אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חנינה (עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' חנינה (עציר) ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
42514-02-13
05/06/2013
בפני השופט:
מרים דיסקין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראלעל-ידי ב"כ עו"ד רוני מודריק
הנתבע:
דוד חנינה (עציר)על-ידי ב"כ עו"ד איתמר ברקאי ממשרד עו"ד איצקוביץ'

החלטה

הבקשה היא לעיון חוזר בהחלטת בית משפט זה (כב' השופט קאפח) (להלן: "בית המשפט") מיום 24.03.13, בה הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 10603/02-13 (להלן: "ההחלטה").

הרקע לבקשה, כתב אישום (מתוקן בשנית) שהוגש נגדו (נאשם 4 בכתב האישום) ונגד שישה נאשמים, בו יוחסו לו ולארבעה נאשמים (2-5), עבירות של קשירת קשר לפשע (חבלה חמורה),לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק. שני נאשמים (6 ו-7) הואשמו באותו כתב אישום בעבירה של קשירת קשר לפשע בלבד.

להלן בתמצית העובדות הרלבנטיות והשתלשלות העניינים שהבנתם חשובה לפישוט הבקשה.

במועדים שקדמו ליום 24.01.13 קשרו משה בן משה (נאשם 1) ואייל בן משה (נאשם 2) קשר לפגוע בעוז צורף (להלן: "צורף") ובאברהם אטיאס (להלן: "אטיאס") (להלן: "היעדים") ולחבול בהם חבלה חמורה. במסגרת הקשר וקידומו בצעו השניים תצפיות ואספו מידע אודות יעדי הפגיעה. לאחר מכן, הצטרפו לקשירת הקשר נאשמים 6 ו-7 וסייעו בקידומו על ידי איסוף מידע על היעדים. בהמשך לקשר המתואר, חברו אליהם המבקש (נאשם 4) ונאשמים 3 ו-5.

ביום 24.1.13, בשעות הערב, נסע המבקש ברכב יחד עם נאשמים 1,2,3, ו-5. במהלך הנסיעה הבחינו בשני קטנועים אשר דמו בעיניהם לקטנוע עליו רוכבים היעדים. בשלב זה, במטרה להדביק את היעדים ולבצע את תכנית הקשר, האיץ המבקש בנהג הרכב (נאשם 3) לפגוע ברוכבי הקטנועים (להלן גם: "הרוכבים").

על פי הנטען, המבקש דחק בנהג להגביר את מהירות נסיעתו כדי לפגוע ברוכבי האופנועים גם כאשר אלה לא זוהו באופן וודאי, באומרו: "דחוף אותו למדרכה, דפוק לו, תאונה תאונה, צמד אליו, צמד צמד אליו...". הנהג פעל כמצווה עליו, הגביר את מהירותו, זגזג בין הנתיבים ונצמד לרוכבים, אך הם הגבירו את מהירות נסיעתם וניסו להתרחק מרודפיהם. בהמשך התפתח מרדף פראי שבמהלכו נסע במהירות גבוהה בצמוד לרוכבים, תוך שהוא מסכן את חייהם. בשלבים אלה של המרדף, בטרם התבררה זהותם של הרוכבים, המשיכו המבקש ונאשם 2 להאיץ בנהג לדרוס את הקטנועים, כשהמבקש אומר לו: " הנה דפוק...זה הוא, זה הוא, זה הוא דרוס אותו, דרוס אותו. זה הוא אחי. הוא...זה הוא, זה הם שניהם, דפוק כנס בו". לבסוף, על מנת שיניחו להם נאלצו רוכבי הקטנועים לעצור בצד הדרך, הסירו את הקסדות מעל פניהם והזדהו.

בהחלטה נשוא דיוננו, קבע בית המשפט, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש והאחרים לבצוע העבירות המיוחסות להם.

אחד הנדבכים העיקריים בהוכחת חלקו ומעורבותו של המבקש באירוע נמצא בהקלטה של חילופי הדברים שהוחלפו בין יושבי הרכב במהלך הנסיעה, המתעדת, בין היתר, את דברי המבקש, בלשונו. מהדברים שאמר המבקש עובר ובמהלך המרדף, מצטיירת תמונה המציגה אותו כדמות דומיננטית באירוע. בהחלטה, קבע בית המשפט, כי מדבריו עולה, שהנסיעה היתה חלק מתכנית שנקבעה מראש. במהלכה נשמע המבקש מנחה את הנהג לנסוע לכיוון מחלף בר-אילן כדי לאתר את היעדים, הוא מזכיר את שמו של עוז, וכפי שצוטט מפיו לעיל, הוא זה שמאיץ בנהג במילים מפורשות, פעם אחר פעם, להדביק את השניים, לפגוע בהם ולדרוס אותם. לאור האמור, קבע בית המשפט, כי התמונה המתקבלת לגבי התנהלותו של המבקש מציבה אותו כמי ש"היה הרוח החיה במהלך הנסיעה, הוא גילה להיטות יתר ולא חשש לפגוע בחפים מפשע". יצוין, כי בית המשפט גם התייחס למה שאירע לאחר מכן, קרי, לנסיעה לביתו של אטיאס. בהקשר זה נקבע, כי גם כאן בולט המבקש בחילופי הדברים ומצטייר כדמות דומיננטית.

עד כאן לגבי מהות המעשה.

ובאשר למיהות העושה, נבחן עברו הפלילי של המבקש. לחובתו עבר מכביד, הכולל הרשעה בגין קשירת קשר לפשע, בגינה נידון, ביום 24.12.12, לשנתיים וחצי מאסר. זאת בנוסף להרשעות חמורות אחרות, לרבות בעבירות נגד הגוף, בגינן ריצה עונשי מאסר בפועל.

נתונים אלה הובילו למסקנה, ולפיה, אין המבקש ראוי לאמון הכרוך בחלופת מעצר ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

עתה מונחת בפני בקשה לעיון חוזר, בה נטען לקיומן של עובדות חדשות ושינוי נסיבות, המצדיקים עיון מחדש בהחלטה.

יצוין, כי בית המשפט דן גם בבקשות למעצרם של יתר הנאשמים והורה על מעצרם עד לתום ההליכים נגדם. ואולם, לאחר קבלת תסקירים בעניינם של נאשמים 6 ו-7, שהואשמו בעבירה של קשירת קשר בלבד, הם שוחררו לחלופת מעצר. נוכח אבחנה זו בינם לבין המבקש, אין הבקשה דנא מתמקדת בהם.

שינוי הנסיבות, עליו נסמך ב"כ המבקש, נשען בעיקרו על החלטות לשחרורם לחלופת מעצר של שני נאשמים מתוך החבורה - הנאשמים 1 ו-3, ולשיקולים שעמדו ביסודן. להשקפתו, הדמיון בנתונים בין אותם נאשמים למבקש מחייב לגזור גזירה שווה שתוביל לאותה תוצאה, דהיינו, שחרורם לחלופה. קל וחומר, בשים לב לכך, שמעשיו של המשיב נופלים מהותית בחומרתם ממעשיהם. אי לכך, הותרתו של המבקש במעצר משמעותה פגיעה בעקרון השוויון, לפיו, אין להפלות בין נאשמים לעניין המעצר בהעדר טעמים המצדיקים הבחנה שכזו.

במה דברים אמורים?

ביום 14.3.13, במסגרת מ"ת 10650-02-13, הורה בית המשפט על שחרורו של נאשם 1. ערר המדינה על ההחלטה התקבל ובית המשפט העליון בכפוף להסתייגות, כי אם יוחלט על שחרורו של נאשם 3, יוכל נאשם 1 להגיש בקשה לעיון חוזר (כב' השופט הנדל בבש"פ 2014/13).

בהחלטה מיום 26.2.13 בעניינו של נאשם 3, נמנע בית המשפט מלהורות על עריכת תסקיר בעניינו, בנימוק של מסוכנות והותירו במעצר. בדונו בערר על החלטה זו, החליט בית המשפט העליון על עריכת תסקיר משלים והדיון הוחזר לבית המשפט (כב' השופט רובינשטיין 1672/13). בסופו של דבר, לאחר קבלת התסקיר שוחרר נאשם 3 למעצר בית ואזוק אלקטרוני.

לאור זאת, הובא עניינו של נאשם 1 שוב לדיון לפני בית המשפט במסגרת בקשה לעיון חוזר. בתום שורה של דיונים הורה בית המשפט על שחרורו. ערר המדינה לבית המשפט העליון נדחה בנימוק העיקרי כי בהיעדר טעמים מיוחדים, אין להפלות בין נאשמים.

עמדת ב"כ המבקש היא, כי בהיבט של טיב ומהות מעורבותם של נאשמים 1 ו-3 בפרשה זו, כמו גם בהיבט של מסוכנותם, כפי שנקבעה על ידי הערכאות שדנו בעניינם, מעשיו של המבקש נופלים מהם בחומרתם באופן מהותי, כמתבקש מתפקידם והתנהלותם לאורך האירוע: בעוד שנאשם 1 היה "המוח" שמאחורי ההתארגנות ובעל האינטרס לפגוע ביעד בשל סכסוך ביניהם, ונאשם 3 היה הנהג שהסיע את הרכב בפראות לעבר היעדים והיה אמון על מהירות ואופי הנסיעה, מעורבותו של המבקש מתמצית בעצם נוכחותו ברכב כטרמפיסט ולא כמי שהיה מעורב בפעולות ההתארגנות. ובאשר לאמירות המיוחסות לו תוך כדי המרדף, אלה אינן יותר מאשר "קריאות עידוד", כחלק מהתלהטות הרוחות ברכב. הא ותו לא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ