אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טוויל

מדינת ישראל נ' טוויל

תאריך פרסום : 24/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
25940-12-12
20/03/2014
בפני השופט:
דנה כהן-לקח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד טוויל
גזר-דין

גזר דין

רקע

1.ביום 2.6.2013 הרשעתי את הנאשם לפי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום כדלקמן: התפרצות למקום שאינו משמש למגורים או תפילה (וביצוע גניבה) לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין; והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

בהתאם לנטען בכתב-האישום, בין יום 10.11.2012 בסמוך לשעה 15:00, לבין יום 11.11.2012 בסמוך לשעה 08:00, התפרץ הנאשם למשתלה בירושלים וביצע גניבה. באותן הנסיבות, נכנס הנאשם למשתלה, ניגש אל בקתת עץ במקום המשמשת כמשרד המשתלה, עקר את חלון המזגן בבקתת העץ, שבר קורות עץ ודרך הפתח שנוצר נכנס למשרד. הנאשם גנב מהמשרד סכום של 2,000 ₪ לערך אשר היה בקופת המשרד. בנוסף, הנאשם עקר וגנב מצלמות במעגל סגור וכן מכשיר הקלטה של המצלמות. הנאשם זרע הרס רב במקום והזיק בזדון לנכס, בכך ששפך מים על מחשב הקופה, עקר את חלון המזגן ושבר קורות עץ וכן פרץ את ארון החשמל במשרד. בכל אלה הודה הנאשם ובגין כך הורשע בעבירות שיוחסו לו.

2.במסגרת הסדר הטיעון ביניהם, הסכימו הצדדים כי המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש לשנת מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וכן הפעלת התחייבות כספית עליה חתם הנאשם בתיק קודם, ואילו בא-כוח הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו. נוכח גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, נשלח הנאשם להכנת תסקיר שירות מבחן לעונש. בנוסף, לבקשת בא-כוח הנאשם, הוריתי על הפניית הנאשם לממונה על עבודות השירות.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

3.מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הינו כיום כבן 20, רווק. טרם מעצרו, עבד הנאשם במשך כארבע שנים בשיפוצים. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר שטרם גיבש את זהותו כבוגר, יש לו קושי בקבלת סמכות ומרות, הוא בעל תפיסה ילדותית ומתקשה להבין את תוצאות מעשיו. שירות המבחן ציין בתסקירו כי בפגישה עימו, הנאשם לא לקח אחריות על המעשים. בכל הנוגע להמלצה – שירות המבחן ציין כי התלבט. מחד גיסא, צוין כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו וכי קיימת חזרתיוּת על מעשים מהעבר, באופן שנראה כי הענישה הקודמת לא יצרה אצל הנאשם הרתעה מספקת והפנמה של חומרת המעשים. מאידך גיסא, לא דווחו הפרות של תנאי מעצר הבית בו שהה הנאשם, ואף לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים מאז ביצוע העבירות בגינן הורשע בתיק הנוכחי, באופן שיכול ללמד על השפעה אפקטיבית, הרתעה והפנמה של הפסוּל במעשים. בסופו של דבר, שירות המבחן המליץ להימנע משליחת הנאשם לעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. צוין בתסקיר כי במידה ובית-המשפט יראה לנכון להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, ההמלצה היא כי הדבר ייעשה בדרך של עבודות שירות. בנוסף, ההמלצה היא למאסר מותנה ופיצוי לנפגעי העבירה.

יוער כי בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 13.3.2014, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

4.המאשימה עמדה על חומרת העבירות שביצע הנאשם ונסיבות ביצוען, ועל הנזק שנגרם בגינן. לשאלת בית-המשפט, טענה המאשימה כי מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות נע בנסיבות המקרה בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. במקרה דנן, הסכימה המאשימה במסגרת הסדר הטיעון להגביל עצמה לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל. נוכח חומרת המקרה, עברו הפלילי של הנאשם הכולל אי הרשעה בעבירות רלוונטיות בבית-משפט לנוער, וכן אי לקיחת אחריות מצד הנאשם לפני שירות המבחן, עתרה המאשימה לעונש ברף הגבוה של הסדר הטיעון (קרי- 12 חודשי מאסר בפועל), מאסר על-תנאי וכן הפעלת התחייבות כספית בסך 4,000 ₪ עליה חתם הנאשם בהתאם לגמר-דין שניתן בעניינו בבית-המשפט לנוער.

מנגד, בא-כוח הנאשם עמד על מכלול הנסיבות לקולא בעניינו של הנאשם, ובהן ההודאה, גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, הנסיבות האישיות, וכן ימי המעצר מאחורי סורג ובריח וכן מעצר הבית הממושך בהם שהה הנאשם. בנוסף, טען הסנגור כי נערך הסכם סולחה בין משפחת הנאשם למשפחת המתלוננים, במסגרתו לפי הנטען שילמה משפחת הנאשם פיצוי בסך 50,000 ש"ח. בהתחשב בכל אלה, עתר הסנגור להסתפק במאסר על-תנאי ובהפעלת ההתחייבות הכספית בתשלומים. הנאשם עצמו בדבריו לפניי שב על כך שהוא מודה במעשים ונוטל אחריות לביצועם, וכן הביע צער וחרטה על מעשיו.

מתחם העונש ההולם אל מול טווח הענישה המוסכם בין הצדדים

5. בעפ"ג (י-ם) 30554-11-13 זקן נ' מדינת ישראל (5.2.2014), מותב תלתא של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים סגל, גרינברגר ודראל) הביע דעתו כי במצב בו נערך בין הצדדים הסדר טיעון המבוסס על טווח ענישה מוסכם, על בית-המשפט הגוזר את הדין לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם בהתאם לאמות-המידה שנקבעו בתיקון 113 לחוק העונשין. לאחר מכן, על בית-המשפט לוודא כי הסדר הטווח העונשי המוסכם אינו חורג באופן בלתי סביר ממתחם הענישה ההולמת, וזאת לפי אמות-המידה שנקבעו בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577. בשלב האחרון, על בית-המשפט לגזור את הדין בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין (וזאת מבלי להגביל עצמו בהכרח לשיקולים המנויים בהוראות תיקון 113 לחוק העונשין). על-אף שניתן למצוא בפסיקתם של בתי-המשפט דעות אחרות בשאלת היחס בין תיקון 113 לחוק העונשין לבין הסדרי טיעון בהם נקבע טווח ענישה מוסכם, ראיתי לבחון את הסדר-הטווח שהוסכם בין הצדדים במקרה דנן, בהתאם למתווה האמור.

6.הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות בגינן הורשע הנאשם, עניינם שמירה על הקניין והרכוש הפרטי וכן הגנה על הפרטיות ועל תחושת הביטחון האישי של הפרט. התפרצות לבית עסק טומנת בחוּבה גם פוטנציאל להתפתחות אלימה, העלולה להוביל חלילה לפגיעות בגוף ובנפש. למרבה המזל, פוטנציאל זה לא התממש במקרה דנן.

בחינת נסיבות ביצוע העבירות בתיק שלפניי מלמדת כי הנאשם התפרץ למשתלה וגנב מהמקום כסף מזומן בסך 2,000 ₪ וציוד שכלל מצלמות במעגל סגור ומכשיר הקלטה של המצלמות. בנוסף למעשי ההתפרצות והגניבה, הנאשם זרע הרס במקום. הוא עקר את חלון המזגן בבקתת העץ המשמשת כמשרד המשתלה וכן שבר קורות עץ במטרה להיכנס פנימה. בהיותו בתוך המשרד, הנאשם שפך מים על מחשב הקופה, פרץ את ארון החשמל במקום ועקר מצלמות אבטחה ממקומן. הנזק שנגרם ממעשי העבירות כולל, אפוא, את עצם גניבת הכסף והציוד וכן את ההרס שזרע הנאשם במשרד המשתלה. נראה כי הנאשם ביצע את מעשי העבירות לבדו, בלא שנילווה למעשים תחכום מיוחד. כפי הנראה, הסיבה לביצוע עבירות ההתפרצות והגניבה נעוצה בקושי כלכלי (כך עולה לכאורה מתסקיר שירות המבחן).

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירה של התפרצות למקום שאינו משמש למגורים או לתפילה לצורך ביצוע גניבה ועבירות הנלוות לכך, מלמדת כי בתי-המשפט נוהגים להטיל עונשים הנעים מהטלת מספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, ועד עונשי מאסר בפועל משמעותיים לריצוי מאחורי סורג ובריח (ראו והשוו: רע"פ 8114/10 אבו חדיד נ' מדינת ישראל (7.11.2010); רע"פ 5552/10 ברכה נ' מדינת ישראל (25.7.2010); ת"פ (פ"ת) 13469-06-13‏ ‏מדינת ישראל נ' לשצינסקי (8.1.2014); ת"פ (ת"א) 51594-09-11‏ ‏ מדינת ישראל נ' בדוי (18.3.2013); ת"פ (ק"ג) 37570-01-10 מדינת ישראל נ' אבו עסא (1.1.2013)).

בהתחשב בעקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה; בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ובמידת הפגיעה בהם; בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן; וכן בהתחשב בענישה הנוהגת; אני סבורה כי בגין העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר בוצעו כאשר הנאשם לבדו וללא תחכום מיוחד, מתחם העונש ההולם נע ממספר בודד של חודשי מאסר בפועל אשר במקרים מתאימים יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

7.כאמור, במקרה שלפניי נערך בין הצדדים הסדר טיעון שכלל טווח ענישה מוסכם, לפיו המאשימה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, בעוד הסנגור יהיה חופשי בטיעוניו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים; ולאחר שבחנתי את טווח הענישה עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, אל מול מתחם העונש ההולם על-פי עקרונותיו של תיקון 113 לחוק העונשין; באתי למסקנה כי הרף העליון של הטווח המוסכם (12 חודשי מאסר בפועל) מצוי בגדרי מתחם העונש ההולם (ביתר פירוט- הרף העליון עליו הסכימו הצדדים ממוקם בטווח הבינוני של מתחם הענישה ההולמת). הסכמת הצדדים בעניין זה נראית בעיניי סבירה וראיתי לכבדה. אשר לעתירת הסנגור להסתפק בעונש מאסר מותנה – המדובר בחריגה משמעותית לקולא מהרף התחתון של מתחם הענישה ההולמת. נוכח ההסדר הקבוע בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין; בהתחשב באמור בתסקיר שירות המבחן ובהמלצה המובאת במסגרתו; וכן בהתחשב בשיקולים לחוּמרה כפי שיפורטו להלן; לא מצאתי הצדקה להקל בעונשו של הנאשם בחריגה כה משמעותית ממתחם העונש ההולם.

קביעת העונש המתאים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ