אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חנון ואח'

מדינת ישראל נ' חנון ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2012 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
1564-01-12
23/01/2012
בפני השופט:
תמר בזק - רפפורט

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. יוסף חנון
2. הדס חנון

פסק-דין

פסק - דין

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר) מיום 13.12.11, שבגדרה הורה בית משפט קמא על הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת הוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 30 ימים לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.

אחר שהתבקשה תשובה לבקשה וניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לאפשרות כי תינתן רשות ערעור והערעור יידון על פי החומר שבפניי, ואחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור ולדון בערעור על פי החומר שבפניי.

כעולה מעיון בתיק בית משפט קמא, ביום 9.3.11 פנו המשיבים לבית משפט קמא בבקשה לפי סעיף 13(ב) לחוק יישום ההתנתקות, תשס"ה – 2005 (להלן – חוק ההתנתקות). בהמשך, ביום 15.5.11, פנו המשיבים בבקשה להארכת מועד לערער על החלטה מיום 2.7.08 של הוועדה המיוחדת, וזאת לפי סעיף 137(ד) לחוק ההתנתקות. כאמור, בית משפט קמא נעתר לבקשה שמיום 15.5.11 והורה על הארכת מועד, "ובלבד שהערעור יוגש תוך 30 ימים לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים".

לטענת המבקשת, בית משפט קמא אינו מוסמך ליתן את הארכה המבוקשת, שכן על-פי הקבוע בחוק ההתנתקות, בית המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשת תביעה בפני ועדת הזכאות לפי חוק ההתנתקות, אך לא להאריך את המועד להגשת עתירה מינהלית.

המשיבים מצידם טוענים, כי צדק בית משפט קמא כאשר העניק להם את הארכה המבוקשת, על מנת לאפשר להם למצות את זכויותיהם, לאחר שההתנתקות גרמה להם פגיעה מרה. לטענתם, בית משפט קמא מוסמך היה להורות כפי שהורה, לנוכח הוראת סעיף 137(ה) לחוק ההתנתקות, הקובעת כי חלקים שונים בחוק ההתנתקות, לרבות סימן ב' לפרק ג' לחוק, יחולו על הגשת בקשה לוועדה המיוחדת. לטענתם, סעיף 13(ב) לחוק ההתנתקות, המסמיך את בית משפט השלום ליתן ארכה להגשת תביעה בפני ועדת הזכאות, מצוי בסימן ב' לפרק ג' לחוק, ומכאן שמסמיך הוא את בית משפט השלום ליתן ארכה גם בכל הנוגע לעתירה מינהלית.

ניתוח הוראות חוק ההתנתקות, כמוצע בידי המשיבים, איננו מקובל עלי ואף איננו מוביל למסקנה, כי בית משפט קמא מוסמך היה ליתן ארכה לצורך הגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים.

אמנם, אילו הונחה בפני בית משפט קמא בקשה להארכת מועד לפי סעיף 13(ב) לחוק ההתנתקות – הארכת המועד להגשת תביעה בפני ועדת הזכאות לפי חוק ההתנתקות – אכן היה מוסמך בית משפט קמא לדון בה, שהרי כך מורה לשונו המפורשת של סעיף 13(ב). טוענים המשיבים, כי יש להרחיב ולקבוע כי הוא הדין בבקשה להארכת מועד להגשת תביעה בפני הוועדה המיוחדת. אלא שהחלטת בית משפט קמא לא נסובה על הארכת מועד לצורך הגשת תביעה בפני ועדת הזכאות, אף לא תביעה בפני הוועדה המיוחדת. בקשתם של המשיבים היא לקבלת ארכה לצורך השגה על החלטת הוועדה המיוחדת. כפי שציין בית משפט קמא בצדק, הדרך להגשת השגה מסוג זה הינה הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 137(ד) לחוק ההתנתקות).

הסמכות להאריך את המועד להגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מסורה לבית המשפט שאליו עתידה להיות מופנית העתירה, אם יוארך המועד, ולא לכל ערכאה אחרת. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור או עתירה היא בקשה מקדימה להליך העיקרי, וככזו היא טפלה לו, ולכן מקומה באותה ערכאה המוסמכת לדון בענין לגופו (השוו: ה"פ (מרכז) 10599-09-08 נוי (יצחקי) נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים; 31.5.11); בש"מ 10781/03 גימור מתכות בע"מ נ' עיריית יבנה (פורסם במאגרים משפטיים; 26.1.04)). זאת ועוד, בענייננו אף קובעת תקנה 3(ג) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א – 2001 (בשילוב עם הגדרת "בית משפט" כאמור בתקנה 1 שם), כי בית משפט לעניינים מינהליים הוא, ולא אחר, המוסמך להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה. נוכח כך, את בקשתם לארכה להגשת עתירה מינהלית היה על המשיבים להפנות אל בית המשפט לעניינים מינהליים, והוראת בית משפט קמא בענין זה נעשתה שלא בסמכות.

אשר על כן, מתקבל ערעור המדינה והארכה כפי שניתנה בידי בית משפט קמא - מבוטלת. מובן כי אין באמור כדי למנוע מן המשיבים לנקוט במהלך אחר כדי לנסות ולמצות את טענותיהם.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ב, 23 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ