אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חנונוב(עציר)

מדינת ישראל נ' חנונוב(עציר)

תאריך פרסום : 09/09/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
39910-08-13
03/09/2013
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אראל אריאל חנונוב (עציר)על-ידי ב"כ עו"ד חנן רובינשטיין

החלטה

לפניי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו (להלן: "הבקשה").

על-פי הבקשה, נגד המשיב הוגש כתב-אישום המייחס לו ביצוע עבירות של ניסיון שוד על-פי סעיף 402(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וכן עבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק.

להלן עובדות כתב האישום:

ביום 20.8.13 בשעה 16:45 לערך, בחניון תת קרקעי שבבניין מס' 45 ברח' אליהו קורן בשכונת הר חומה בירושלים (להלן: "החניון), נכנסה המתלוננת לרכבה שחנה בחניון. הנאשם שחיכה באותה עת בחניון קפץ לתוך רכבה של המתלוננת, והתיישב במושב האחורי מצידו הימני, הכניס את ידו הימנית מתחת לחולצת, דרש מן המתלוננת 500 ₪ במזומן ואיים עליה כי אם לא תיתן לו את מבוקשו הוא יהרוג אותה.

משאמרה המתלוננת לנאשם כי אין בידה את הסכום המבוקש, ואף הראתה לנאשם את ארנקה, הציעה המתלוננת, שחששה לחייה, לנאשם כי השניים יסעו יחדיו לכספומט על מנת שתוכל למשוך ממנו את הסכום המבוקש ולתיתו לו. הנאשם הסכים ואמר למתלוננת, כי עליה לזכור שהוא "מכוון משהו נגדה" וכן אמר לה, כי בנוסף שניים מחבריו עוקבים אחרי כל תנועה שלה.

המתלוננת יצאה עם רכבה מהחניון והנאשם ישב במושב האחורי, בדרכה לכספומט. בשלב כלשהו הנאשם תפס את מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת וסירב להשיב אותו לה על אף בקשתה. הנאשם ביקש ממנה 100 שקלים נוספים תמורת מכשיר הטלפון הנייד, המתלוננת סירבה ואמרה לו כי הם סכמו על 500 ₪. לבסוף החזיר הנאשם למתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד. כשהגיעה המתלוננת עם רכבה למרכז המסחרי שבו נמצא הכספומט היא חנתה במרחק של 100 מטר מהכספומט. בטרם יצאה מן הרכב הזהיר אותה הנאשם כי עליה לחזור עם הכסף תוך שלוש דקות. המתלוננת יצאה מן הרכב כשהנאשם ממתין לה בו. המתלוננת קראה לעוברים ושבים לעזרה ובשלב זה הנאשם יצא מן הרכב וברח.

כתב האישום מייחס לנאשם בנוסף, הפרת הוראה חוקית בכך שלמרות שהנאשם שוחרר ביום 12.7.13 על ידי כב' השופט מרדכי בורשטיין (מבית משפט השלום בירושלים) ממעצר שהיה נתון בו, בין היתר, בתנאים של הרחקה משכונת הר חומה שבירושלים וזאת עד ליום 1.10.13, ביצע את עבירת ניסיון השוד ביום 20.8.13 במקום ממנו הורחק על פי צו בית המשפט.

על פי הבקשה, נגד המשיב קמה בנסיבות העניין עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים, התשנ"ו-1996), לפיה קיים יסוד סביר לחשש, כי שחרור המשיב יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או המדינה. לטענת המבקשת, חומרת העבירות המיוחסות למשיב, נסיבות ביצוען והעובדה כי הוא ביצע אותן כשהוא מפר הוראה חוקית שניתנה על-ידי בית-המשפט, בצירוף עברו הפלילי מקימים יסוד סביר לחשש, כי שחרור המשיב יסכן את ביטחון המדינה או הציבור ומבססים את המסקנה, כי אין חלופה אשר תוכל לאיין את מטרות מעצרו של המשיב.

טענות הצדדים:

ב"כ המשיב טען בפני בית-המשפט שלא היה מקום מלכתחילה להעמיד את המשיב לדין על עבירת ניסיון שוד, לפי סעיף 402(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. אלא לכל היותר להעמידו לפי סעיף 404 לחוק בגין עבירה של דרישת נכס באיומים. עם זאת, ב"כ המשיב איננו מכחיש, כי קיימות ראיות לכאורה לעובדות המופיעות בכתב-האישום כפי שיפורט להלן. עוד מודה ב"כ המשיב, כי מתקיימת כאן עילת המעצר מסוג מסוכנות, שכן המסוכנות גלומה במעשים עצמם, אולם עוצמת המסוכנות בנסיבות שלפנינו מצדיקה לגישתו שקילת חלופת מעצר על בסיס תסקיר מעצר שיוגש על-ידי שירות המבחן.

ב"כ המשיב טוען, שמאחר שקיימת בחוק עבירת ניסיון שוד ספציפית (סעיף 403 לחוק), לא ניתן להעמיד את המשיב לדין על פי שילוב הסעיפים 402(א) + סעיף 25 לחוק, ואילו הייתה המבקשת מעמידה את המשיב לדין, על פי בסיס סעיף 403, כפי שהיה עליה לעשות במקרה זה, לא היו בנמצא בידיה ראיות לכאורה להוכחת העבירה הנ"ל. לטעמו, מלכתחילה המבקשת הייתה צריכה להעמיד את המשיב לדין על בסיס סעיף 404 לחוק בלבד (דרישת נכס באיומים), שהיא עבירה קלה יותר ואשר יש בה כדי להטות את הכף לטובתו כאשר בוחנים חלופת מעצר.

ב"כ המשיב מציין שלעבירה על פי סעיף 404 קיימות ראיות לכאורה בענייננו. כמו כן, הוא מודה, שאילו אכן היה ביהמ"ש קובע שניתן להעמיד לדין את המשיב בגין ניסיון שוד על פי שילוב סעיפים 402(א) + סעיף 25 לחוק, כפי שנעשה בפועל בכתב האישום הנוכחי, היו קיימות ראיות לכאורה על פי חומר החקירה שבתיק .

לטעמו, אילו אכן המבקשת הייתה מעמידה את המשיב לדין על בסיס הסעיף הספציפי (סעיף 403 לחוק שעניינו ניסיון שוד), לא הייתה יכולה היא להוכיח עבירה זאת על בסיס העובדות שבכתב-האישום וכן על-פי חומר החקירה שבידה.

ב"כ המבקשת טוענת לעומתו, כי העובדה שקיימת עבירה ספציפית של ניסיון שוד איננה מונעת הגשת כתב אישום על בסיס שילוב סעיפים 402(א) לחוק עם סעיף 25 לחוק לצורך העמדת המשיב לדין בגין עבירות ניסיון שוד, וכהוכחה לכך היא מפנה את בית-המשפט לכל אותם פסקי דין שבהם הועמדו לדין ואף הורשעו נאשמים על בסיס שילוב סעיפים אלה למרות קיומו של הסעיף הספציפי, כאמור.

לפיכך, סבורה ב"כ המבקשת, שמשהסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, בשילוב העבירות הנ"ל לעניין ניסיון השוד, ומשהסכים המשיב בנסיבות שלפנינו לקיומה של עילת המעצר, אין מקום לאפשר למשיב חלופת מעצר כלשהי ולפיכך, אין מקום לשקול חלופת מעצר כזאת באמצעות תסקיר מעצר. ב"כ המבקשת סבורה, כי נסיבות המקרה מצביעות על מסוכנות בדרגה גבוהה, שכן המשיב נכנס לתוך מכונית זרה לו בתוך חניון מתוך כוונה ותוך ניסיון לבצע שוד. בענייננו, סבורה המשיבה, כי העבר הפלילי המכביד של המשיב והעובדה שהמשיב הפר הוראה חוקית – די בהם כדי להצביע על כך, שאין ליתן אמון במשיב.

לאחר עיון בבקשה ובחומר החקירה שהוגש לביהמ"ש ושמיעת טענות הצדדים, נחה דעתי, כי בנסיבות העניין קיימות ראיות לכאורה לעבירת ניסיון השוד על פי שילוב הסעיפים 402(א) + סעיף 25 לחוק וכן לעבירת הפרת הוראה חוקית (סעיף 287(א) לחוק). כמו כן, נחה דעתי, כי מתקיימת עילת המסוכנות. בנוסף הגעתי למסקנה, כי בענייננו אין מקום לקבל את בקשתו של ב"כ המשיב לחלופת מעצר.

ראיות לכאורה

ב"כ המשיב טוען, כי לא היה מקום מבחינה משפטית להעמיד את המשיב לדין על בסיס שילוב סעיף 402(א) (שוד) עם סעיף 25 (סעיף הניסיון בחלק הכללי לחוק), כאשר קיימת עבירה ספציפית של ניסיון שוד. עוד מוסיף הוא, כי בענייננו הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 404, אשר עניינו "דרישת נכס באיומים", שכן אין מדובר בעבירת תקיפה פיזית בענייננו כנדרש לטעמו בסעיף 403 לחוק.

יחד עם זאת, גם ב"כ המשיב ציין בטיעוניו שככל שאכן ניתן היה להעמיד את המשיב לדין בגין הסעיף הכללי בניסיון לשוד (סעיף 25 לחוק), הוא היה מסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעבירה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ