אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חנניאייב(עציר)

מדינת ישראל נ' חנניאייב(עציר)

תאריך פרסום : 06/09/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
49994-08-10
06/09/2010
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ישראל חי חנניאייב (עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ביום 29.8.10 הוגש נגד המשיב כתב אישום ובו שני אישומים. באישום הראשון מיוחסים למשיב עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ואיומים. באישום השני מיוחסת למשיב עבירה של תקיפה סתם.

על פי עובדות האישום הראשון, כפי שהן מפורטות בכתב האישום, ביום 19.8.10, בשעה 22:10 או בסמוך לכך, בכניסה לאולם אירועים בבניין שערי העיר בירושלים, פצע המשיב שלא כדין את המתלונן, כשהוא נושא סכין שאותה החזיק מחוץ לתחום ביתו או חצריו שלא כדין. פורט בכתב האישום שבאותו מועד התארחו המתלונן והמשיב בחתונה שהתקיימה במקום. בעקבות ויכוח שהתפתח על רחבת הריקודים, נתבקש המתלונן לצאת אל מחוץ לאולם, שם התנפלו עליו מספר אנשים. בשלב זה נכנס המשיב למטבחו של אולם האירועים, נטל סכין, וחזר לאולם הכניסה, שם המשיכו אחרים לתקוף את המתלונן. בעוד האחרים תוקפים את המתלונן, דקר המשיב את המתלונן במספר מקומות בגופו. כן איים המשיב על אדם שיצא מאולם השמחות כדי לסייע למתלונן, תוך שהוא מנופף בסכינו וקורא לעברו "צא בן זונה".

על פי עובדות האישום השני, בתאריך 22.08.10, בשעה 17:00, או בסמוך לכך, בתא מס' 7 בבית המעצר במגרש הרוסים, תקף המשיב שלא כדין עצור אחר שהיה באותה עת בתא. המשיב הכה את העצור האחר בפניו. סוהר שניסה להפריד בין השניים נחבל.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, היא הבקשה שבפני.

לטענת המבקשת, מלמדות הראיות שהוצגו בפני על קיומן של ראיות לכאורה. המבקשת הפנתה לעדויות שנמסרו על ידי המתלונן ואביו, לסרטים אשר צולמו במצלמות האבטחה (אשר לא בכולם הצלחתי להתבונן), לדוחות פעולה שרשמו שוטרים, בין היתר על בסיס תצפיתם בסרטי האבטחה. כן הפנתה המבקשת לכך שהמשיב שמר על זכות השתיקה ולא מסר את גרסתו לאירועים ולחשדות שהועלו נגדו.

אשר לקיומה של עילת מעצר, טענה המבקשת, שנסיבות האירוע, אשר התפתח תוך כדי שמחה משפחתית, מלמדות על מסוכנותו של המשיב. כן הפנתה לרישומים פליליים ולכך שכנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי חב הפעלה, בעקבות הרשעתו בעבירת אלימות.

ב"כ המשיב טען מנגד, כי לא קיימות ראיות לכאורה למיוחס למשיב. נטען שהראיות כולן הן ראיות נסיבתיות, שכן לא ברור מהסרטים שהמשיב הוא זה שדקר את המתלונן, אף לא קיימת עדות של אדם שזיהה אותו כדוקר. כן נטען שקיימות סתירות מהותיות בעדויות, וכן שנפלו פגמים רבים בחקירה, כיון שהחקירה המשיכה לאחר הגשת כתב האישום, לא נחקרו משתתפים באירוע ובתגרה היכולים לשמש כעדים, אף לא נערך מסדר זיהוי.

עוד טען המשיב באמצעות בא כוחו, שלא קיימת בענייננו עילת מעצר.

אשר לקיומן של ראיות לכאורה נשאלת השאלה, האם קיים סיכוי סביר שהראיות הקיימות בשלב זה, תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר על פיהן ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם ( ראו למשל בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י, פ"ד נ (2) 133, 146-147).

לאחר שעיינתי בראיות ובטענות הצדדים מצאתי לקבוע שקיימות ראיות לכאורה. ניתן ללמוד על ראיות לכאורה ראשית מסרט הצילום במטבח אולם האירועים. ניתן להבחין באדם שזוהה בעיקר על סמך נעליו, כמשיב, נכנס למטבח ונושא עמו דבר מה הנחזה להיות סכין. ניתן ללמוד על כך גם מעדות דודו של המתלונן (מב/3 ומב/5) אשר העיד על אדם שאיים עליו בסכין וכן שראה אותו מכה את המתלונן בראשו באמצעות הסכין. ניתן ללמוד על קיומן של ראיות לכאורה גם מדוחות הפעולה (מב/9, מב/10 ומב/15), מהצילום מב/13.

אשר לעילת המעצר, על קיומה של עילת מעצר במקרה זה ניתן ללמוד מאופי העבירות המיוחסות למשיב ונסיבותיהן. המדובר בעבירות שנעשו תוך נקיטת אלימות פיסית קשה, תוך שימוש בסכין, ומשכך קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית מכח הוראת סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן- "חוק המעצרים"). על המסוכנות ניתן ללמוד גם מכך שהמשיב ניגש לכאורה למטבח להצטייד בסכין שתשמש אותו בתגרה, וקשה להתרשם שהצטייד בו לא על מנת שישמשו בתגרה. כמו כן ניתן ללמוד על מסוכנותו של המשיב מעברו, ומכך שלכאורה תקף אדם גם לאחר מעצרו, כמתואר באישום השני.

אין להקל ראש באירוע רק מהטעם שמדובר באירוע משפחתי.

על תופעת האלימות על עניינים של מה בכך ועל האופן בו יש להתייחס לכך, עמד בית המשפט העליון בבש"פ 5277/05 מ"י נ' חתאם עומרדחלה, מפי כב' השופטת ע' ארבל:

"חילוקי דעות בנושאים פעוטים הופכים לויכוחים קשים; ויכוחים הופכים לקטטות אלימות המסתיימות לעתים באסון. תופעת האלימות בחברה הולכת וגוברת. אזרחים חוששים לצאת לרחוב פן יקלעו לויכוח כלשהו בעניין חניה, מדרכה או פסי האטה, ויכוח העלול להסתיים בפגיעה בגוף ואולי בחמור מכך. תופעה זו הולכת וגוברת, גוברת ומדאיגה. אין להקל בה ראש, יש להתייחס אליה במלוא הרצינות והחומרה..."

מהמוצגים אשר הוצגו לי ניתן להתרשם מחוסר שיתוף פעולה של המעורבים בשל חששם מהמשיב ובני משפחתו, אשר הוגדרו לעיתים כמשפחת פשע. בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לקבל את טענות בא כוחו של המשיב באשר להשלמת החקירה, שכן הנסיבות מלמדות על כך שלא מדובר ברשלנות מצד המבקשת, אלא בנסיבות שאינן תלויות בה. אשר לקיומה של חקירה לאחר הגשת הצהרת תובע והגשת כתב אישום, ואף שלא ניתן הסבר המניח את הדעת, לא מצאתי שנגרם למשיב עיוות דין או שנפגעו זכויותיו (ראו לעניין זה גם את בש"פ 4652/06 מחמוד יחיא נ' מדינת ישראל).

סעיף 21 לחוק המעצרים קובע שאין להורות על מעצרם של נאשמים עד תום ההליכים אלא מקום בו לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה.

שאלת מסוכנותו של המשיב והאפשרות לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר מתאימה, תיבחן על פי נסיבותיו האישיות של המשיב וכן על פי נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לו. כפי שנקבע על ידי כב' השופטת ע' ארבל בבש"פ 5277/05 הנ"ל, "על בית המשפט הדן בסוגיית מעצר לשקול את הפגיעה בחירותם של הנאשמים אל מול הצורך להגן על הציבור מפניהם. המעשים הקשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום מעידים לטעמי על מסוכנות ברמה כזו שמחייבת את המשך מעצרם עד תום ההליכים נגדם"

בענייננו, מדובר בעבירת אלימות קשה, בשל ויכוח של מה בכך. לא מדובר לכאורה במקרה חד פעמי, אלא בהתנהגות שיטתית, הבאה לידי ביטוי הן בעברו של המשיב והן בהתנהגות לאחר מעצרו. מנגד, יש לשקול את העובדה שהמשיב הינו בן 19 בלבד, ועל כן, למרות חומרת המעשים אני סבורה שיש צורך בקבלת תסקיר קצין מבחן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ