אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חנאתשה(עציר)

מדינת ישראל נ' חנאתשה(עציר)

תאריך פרסום : 03/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
16501-03-10
28/03/2010
בפני השופט:
נסר אבו טהה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פואד חנאתשה (עציר) ע"י מתמחה מיה ווינסוף ממשרד עו"ד ניר ליסטר
גזר-דין,החלטה

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק מיום 8.3.2010, בכך שנמצא בבאר שבע כשאין בידו אישוא כניסה כחוק.

ב"כ המאשימה במסגרת הטיעונים לעונש, עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר ומאסר על תנאי.

עוד ציינה ב"כ המאשימה, כי נסיבותיו האישיות של הנאשם שונות לחומרא, לאור העובדה שלחובתו מאסר מותנה אשר הוטל עליו בגין כניסה לישראל וחרף המאסר המותנה המרחף מעל ראשו, שב וביצע את העבירה נשוא כתב האישום דנן.

ב"כ המאשימה הדגישה את מדיניות הענישה אשר הותוותה בלכת "פראג'ין" בנוגע לנאשמים אשר שבים ומבצעים עבירות מספר פעמים וטענה כי לאור הלכה זו, יש להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו ענישה ממשית ומרתיעה.

ב"כ הנאשם מנגד, עתר להאריך את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם ולהסתפק בימי מעצרו, וזאת בהתחשב בהודאת הנאשם, נסיבותיו של הנאשם – בן 37 נשוי ואב ל- 5 ילדים, אשר כניסתו לישראל היא לשם עבודה ופרנסת המשפחה. בנוסף, לנאשם ילדה החולה במחלת הסרטן הזקוקה לטיפולים תקופתיים אשר עולים כסף רב – הוגש מסמך רפואי מתאים.

הנאשם:

הביע חרטה – לדבריו בשל המצוקה בה שרוי, לרבות עניין הבת לא נותרה לו הברירה. לדבריו מתחייב שלא לחזור לישראל לא אישור כניסה כדין.

הנאשם יליד 1973, לחובתו שתי הרשעות קודמות, האחרונה מיום 18.9.2009 בגין כניסה לישראל שלא כחוק. בנוסך לחובתו מאסר מותנה בן שלושה חודשים ויום מת.פ. 3417/09 בית משפט השלום באר שבע.

ברע"פ 3173/09 מוחמד פארג'ין נ' מדינת ישראל – נאמר ע"י כב' השופט א' רובינשטיין: "דומה כי חופות על הכרעתנו מחד גיסא, גישה מרתיעה המצדיקה עמדה מחמירה, ומאידך גיסא, התייחסות מידתית לעבירת השהיה על פי נסיבות האדם העומד לדין. הדברים נאמרים, כמובן, בקוים רחבים, ושיקול הדעת נתון לבית המשפט הדן. בלא נטיעת מסמרות נאמר, כי בהנחה שהמדובר בשהיה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד כככל לדין), העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט מקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות, כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם.."

לעניינו, סעיף 56 לחוק העונשין – הארכת תקופת התנאי מורה: "בית משפט רשאי לצוות מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

בנסיבות הרגילות, הדין עם המאשימה, כי יש להפעיל את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם – עיקרון הענישה האינדיבידואלית, לפיו יענש כל נאשם בהתאם לנסיבותיו האישיות, והמחייב את התייחסותו הישירה של בית המשפט לנאשם העומד למולו, נקבע בפסיקה כעיקרון מנחה (וראו למשל ע"פ 291/81, פלוני נ' מדינת ישראל).

לעניינו – הנאשם נכנס לישראל שלא כדין חרף המאסר המותנה העומד לחובתו כדי, לדבריו, לטפל בביתו הקטינה, החולה בסרטן - לצורכי עבודה ופרנסת בני משפחתו ולשם מימון עלויות הטיפולים למחלתה הקשה של הבת. עוד יש לצין כי לעבירת הכניסה לא נלוו עבירות נוספות.

על מידת הרחמים – סמכות הענישה במשפט העברי רחבה היא, והיא מעוגנת במערכות ענישה דינאמיות המאפשרות קיום סדר חברתי. לעניין חומרת הענישה, הרמב"ם מונה ארבעה קריטריונים: חומרת העבירה, מידת שכיחותה, מידת התאווה וההרגל בעשייתה או הצער שבהמנעות אותה: קלות עשייתה..

עוד נאמר ע"י חז"ל מדברי המקרא: "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט, טו) את עיקרון השוואת בעלי הדין. לפי המשפט העברי, הדין מצווה לתת יחס שוןוה לבעלי הדין הניצבים לפניו ללא משוא פנים, כי רק יחושו בעלי הדין שהמשפט הוא משפט צדק בלא חשש אפליה או משוא פנים. לכן, ציוותה התורה לדיין: "לא תשא פני דל". לכאורה, נחסם בפני הדיין השימוש במידת הרחמים והתחשבות במצבו הקשה של בעל הדין...

עוד בתלמוד יש בקשה מופנית כלפיי אלוהים: "יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך... ותתנהג עם בניך במידת הרחמים" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז, ע"א).

על רקע האמור לעיל, לרבות הלכת פארג'ין כמפורט, שוכנעתי שלא יהא זה צודק להפעיל את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם בנסיבות המיוחדות והמפורטות לעיל, ועל כן לגישתי יש בהן משום טעמים מיוחדים כנדרש על פי סעיף 56 לחוק העונשין.

הנאשם עצור מיום 8.3.2010.- די בתקופה זו על רקע נסיבותיו המיחדות של הנאשם.

אשר על כן, הנני מורה על הארכת המאסר המותנה מת.פ. 3417/09 בית משפט השלום באר שבע, לתקופה של שנה מהיום שלא יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור תוך 45 יום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ