אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' טאה(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' טאה(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 27/02/2012 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
37080-02-12
23/02/2012
בפני השופט:
מרים מזרחי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מחמוד טאה (עציר)
2. ערפאת טאה (עציר)
3. מאמון חאיק (עציר)

החלטה

1. ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת ח. לומפ), בגדר בקשה למעצר עד תום הליכים, בה הורה בית משפט קמא על שחרור המשיבים בתנאים שכללו הפקדת סכום הנע סביב 10,000 ₪ ערבות עצמית בסכום של 20,000 ₪, והמצאת שני ערבים תושבי ישראל בעלי הכנסה מוכחת שיחתמו על ערבויות צד ג' בסך 5,000 ₪.

  2. המשיבים, תושבי הרשות הפלסטינית, נעדרי אישורי כניסה או שהייה כדין בישראל, נעצרו ביום 7.2.12 כשהם נוסעים ברכב ישראלי בשטח ישראל, כאשר משיב 1 נהג ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח והסיע אחרים בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כתב האישום שהוגש נגדם מיחס להם שהייה בניגוד לחוק, החזקת מכשירי פריצה, ולמשיב 1 גם עבירות הקשורות לנהיגה, ובכלל זו הסעה שלא כדין.

  באי כח המשיבים הכירו בקיום ראיות לכאורה לעבירת השהיה הבלתי חוקית ולעבירות הקשורות ב הסעה, אך חלקו על קיומן של ראיות לכאורה לעבירת החזקת כלי פריצה. בהקשר זה נטען כי הרכב היה שייך למעסיקם והם לא ידעו כי לום ברזל נמצא בו.

  3. בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום, להוציא לגבי עבירת החזקת כלי פריצה, עבירה שלגביה עוצמת הראיות חלשה, זאת כאשר בעל הרכב לא שלל בהודעתו את האפשרות שהוא הניח את הלום ברכב. בהתייחס לעילת המעצר ציינה שופטת בית משפט קמא כי מדובר בתושבי שטחים, אשר להם עבר מכביד בעבירות רכוש, וכנגד משיב 2 תלוי ועומד מאסר על תנאי של שישה חודשים. נוכח טיב הראיות בשאלת עבירת החזקת כלי הפריצה, ובהתחשב בעברם המכביד של המשיבים הורה בית המשפט על מעצרם אלא אם יעמדו בתנאים שצוינו.

  4. לחובת משיב 1 הרשעה קודמת מיום 3.7.05 בעבירות של התפרצות לבית מגורים ושהייה בלתי חוקית בישראל בשתי הזדמנויות שונות, שבגינה ריצה עונש מאסר בן שבעה חודשים.

 לחובת משיב 2 שלוש הרשעות קודמות בינהן הרשעה מיום 23.12.09 בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק, התפרצות לבית מגורים וניסיון גניבה, בגינה ריצה עונש מאסר בן 14 חודשים והוטל עליו עונש מאסר על תנאי בן שישה חודש י ם על עבירת שהייה בלתי חוקית בישראל שהוא בר הפעלה בתיק נשוא הערר. בנוסף הוא הורשע בשנת 2007 בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבית מגורים והחזקת כלי פריצה, וריצה עונש מאסר נוסף בן אחד עשר חודשים.

  לחובת משיב 3 שתי הרשעות קודמות, האחרונה מיום 22.1.09 בעבירות ניסיון לשוד מזוין, קשירת קשר לביצוע פשע וכניסה לישראל שלא כחוק בגינה ריצה עונש מאסר בן שנים עשר חודשים והוטל עליו מאסר על תנאי בן שישה חודשים שפקע לאחרונה.

  5.   בערר נטען כי טעה בית המשפט בנותנו משקל מכריע בהחלטת שחרור המשיבים לחולשה שמצא בראיות ביחס לעבירת החזקת כלי הפריצה. העוררת מדגישה כי מלבד הלום שהמעביד לא שלל שייכותו לו ישנם פריטים נוספים שנתפסו על גופם של המשיבים כגון כפפות, כיפה שחורה עם סיכה,ומכשירי מירס. יתר על כן, לטענת העוררת די היה ביתר העבירות כדי להצדיק תוצאה שונה, וזאת גם על רקע עברם הפלילי, הכולל עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק בצד עבירות רכוש. העוררת מוסיפה כי מפסיקת בית משפט העליון עולה כי יש ליתן משקל לרצידיביזם כך, בבש"פ 6800/09 איאד שורטי נ. מדינת ישראל , נאמר מפי כב' השופט רובינשטיין:

" ואולם חוששני כי שעה שהמדובר ברצידיביזם כמו בעניינו של העורר, שבו יש לחובתו מאשר על תנאי וכתב אישום נוסף הכולל התחזית ושיבוש מתהפך מעליות אין מנוס ממעצר "

 

העוררת הפנתה גם לבש"פ 7131/08 כאמל אחמד נ. מדינת ישראל (מפי כב' הנשיאה ביניש):

" כשמדובר באדם שחוזר על העבירה ואינו נרתע מפני המאסר על תנאי התלוי ועומד מעל לראשו וכיום צפוי לעונש מאסר...החשש מפני הימלטות מן הדין הוא ממשי ואיני רואה כי ניתן להבטיח מפני חשש זה בשחרורו של העורר לחלופה ".

  6.    פסיקה זו אינה באה לבסס גישה לפיה החלופה נשללת עקרונית ומראש , במצבים של רצידיביזם, לנוכח קביעתו הכללית של המחוקק בס' 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 לפיה " בית משפט לא ייתן צו מעצר...אלא אם כן נתקיימו גם אלה: לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה... ". ההתייחסות לחלופה כבלתי הולמת היא תמיד על כן פונקציה של הנסיבות הקונקרטיות.

  הבחינה צריכה להיעשות לפי מידת המסוכנות הרלבנטית הנלמדת מנסיבותיו של כל עניין. לכן הרצידיביזם הוא בהכרח רק אחד השיקולים, אמנם שיקול חשוב ובעל משקל רב , שיש לשקול לעניין הלימות החלופה . הרצידיביזם לפי עצם מהותו מלמד על נכונותו של העבריין לשוב לבצע מעשה אסור, חרף האזהרה שבענישה, ומלמד על חוסר מורא מהחוק. אכן בשל מצב זה נפגע האימון שניתן לתת בעבריין. להשלכת כלל השיקולים במקרה זה אתייחס להלן.

  7.    קושי נוסף שיש להתמודד עמו בענייננו הוא העובדה שבית משפט קמא לא אימץ חלופה הכוללת פיקוח. למעשה החלטתו מביאה לשחרור מלא של המשיבים, אם יעמדו בתנאים, כאשר ההנחה היא שהחשש לאבד את הסכומים שנקבעו בתנאים (בעיקר כספי ההפקדה והערובה של הערבים תושבי ישראל) ימנע את ההפרה החוזרת. ברי, כי כאשר הסכומים אינם גבוהים, אין בתנאים כדי להרתיע כלל.

  8. גם בהתחשב בטענת העוררת לעניין הפרטים שנמצאו על גופם של המשיבים, איני סבורה כי אותו חלק של כתב האישום העוסק בהחזקת כלי פריצה מבוסס, מאחר שהפריטים לפי מהותם, אינם ייחודיים לפריצה (כגון: כפפות , המוחזקות בעיצומו של חורף). לכן לשיטתי נכון לייחס לנאשמים בהקשר הנדון אך ורק שהייה בלתי חוקית . על רקע זה מתעוררת שאלת מסוכנות המשיבים, לנוכח הרצידיביזם, דהיינו עובדת ה חזרה על ה כניסה הבלתי חוקית לישראל. אכן לנאשמים גם עבר רכושי, אבל משאין ליחס להם בתיק זה עבירת רכוש נוספת, השפעת ה רקע בעבירות רכוש אינה יכולה לצבוע את הכניסה מושא כתב האישום כבלתי תמימה, דהיינו, כמתלווה לעבירות אחרות המבוצעות ישירות כנגד בטחון הציבור.

  9. אכן צודקת העוררת בטענתה כי בעצם הכניסה לישראל שהמשיבים אינם נרתעים לבצע חרף עונשים קודמים, יש משום סיכון לציבור. המחוקק אוסר גם את הכניסה התמימה (דהיינו, הכניסה שאינה מלווה בעבירות רכוש או בטחון), ונקל להסכים כי עשה כן בשל החשש שכניסה כזו מקשה על ההתמודדות עם הכניסה שאינה תמימה, לנוכח החשש כי הבאים לפגוע בציבור יטמעו באחרים הנכנסים לישראל. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהשוני בסיכון הכרוך בכניסה התמימה, לעומת הכניסה הבלתי תמימה. על כן, מסקנתי היא כי רמת המסוכנות שיש ליחס למשיבים בה קשר הנדון אינה מצויה ברף הגבוה, אלא מדובר במסוכנות בינונית בלבד.

10. מקובל עלי כי בית משפט קמא לא העמיד חלופה שיש בה פיקוח כלשהוא על הנאשמים. ועל כן מתעוררת במלוא חריפותה השאלה, אם די בשחרור בערובה כפי שנעשה ע"י בית המשפט כדי להפיג את מידת המסוכנות שבכל זאת יש להכיר בה. על יסוד השיקולים שפורטו הגעתי למסקנה כי מחד גיסא, ניתן במקרה זה לאפשר שחרור תוך העמדת תנאים המפיגים את הסיכון, אך מאידך, כדי שהתנאים יפעלו כך, על סכומי הערובה להיות גבוהים יותר באופן משמעותי מאלו שנקבעו. אמנם האפקטיביות של הסכומים תלויה ביכולתם הכלכלית של המעורבים, ויש מקום להעריך כי המשיבים אשר נכנסים לישראל כדי להתפרנס אינם בעלי יכולת כלכלית גבוהה . מנגד סכומים קטנים ניתן לאסוף בסיוע אחרים והיכולת להשיבם למסייעים אינה נתקלת במכשול של ממש . לכן החשש שמא י לכו לאיבוד סכומי ההפקדה אם המשיבים לא יתייצבו אינו מרתיע כאשר מדובר בסכומים שאינם גבוהים. מאותו טעם יש לקבוע ערבויות צד ג' בסכומים גבוהים, אשר יבססו חשש של המשיבים לפגוע בערבים, אם יפרו את התנאים. במקרה דנן, נוכח מידת המסוכנות הקיימת שאינה קטנה יש אפוא לשנות את סכומי הערובה.

  11. על יסוד השיקולים האמורים אני מקבלת את הערר במובן זה שאני מורה על שינוי סכומי ההפקדה והסכומים שלהם יערבו הערבים כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ