אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טוויל

מדינת ישראל נ' טוויל

תאריך פרסום : 30/03/2012 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
3513-12-11
26/03/2012
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
גלאל טוויל

החלטה

בקליפת אגוז מתי תינתן החלטה על הוצאות כנגד המדינה?

בפני החלטה על פיה מבקש הנאשם הוצאות בגין כתב אישום שהוגש כנגדו כי נהג ברכב מנועי שרישיון הנהיגה שלו אינו תקף לסוג הרכב בו נהג, ולטענתו, כתב האישום שהוגש שלא בצדק. כדי להבין את מהות הבקשה וסיבותיה, נתאר בקצרה את עובדות המקרה שלפנינו, ואחר כך נדון בשאלה מתי ואיך יוטלו הוצאות על התביעה, והאם יש מקום לכך במקרה שלפנינו.

עובדות המקרה שאין עליהן חולק

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם מר טוויל גלאל (להלן: "הנאשם) נהג ברכב "מרצדס" מסוג אוטובוס זעיר פרטי ביום 10.11.2011. המצריך רישיון נהיגה דרגה B.

אין חולק, כי ביום האירוע אכן באמתחתו של הנאשם היה רישיון נהיגה בדרגה B, ורישיון זה הוצג לשוטר- רושם הדו"ח. השוטר שחשב לתומו, כי הנאשם נוהג באוטובוס זעיר ציבורי, או שלא הבין את הנסיבות, ביקש מהנאשם להציג לו רישיון נהיגה המתאים לסוג הרכב, קרי דרגה D3, זאת בהתאם לקבוע בתקנה 183ב.

הנאשם ניסה להעמיד את רשום הדו"ח על טעותו, והסביר כי הוא נוהג באוטובוס זעיר פרטי, ולא באוטובוס זעיר ציבורי, מכאן שרישיון הנהיגה שלו בדרגה B מתאים לסוג הרכב בו נהג. טענה זו לא התקבלה והוא נשלח לקצין שאף פסל את רישיון הרכב והשביתו לחודש.

במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 09.02.12 ציין הנאשם כי למרות שביקש מהשוטר חזור ושנה לבדוק העניין וכן מהקצין שלא לפוסלו, בקשתו נפלה על אזניים ערלות, והושבת רכבו.

ביום 21.03.12 ביקש ב"כ המאשימה לבטל את כתב האישום בטענה שהשוטר טעה ברישום הדו"ח עת חשב שהנאשם נוהג על אוטובוס זעיר ציבורי, המצריך רישיון נהיגה דרגה D3.

הנאשם ציין בפניי כי השבתת הרכב המיותרת הסבה לו נזק רב. משום שכך, ביקש הנאשם לחייב את המדינה בהוצאות.

הבסיס המשפטי - סעיף 80 לחוק העונשין

הבסיס המשפטי לבקשת ההוצאות הוא סעיף 80 לחוק העונשין הקובע בהאי לישנא:

80.(א)משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

כלומר, בהתאם לאמור בסעיף 80 לעיל, שלושה תנאים נדרשים בכדי לחייב את המדינה לשלם פיצוים לנאשם בהליך הפלילי מכוח הסעיף הנ"ל; ראשית, הנאשם יצא זכאי בדינו או לחלופין, האישום שהוגש בוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], תשמ"ב-198. שנית, כתב האישום הוגש מבלי שהיה בחומר הראיות "יסוד לאשמה" או קיימות "נסיבות אחרות" המצדיקות זאת. שלישית, שיקול דעת בית המשפט.

מן הסעיף עולה כי תנאי מקדמי לפיצויים הוא מקרה בו הנאשם יצא זכאי בדינו או אם בוטל האישום. במקרה שלנו, הנאשם זוכה לאחר שהמאשימה חזרה בה מהאישום בשל טעות, בעניין זה לא אחת כבר בית משפט העליון קבע כי גם במקרה של זיכוי עקב חזרה מהאישום ניתן לפסוק פיצויים למבקש (בעניין זה ראו רע"פ 960/99 מקמילן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4), 294).נ

מן הכלל אל הפרט

במקרה שלפנינו אין חולק שלא היה יסוד לאשמה. כאשר המאשימה החליטה להגיש כתב אישום כנגד הנאשם מבלי לבדוק כיאות את סוג רישיון הנהיגה המתאים לרכב מסוג זה של הנאשם.

לא ייתכן כי המאשימה תחליט על השבתת רכב, כדבר שבשגרה מבלי לבדוק את המקרה אפילו בדיקה שטחית ביותר. היה על המאשימה מתוקף תפקידה לבחון את עניינו של הנאשם ברצינות הראויה ולנהוג במשנה זהירות עוד קודם להגשת כתב האישום. התרשמתי כי המאשימה נהג ברשלנות עת לא בדקה לעומק את טענותיו של הנאשם. אשר על כן, בשקלול כל הגורמים, מן הראוי שהמשטרה תישא בהוצאות בסך 1,500 ₪.

כאמור לעיל, בית המשפט העליון כבר קבע בפסיקותיו כי חזרה מאישום, הינה זיכוי מוחלט של הנאשם, גם אם הייתה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב האישום. לפנינו כאמור לא הייתה כלל תשתית ראייתית וברור שלא היה יסוד לאשמה.

אציין כי לא נעלם מעיני העובדה שאנו צריכים להביא בחשבון ששוטרים ייתכן וייטעו. אולם בנסיבות המקרה התרשמתי כי מדובר בטעות שיכול הייתה להימנע אילו המאשימה הייתה עושה בדיקה זעיר ביותר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ