אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חסן כעאבנה (עציר)

מדינת ישראל נ' חסן כעאבנה (עציר)

תאריך פרסום : 19/11/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
40529-10-13
12/11/2013
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חסן כעאבנה (עציר)

החלטה

1.לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 40494-10-13. בכתב-האישום הואשם המשיב בעבירות סחיטה באיומים ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – לפי סעיף 428 סיפא ו-274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק).

2.להלן עיקר העובדות המיוחסות למשיב בכתב-האישום. המשיב הִנו תושב אזור יהודה ושומרון (להלן גם – האזור).

בחודש יולי 2013 החלה ס' לעבוד כמזכירה במשרדו של המתלונן, תושב ירושלים כבן 65, ובין השניים נרקם קשר אינטימי. לקראת סוף חודש אוגוסט, קשרו המשיב וס' קשר פלילי לצלם את המתלונן כאשר הוא עירום ובתנוחה אינטימית יחד עם ס' ולאיים עליו בפרסום הצילומים. הם התוו תכנית, לפיה ס' תוביל את המתלונן לדירה בעזריה, תביאו למצב שבו יתפשט מבגדיו, תתפשט בעצמה ותיזום מגע אינטימי עִמו. ביום 28.8.13 הוצאה התכנית אל הפועל. ס' הובילה את המתלונן לדירה, הפשיטה אותו מבגדיו ונותרה בבגדיה התחתונים. היא נשכבה עִמו במיטה ונגעה באיבר מינו. בשלב זה, נכנס המשיב לחדר וס' יצאה מתוכו. המשיב אמר למתלונן, כי המפגש בינו לבין ס' צולם על-ידו והועתק להֶחסן נייד (דיסק-און-קי). הוא איים, כי יפגע בשמו הטוב של המתלונן באמצעות הצגת התצלומים לילדיו ולאנשים נוספים, אם לא ישלם לו סכום של שני מיליון ₪.

למחרת, ביום 29.8.13, התקשר המשיב למתלונן והנחה אותו להגיע לאתר בנייה בסמיר אמיס. המשיב שאל את המתלונן אם הביא לו סכום של שני מיליון ₪, וכאשר המתלונן ענה שאין לו סכום כזה, אמר לו המשיב שידאג להביא את הכסף עד למחרת היום, ואם יש צורך – שימכור את נכסיו ונכסי ילדיו. הוא הבהיר, כי רק אם ישולם לו מלוא הסכום האמור, ימסור למתלונן את התצלומים. על-פי הוראת המשיב, נפגש המתלונן עם המשיב ביום 1.9.13 במקום המפגש הראשון בסמיר אמיס. המשיב הורה למתלונן למסור לו מיידית סך של 50,000 ₪, ולהעביר לו את יתרת הסכום בהמשך. המתלונן משך באותו יום מחשבון הבנק שלו סכום של 50,000 ₪ במזומן ומסר אותו לידי המשיב. המשיב אמר למתלונן שעליו לתת לו את יתרת הסכום עד ליום 8.9.13. ביום 7.9.13 התקשר המשיב למתלונן, והאחרון אמר לו כי לא הצליח להשיג את הכסף. המשיב הציע שהם ייפגשו וכך יוכל להציג למתלונן את הצילומים. המתלונן הבהיר באותה שיחה, כי ייפגש עם המשיב רק לאחר שישיג את הכסף, והשניים תיאמו להיפגש ביום 18.9.13. באותו היום, 7.9.13, הגיש המתלונן תלונה למשטרה, וכן דיווח לבניו, ב' וג', על האירועים.

ביום 15.9.13 התקשר המשיב למתלונן, והאחרון מסר כי טרם השיג את הכסף, הואיל והבנק היה סגור בשל החגים. בתגובה, הציע המשיב למתלונן לבוא לראות את הצילומים, ורק לאחר מכן לשוחח על הכסף. בהמשך השיחה, איים המשיב על המתלונן, כי אם לא יודיע עד ליום 17.9.13 שהכסף מוכן, יתקשר לבנו ויזמין אותו לראות את הצילומים. עוד איים המשיב על המתלונן, כי ישלח אישה לביתו של המתלונן אשר תציג לרעייתו את הצילומים. כן הוסיף: "יש לי מיליון דרכים, אם אני רוצה להשתמש אני אשתמש, אני נשבע לך", וכן "אם לא התקשרת אדע שאתה פתחת במלחמה וגם אני פתחתי במלחמה".

בהנחיית המשטרה, הודיע המתלונן למשיב ביום 21.9.13 שהוא מוכן לשלם לו 100,000 ₪, והשניים תיאמו להיפגש למחרת בכניסה לענאתה. בהגיע המתלונן למקום המפגש, הורה לו המשיב להיכנס לתוך הכפר. המתלונן סירב לעשות זאת, על-פי הנחיית המשטרה, והמשיב נמנע מלהגיע למקום שבו המתין המתלונן. על-רקע זה, שב המתלונן על עקבותיו לירושלים. בהמשך, התקשר המשיב למקום עבודתו של המתלונן, שוחח עם בניו של המתלונן, ב' ו-ג', ואמר להם שהוא מעוניין להיפגש עִמם. בשיחת טלפון נוספת שקיים עם המתלונן, ציין המשיב כי קבע להיפגש עם בניו של המתלונן. כאשר העיר המתלונן למשיב, כי נהג על-פי הוראותיו והביא עִמו את הכסף, הגיב המשיב כי הוא זה שקובע את מקום המפגש ולא המתלונן.

ביום 23.9.13 התקשר המשיב לב', אמר לו כי אביו "בבעיה גדולה" אשר תרדוף את ב' וילדיו, והשניים תיאמו להיפגש ביום 29.9.13. במועד האמור התקשר המשיב לב' ואמר לו שהוא צריך להיפגש עִמו כדי להראות לו סרט, וכי ב' יופתע לראות מעשה אסור שאביו ביצע, ואף ירצה לשרוף את הסרט. ב' הציע למשיב להיפגש במשרדו, אך המשיב עמד על כך שהם ייפגשו רק באזור יהודה ושומרון. באותו הערב התקשר המשיב למתלונן, ואמר שיוכל לשלוח לו חלק מהצילומים. המתלונן אמר, כי הוא מוכן להיפגש עם המשיב וביקש שיקדים וישלח לו מקצת מהצילומים.

ביום 30.9.13, שלח המשיב לטלפון הנייד של המתלונן תמונות וסרטונים המתעדים את האירוע. בסמוך לאחר מכן, התקשר המתלונן למשיב, והשניים תיאמו להיפגש לאחר שהמתלונן ישיג את הכסף. למחרת התקשר המשיב למתלונן ודרש שיכין לו סכום של מיליון ₪. המתלונן אמר למשיב, כי יוכל להשיג את הכסף תוך מספר ימים. בתגובה, אמר המשיב כי "לא יהיה טוב" אם התמונות יגיעו לידיהם של אחרים.

בתאריך 2.10.13 התקשר המתלונן למשיב, על-פי הנחיית המשטרה, והשניים קבעו להיפגש בכניסה לענאתה. בהגיע המתלונן למקום, הנחה אותו המשיב להיכנס לתוך הכפר, אך המתלונן סירב לעשות זאת, על-פי הוראות שקיבל מהשוטרים. המשיב סירב להגיע למקום שבו המתין המתלונן, ומשכך שב המתלונן על עקבותיו. בהמשך, התקשר המשיב אל המתלונן וביקש ממנו להמתין בצד הכביש למעלה אדומים. המשיב הגיע למקום ונכנס לרכבו של המתלונן. בשלב זה ניגשו אל המשיב שוטרים, הזדהו לפניו כשוטרים והודיעו לו כי הוא עצור. המשיב התנגד למעצר, והִכה את השוטרים באגרופים. בין-השאר, הִכה המשיב את אחד השוטרים בבטנו, בעט בו והפילו לקרקע; ובהמשך נאבק בשוטרים בכדי למנוע את מעצרו. כתוצאה ממעשיו האמורים של המשיב, נגרמו לשוטרים חבלות במקומות שונים בגופם.

בגין המעשים האמורים, הואשם המשיב, כאמור, בעבירות סחיטה באיומים ותקיפת שוטרים.

יצוין, כי נגד ס' הוגש כתב-אישום נפרד בבית-משפט השלום בירושלים בגין מעורבותה בפרשה, והיא אמורה לשמש כעדת תביעה במשפטו של המשיב.

3.ב"כ המשיב גורס, כי אין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, למעט העבירה של תקיפת שוטרים. בנוסף, טוען הוא, כי הואיל ומעשה הסחיטה בוצע באזור, והיות שהמשיב הִנו תושב האזור, אין לבית-המשפט סמכות לדון אותו בעבירה הנדונה, שלשיטתו אינה "עבירת פנים" לפי סעיף 7 לחוק. לחלופין, ככל שייקבע שיש ראיות לכאורה, לא חולק הסנגור על קיומה של עילת מעצר, אך סבור כי יש לנקוט בעניינו של מרשו חלופת מעצר. הוא הציע שתי חלופות: האחת – בשכונת עיסאוויה בירושלים, בפיקוח תושבי ישראל; והשנייה – באזור, ביישוב עזריה, בפיקוח תושבי האזור.

4.לאחר עיון בחומר החקירה, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות הסחיטה באיומים, במובן ההלכה שנפסקה בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996). הראיות לכאורה נסמכות על הודעותיו בכתב של המתלונן, שבהן תיאר את האירועים המפורטים בכתב-האישום. גרסת המתלונן נתמכת בהודעה שנגבתה מבנו, אשר ניהל חלק משיחות הטלפון עם המשיב. חיזוק של ממש לגרסת המתלונן ניתן למצוא בהקלטות שיחות הטלפון שקיים עם המשיב בתקופה שלאחר הגשת התלונה למשטרה, שבהן נשמעים דרישות המשיב לקבלת הכסף תמורה מסירת הצילומים למתלונן. אישוש נוסף לגרסתו של המתלונן הוא ממצא בדבר שליחת תצלומים מהטלפון הנייד של המשיב לטלפון הנייד של המתלונן. גרסתה של ס' תומכת אף היא בגרסת המתלונן, בכל הנוגע לגרעין עדותו על מעשה הסחיטה. ס' אמנם טענה בחקירתה, כי לא היה לה קשר אינטימי עם המתלונן, ואף ציינה כי המתלונן הטריד אותה ותקף אותה מינית. ואולם, היא מסרה, כי על-פי הנחיית המשיב הזמינה את המתלונן לדירת המפגש בעזריה, שם צולם המתלונן בעירום, וכי לאחר מכן דרש המשיב כסף מהמתלונן. במרבית חקירותיו במשטרה בחר המשיב בזכות השתיקה, ולא השיב לשאלות חוקריו. רק בשלב מתקדם של החקירה – לאחר ששוחח עם בא-כוחו – מסר המשיב גרסה. לדבריו, ס' מסרה לו שהמתלונן מטריד אותה מינית, וכאשר עקב אחר שניהם והגיע לדירה, הופתע למצוא אותם ערומים. לגרסתו, לאחר שגילה שהמתלונן צילם את עצמו ואת ס' בדירה במצב אינטימי, נטל מהדירה דיסק-און-קי עם הצילומים, והיה זה המתלונן שהציע לשלם לו סכומי כסף ניכרים לבל יחשפו מעשיו. גרסתו של המשיב ניגפת בהקלטות שיחות הטלפון שתיעדו את מעשי הסחיטה, שבהן השמיע המשיב, לא אחת, דרישות לקבל מהמתלונן סכומי כסף ניכרים, תמורת אי-חשיפת הצילומים שבידיו.

על-פי הראיות לכאורה, עבירת הסחיטה באיומים בוצעה באמצעות שיחות טלפון שקיים המשיב עם המתלונן, עת טִלפן אליו מתחום האזור לשטח ישראל. קליטת דברי האיום מהווה חלק מן היסוד העובדתי המוגדר בעבירת האיומים, כמו-גם בעבירת הסחיטה באיומים, ומשלימה את ביצוע העבירה. לפיכך, והואיל ודברי הסחיטה באיומים שהשמיע המשיב נקלטו על-ידי המתלונן בירושלים, הרי ש"מקצת העבירה" נעברה בישראל, ומדובר, אפוא, ב"עבירת פנים" כמשמעה בסעיף 7(א)(1) לחוק, שלבית-משפט זה יש סמכות לדון בה מכוח הזיקה הטריטוריאלית (ראו: רע"פ 1178/97 כהנא גדליהו נ' מדינת ישראל (15.7.97); והשוו: בש"פ 5383/13 פואד דוידאר נ' מדינת ישראל (19.8.13)).

אשר-על-כן, קיימות ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב-האישום.

5.המשיב הִנו, כאמור, תושב אזור יהודה ושומרון. לחובתו הרשעות רבות בעבירות רכוש, מרמה ואלימות, בגינן ריצה מספר עונשי מאסר בפועל. בחודש פברואר 2003 נידון המשיב בבית-משפט השלום בתל-אביב ל-18 חודשי מאסר (כולל הפעלת מאסר על-תנאי), בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבניין וכניסה לישראל שלא כחוק. כעבור ארבעה חודשים נגזר דינו בבית-משפט השלום בירושלים ל-20 ימי מאסר בשל ביצוע עבירה של כניסה לישראל ללא היתר. בחודש נובמבר אותה שנה הושת על המשיב בבית-משפט השלום בירושלים מאסר של 18 חודשים, בגין עבירות התפרצות לבניין (5 עבירות), היזק בזדון לרכוש, ניסיון לגניבת רכב, פריצה לרכב וגניבה מרכב. ביום 25.5.09 נגזר דינו של המשיב בבית-משפט השלום בקריות ל-11 חודשי מאסר בפועל, זאת בשל הרשעתו בעבירות ניסיון לפריצה לדירה, התחזות כאדם אחר, זיוף מסמך ותקיפת שוטר במילוי תפקידו.

6.נגד העורר קמה עילת מעצר כפולה: האחת – לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, זאת נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש שהלה יסכן את ביטחון הציבור; והשנייה – לפי סעיף 21(א)(1)(א), בשל היסוד הסביר לחשש ששחרור העורר יביא להתחמקותו מאימת הדין, מחמת היותו תושב האזור. כבר נפסק, כי עובדת היותו של נאשם תושב האזור, היא אמנם נסיבה שיש להעניק לה משקל במסגרת ההחלטה על שחרור לחלופת מעצר, איך אין זו נסיבה מכריעה וכל מקרה נבחן לנסיבותיו (בש"פ 562/13 איאד עאצי נ' מדינת ישראל (24.1.13)). בבוא בית-המשפט לשקול אם לשחרר נאשם תושב האזור לחלופת מעצר באזור, עליו להביא בחשבון, בין-השאר, שיקולים הנוגעים למסוכנות הנובעת מהעבירות המיוחסות לו, וכן לעברו הפלילי, זאת לנוכח העובדה שאין למערכת אכיפת החוק אפשרות אפקטיבית לפקח עליו באזור (בש"פ 6781/13 מוחמד קונדוס נ' מדינת ישראל (4.11.13)). בחינת חלופת מעצר בתחומי ישראל של תושב האזור יכולה להיעשות רק במקרים נדירים ויוצאי דופן, כדי למנוע מצב של שהיית תושב זר בישראל מכוח החלטה שיפוטית הנובעת מהעמדתו לדין (בש"פ 6781/13, לעיל).

7.סבורני, לא ניתן לנקוט בעניינו של המשיב חלופת מעצר כלשהי. הסיכון הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור הוא ממשי ומוגבר. הוא נלמד הן ממהות עבירת הסחיטה באיומים, נסיבות ביצועה על-רקע תצלומים אינטימיים שצולמו בסתר, וכן שיעור דמי הסחיטה – שני מיליון ש"ח; הן מהתעוזה העבריינית שהפגין המשיב בביצוע המעשה, תוך תכנון מוקדם והטלת אימה על המתלונן בפרסום התצלומים; והן מעברו הפלילי המכביד של המשיב בעבירות רכוש, הונאה ואלימות, וכשלון ההרתעה בעונשים שהוטלו עליו בעבר. בנוסף לעילת המסוכנות, קמה כאמור נגד העורר אף עילת מעצר של חשש מהימלטות מהליכי המשפט או מנשיאה בעונש, בהיותו תושב אזור הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית. גם חשש זה הִנו מוגבר, זאת לנוכח – העונש הצפוי למשיב אם יורשע בדין; התעוזה שהפגין בתקיפת צוות השוטרים שעצר אותו, אגב ניסיון להתחמק ממעצר; וכן עברו הפלילי, בין-השאר, בעבירות תקיפת שוטרים, התחזות כאחר והונאה. נוכח קיומן של שתי עילות המעצר – המסוכנות לביטחון הציבור והחשש מהימלטות מהדין – לא ניתן להפיג את הסיכון והחשש האמורים בחלופת מעצר באזור, שכאמור אינה נתונה לפיקוח אפקטיבי של רשויות אכיפת החוק בישראל, ואין לפנינו מקרה חריג ויוצא דופן המאפשר חלופת מעצר בתחומי ישראל. מטעם זה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הסניגור להזמין תסקיר מעצר לבחינת חלופות המעצר שהוצעו על-ידו.

8.על-יסוד האמור לעיל, ייעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ