירה, וכי בנסיבות דנן הנאשמת לא בדקה את מסמכיה של העובדת עובר לתחילת ההעסקה. המאשימה טענה כי העסקת עובדים זרים בלא היתר בעבודות משק בית הפכה למכת מדינה והזכירה פסיקה שקבעה כי יש להחמיר עם מבצעי העבירות בהן הורשעה הנאשמת. על רקע האמור, ובשים לב לכך שהנאשמת הודתה בביצוע העבירות בהזדמנות ראשונה, המאשימה עותרת להשתת קנס בשיעור 50% מהקנס המקסימלי לשתי העבירות, ובסך הכל 58,400 ₪.

ב"כ הנאשמת אשר כאמור, הודתה בביצוע העבירה מיד בישיבת ההקראה הראשונה, טען כי הנאשמת לא העסיקה את העובדת כאו-פר, כפי שמקובל לעיתים בהעסקת עובדים זרים במשק בית, אלא שההעסקה היתה על בסיס שעתי, למשך 5 שעות בשבוע, ולפיכך אין להשוות את העונש שיושת עליה לרמת הענישה המוטלת על מי שהעסיק עובדת זרה כאו-פר. לטענתו יש להתאים את רמת הענישה לקולת הנסיבות בהן בוצעה העבירה במקרה דנן. אשר לנסיבותיה האישיות של הנאשמת נטען כי הנאשמת עובדת כפקידה, משכורתה עומדת על כ- 4,500 ₪ בחודש, והיא אם לארבעה ילדים. הנאשמת הביעה בפני בית הדין חרטה על מעשיה והבטיחה שלא תבצע שוב עבירות כמו אלו שיוחסו לה.

 

 הכרעה

התופעה של העסקת עובדים זרים בלא היתר בעבודות משק בית הפכה למרבה הצער למכת מדינה.

המדובר, בדרך כלל, אם כי לא בכל המקרים, בעובדים אשר כניסתם לארץ הוסדרה לצורך עבודה בתחום הסיעוד (אצל מטופל קונקרטי שפרטיו מפורטים באשרת העבודה), ואשר מסיבות שונות בחרו לעבוד בניגוד לתנאי אשרת העבודה, אצל מעסיקים אחרים, בביצוע עבודות משך בית. לעיתים, ההעסקה במשק בית מתבצעת לאחר שהעובד נטש את המטופל שעבורו הונפקה אשרת העבודה, לאחר שמתברר כי העבודה בתחום הסיעוד היא קשה מאוד, ומתגמלת פחות מהעבודה בתחום משק הבית.

מטבע הדברים, כתוצאה מהמעבר של עובדי הסיעוד לעבודה במשק בית, והשתקעותם בארץ ללא מעמד חוקי, יש צורך לאשר את כניסתם לארץ של עובדי סיעוד נוספים, וכל זאת תוך פגיעה באינטרס הציבור והעמסה על המשק הישראלי, שאיננו ערוך לכך.

בהקשר זה ראוי להזכיר, כי לעיתים קרובות העסקת העובדים במשק בית נעשית מבלי שיובטחו זכויותיהם הסוציאליות (ללא תשלום לביטוח הלאומי, ללא ביטוח בריאות, ומבלי שישולמו להם דמי חופשה, הבראה, חגים, ועוד כיוצא באלה). כאשר המעסיקים של אותם עובדים חוסכים בעלויות ההעסקה, וזוכים ביתרונות נוספים שנובעים ממעמדו המוחלש של העובד הזר ומ"שקיפותו".

ניכר, כי בעת שנקבעה מדיניות התביעה בעבירות הללו, הדעת ניתנה לכם שהעסקת עובדים זרים בתחום משק הבית משיאה למעסיקיהם תועלת של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור, ובפרט מקום שהעובדים משתקעים בארץ כשהם חסרי מעמד, ובשים לב לתופעת הפגיעה בזכויותיהם של העובדים הזרים, אשר חותרת תחת ערכי יסוד של החברה ומחבלת בדמותה ובתדמיתה של המדינה מפנים ומחוץ. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"צ 9722/04 פולגת נ' מ"י עת קבע כדלקמן:

"ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים." (פורסם באתר נבו).

על רקע האמור לעיל, ובשים לב לתופעה ההולכת וגוברת של קליטת עובדים זרים בעבודה במשקי-בית התגבשה המדיניות המחמירה של המאשימה אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבהסדרי טיעון בעבירות מסוג זה, מקום שהנאשם מודה בביצוע העבירה בהזדמנות ראשונה טוענים הצדדים בהסכמה לקנס גבוה יחסית, אשר שיעורו מחצית מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק.

ככלל, העמדה העונשית המחמירה שגיבשה המאשימה נראית לי סבירה, בשים לב לצורך ליצור הרתעה אפקטיבית, אשר יהיה בה כדי להביא לצמצום משמעותי של מימדי התופעה, ובפרט כאשר מדובר בהעסקת עובד במתכונת של אופר, בנסיבות בהן קשה לקבל טענה שלפיה המעסיק סבר, בתום לב, כי אין פגם בהעסקה.

מן הכלל אל הפרט

בנסיבות דנן, בשים לב לכך שהנאשמת הודתה בביצוע העבירה בהזדמנות ראשונה טוען התובע כי יש להשית על הנאשמת קנס בסך 58,400 ₪ שהוא מחצית מהקנס המקסימלי בגין העבירות שבגינן הורשעה.

לאחר ששקלתי את עמדת המאשימה, אני סבורה כי בנסיבות דנן עמדת המאשימה נוטה לחומרה. העסקת עובדים זרים במשק בית לובשת צורות שונות. יש שהיא נעשית במתכונת הידועה כשירות או-פר, כאשר העובד שוהה בבית המעסיק על בסיס יומיומי, (ולרוב גם לן בבית המעסיק). ויש שהיא נעשית על בסיס שעתי, למשך שעות אחדות אחת לשבוע או אחת לשבועיים, ולעיתים אף כסיוע חד פעמי, נקודתי.

לדידי, נדמה כי מדיניות המאשימה ביחס להגשת כתבי אישום בגין עבירות של העסקת עובדים זרים במשק בית, גובשה באופן גורף, מבלי שניתנה הדעת לאבחנות בין הסוגים השונים של ההעסקה, ומבלי שינתן משקל לכך שבמקרים רבים, הקנס המינהלי עשוי היה להשיג את תכלית החוק הן במישור ההרתעתי והן במישור הגמולי, וזאת תוך שימוש באמצעי מידתי, אשר אפשר שהוא הולם יותר את נסיבות ביצוע העבירה. על עניין זה כבר עמדתי בהרחבה בהחלטתי בתיק הע"ז 47645-12-10 מדינת ישראל נ' סלוצקי, ואין צורך לחזור על הדברים כאן.

לטעמי, וככל שהמאשימה עומדת על ניהול הליך פלילי, הרי שבשלב גזירת הדין יש מקום להבחין בין העסקה של עובד זר במתכונת של או פר, ובפרט כאשר המעסיק מודע לכך שהוא מלין בביתו עובד שמועסק על ידו שלא כדין ואפשר שהוא שוהה בלתי חוקי, לבין העסקה במתכונת מצומצמת יותר, במיוחד בנסיבות, ויש כאלה, בהן המעסיק יכול היה לסבור, בתום לב מוחלט, כי אין בהעסקה פגם.

עוד יש לזכור כי המעסיקים של העובדים הזרים במשק בית אינם כולם משועי הארץ, חלקם אנשים השייכים למעמד הביניים, עובדים לפרנסתם, משתכרים שכר ממוצע והעובדה שאחת לשבוע הם זוכים לעזרה בנקיון הבית בתמורה לתשלום, איננה מעידה כשלעצמה כי הם בעלי אמצעים, או כי קנס בשיעור אלפי שקלים לא ירתיע אותם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ