אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טוזלי

מדינת ישראל נ' טוזלי

תאריך פרסום : 29/11/2010 | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
34254-07-10
29/11/2010
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סמיר טוזלי
גזר-דין

גזר דין

בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 28/11/10, הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בהעסקת שני עובדים זרים ללא היתר, עבירה לפי סעיף 2 (א) (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991.

בטיעוניה לעונש, ציינה המאשימה, כי מדובר בעבירה כלכלית, שהשלכותיה החברתיות רחבות היקף, והדרך למגרה היא באמצעות ענישה מרתיעה, שתהפוך את העבירה לבלתי משתלמת.

עם זאת הסכימה המאשימה, כי לנאשם נסיבות אישיות קשות, ולפיכך טען ב"כ המאשימה כי בנסיבות העניין ניתן להסתפק בקנס ששיעורו שליש מן הקנס המקסימלי הקבוע בחוק בגין עבירה של העסקת שני עובדים זרים.

הנאשם בטיעוניו לעונש, מסר לבית הדין מסמכים שונים הנוגעים למצבו הכלכלי הקשה ובכלל זה חוב לעירית קרית מלאכי בסך כ- 150,000 ₪, חובות בהיקף דומה לרשות המיסים, וכן הוצגה הודעה של לשכת ההוצאה לפועל בקרית גת בדבר פינויו של הנאשם מדירתו בעקבות פסק דין לזכות בנק העצמאות למשכנתאות.

עוד טען הנאשם כי בנסיבות העניין דנן, אין המדובר בהעסקת עובדים שאינם מורשים לעבוד בישראל, אלא בעובדים שהועסקו על ידו בעת שניתן להם היתר עבודה על מנת שיעבדו אצל מעסיק אחר. בהקשר זה אישר התובע כי מהודעתו של אחד מן העובדים עולה כי הוא נשאל מדוע הוא וחברו אינם עובדים אצל המעסיק הרשום באישור העבודה שלהם והעובד השיב כי מעסיקו הקבוע חולה, והוא שהפנה אותו לעבודה אצל הנאשם.

הקנס המנהלי שהוטל על הנאשם בתיק זה, ואשר בגינו ביקש להשפט עומד על סך 20,000 ₪. כפי שצויין לעיל, בישיבת ההקראה הנאשם הודה בביצוע העבירה, אולם טען כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום הקנס המנהלי שנגזר עליו.

בטרם אדרש לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולנסיבות ביצוע העבירה יובהר, כי שיעור הקנס שנקבע לעבירה, כמו גם קביעתה כעבירה מנהלית, נועדו ליתן בידי גורמי האכיפה אמצעי יעיל ואפקטיבי, על מנת ליצור הרתעה ממשית מפני העסקת עובדים זרים בלא היתר. שיעור הקנס שנקבע נועד להפוך את העבריינות בתחום זה לבלתי משתלמת, וזאת, על רקע ההכרה בכך שמדובר בתופעה הפוגעת בשוק העבודה הישראלי ומרחיבה את ממדי האבטלה.

מטבע הדברים, קיים חשש כי הפחתת שיעור הקנס המנהלי שנקבע לעבירה תפגום בהרתעה (הרתעת היחיד והרתעת הרבים). ואולם, המחוקק סבר כי יתכנו נסיבות שבהן יהיה מקום להפחית את שיעור הקנס המנהלי שיוטל על מי שביצע עבירה. הסמכות להפחית משעור הקנס שנקבע בתקנות ניתנה לבית המשפט, כמפורט בסעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, אשר נוסחו כדלקמן:

ביקש אדם להישפט לפי סעיף 8(ג) או לפי סעיף 9(ב) והורשע, לא יפחת הקנס, אם הוא העונש היחידי, מהאמור להלן:

לענין קנס מינהלי קצוב - מסכום הקנס או משיעורו;

לענין קנס מינהלי שאינו קצוב ואשר קבוע לו סכום או שיעור מזערי - מהסכום או מהשיעור המזערי הקבוע לעבירה,

ואולם בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו להפחית את הקנס אם ראה סיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו.

תכליתו של סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות הינה למנוע מצב על פיו מי שלא שילם קנס ונשפט יזכה ליתרון על פני מי ששילם את הקנס ללא משפט, רק מעצם העובדה שנשפט ולא מנימוקים אחרים, מדיניות אחרת תכשיל את מטרתו של החוק (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל –ניסים נפתלי, פד"ע לח 145 (2003), כן ראו את ע"פ 1005/04 מדינת ישראל – עולם יפה מעץ, מיום 19.6.05 וכן ע"פ 38980-04-10 רון עמרם - מדינת ישראל מיום 26/8/2001).

עם זאת, ובצד התכלית ההרתעתית, מצא המחוקק להשאיר בידי בית המשפט את הסמכות, במקרים המתאימים, להפחית משיעור הקנס המנהלי, וזאת בהתאם לשיקול דעתו.

נסיבותיו האישיות של נאשם כמו גם נסיבות ביצוע העבירה עשויות להוות טעם מוצדק להפחתה בשיעור הקנס, ובלבד ששיעור ההפחתה יקבע מתוך איזון בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, חומרת המעשים שיוחסו לו, והצורך להבטיח שמירה על אלמנט של הרתעה.

מן הכלל אל הפרט

על רקע הדברים שנכתבו עד כה, בעניין הצורך בענישה משמעותית בעבירות של העסקת עובדים זרים בלא היתר, נציין כי העבירה בגינה הורשע הנאשם בוצעה אמנם במהלך עיסוקו, ואולם, המדובר בהעסקה של שני עובדים, שהיה להם היתר לעבוד אצל מעביד אחר, ומעדותם עולה כי עבדו אצל הנאשם בעת שמעבידם היה חולה. עולה איפה, כי אין המדובר בהעסקה של מי שכלל איננו מורשה לשהות בישראל, אלא בעבירה שמבחינת נסיבות ביצועה והשלכותיה, חומרתה פחותה.

בית הדין התרשם כי הנאשם, אשר זו לו הרשעתו הראשונה בעבירה לפי חוק עובדים זרים, נתון במצב כלכלי קשה ביותר. זאת ועוד, לזכותו של הנאשם עומדת העובדה כי הודה בעבירה המיוחסת לו, מיד בישיבת ההקראה. עוד יש להזכיר כי המדובר בעבירה שבוצעה בשנת 2004 וכתב האישום הוגש נגד הנאשם בשנת 2010, בשיהוי רב שאף הוא מצדיק הפחתה בענישה.

במקרה הנדון, נסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה, השיהוי בהגשת כתב האישום והודאתו של הנאשם, שחסכה זמן שיפוטי יקר, מצדיקות הפחתה משיעור הקנס המנהלי שהוטל על הנאשם בתיק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ