אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חמו

מדינת ישראל נ' חמו

תאריך פרסום : 15/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נצרת
965-05-08
12/04/2010
בפני השופט:
כרמלה רוטפלד-האפט

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
בועז חמו
גזר-דין

גזר דין

רקע וטענות הצדדים

1.הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, בכתב אישום מתוקן ובתוך כך בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לקטין וחסר ישע וזאת במספר רב של מקרים. כן הודה בביצוע עבירות רבות נוספות של תקיפת קטין וחסר ישע ובתקיפת בת זוג, אף היא במספר רב של מקרים.

כך לאחר שהודה כי הינו נשוי למתלוננת מזה שלוש עשרה שנה וכי יחדיו הינם הורים לארבעה ילדים קטינים בני 12, 10, 7 וילדה תינוקת. כך גם לאחר שהודה כי מהלך האמור נהג להשליט בביתו משטר אימים ואף נהג באלימות כלפי אשתו וילדיו. בתוך כך הודה כי במועד מסוים ושעה שאשתו ובתו הבכורה הציעו את המיטות בבית וככל הנראה העירו אותו משנתו, מהלך פעולתם זו, החל לצעוק עליהן שתהיינה בשקט ובהמשך סטר והכה את בתו עד שסבלה מאדמומיות בידה; הודה כי במועדים שונים נהג לסטור לבנו בן ה- 10 כל אימת שלא בירך את ברכת המזון כראוי לאחר הארוחה וכי במועד מסוים סטר על אוזנו כך שמשקפיו עפו מפניו ונשברו; איים על בתו הבכורה כי אם תלך לסבתה יכה אותה מכות חזקות ויתנכר לה; נהג להכות בחוזקה את אשתו המתלוננת ואף להשליך לעברה חפצים; גער באשתו כיוון שלא גיהצה את בגדיו ודחף אותה לעבר הרצפה; ולבסוף אף דחף בהזדמנות אחת גם את חמתו.

2.הצדדים הסכימו בינהם כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן. בתוך כך הוסכם כי במסגרת זו תיבחן גם שאלת הרשעתו של הנאשם בדין.

3.בהמשך למתואר התקבלו בעניינו של הנאשם תסקירים אחדים (שישה במספר). אלה העלו כי הינו בן 35 נשוי ואב לחמישה, אשר עבר מבחני הסמכה לרבנות ומשמש כחזן בבית הכנסת בצפת. כמו כן מצוי בתהליך הסמכה לקבלת תואר דיין ובתוך כך מתקיים מקצבת תמיכה של הישיבה בה לומד ומשיעורי תורה פרטיים. בהשכלתו השלים לימודים תיכוניים ונפנה להמשך לימודים בישיבות חרדיות, בבני ברק ובירושלים. עוד הוברר כי הנאשם נשוי למתלוננת מזה 14 שנה וכי זו תיארה את הקשר ביניהם כמורכב, נוכח תפקודו, אשר מושפע ממצבי רוח וסף תסכול נמוך, כמו גם מהיותו בעל מזג חם המתאפיין בחוסר שליטה במצבי לחץ. המתלוננת אף מסרה לשירות המבחן כי הנאשם נהג להכות את הילדים כדרך להקנות להם את חינוכם וכי אף אותה נהג להכות משך שנים. עם זאת הדגישה כי תמונת התנהלותו של הנאשם עוותה במידת מה לחומרה, מהלך בירור התלונה שהגישה. שירות המבחן התרשם בהקשר זה כי האישה מנסה למזער נזקים ומבקשת להשיב את הקשר הזוגי על כנו. עם זאת הוברר כי האישה מבינה הצורך בטיפול בבעלה על מנת לטפל בתכנים הקשים בזוגיות ובהתנהגותו האלימה.

הנאשם עצמו, כך הוברר עוד, לקח אחריות חלקית על מעשיו והשירות התרשם כי הוא נוקט עמדות פטריאכליות לגבי תפקיד האישה וכי ציפיותיו לגביה שונות מעמדותיה שלה.

מכל מקום משהסכים הנאשם לפנות לטיפול ביחידה למניעה וטיפול באלימות במשפחה בקריית שמונה ואף החל בו, וכאשר גם המתלוננת הסכימה לקחת חלק בטיפול זה, המליץ השירות לאפשר מעקב אחר תהליך זה על מנת לבחון תוצאותיו.

ההליך הטיפולי תועד בהמשך בתסקירים נוספים שהעידו על שיתוף פעולה מלא בתהליך כולו חרף קשיים לא מבוטלים. בסופו של יום ובחלוף שנה תמימה של טיפול נמסר, בתסקיר אחרון מיום 7/12/09 כי בעוד שהנאשם החל התהליך כשהוא פוחד מסמכות ומשליך האחריות לקשייו על העולם ועל אשתו וילדיו, הרי שכעת הפך רגוע ובוטח יותר ולא רק זאת אלא שלקח אחריות על התנהלותו ועבר למיקוד עצמי. בתוך כך הוא עוסק גם בפרידה מחייו הקודמים ובבנייה מחדש של יחסיו עם ילדיו. נמסר כי כיום נראה שהוא מאושר בהרבה עם ילדיו וזאת לעומת התסכול והשימוש לרעה שעשה בהם בעבר. השירות הדגיש כי הנאשם מצוי כיום בעמדה של התבוננות במצבו, עם תכנון ומבט לעתיד וכי הוא מביא לקבוצה הטיפולית, קול מתון ובריא יותר.

בתוך כך הוברר כי בני הזוג מתכננים להיפרד; כי עד שלא יסדירו ביניהם את כל תהליך הפרידה ואף יגיעו להסכמות, תמשיך הבעייתיות וגם תפגע בילדים; וכי תהליך פרידה כואב עובר על המשפחה כולה.

עם זאת הודגש כי הנאשם עבר כד כה כברת דרך משמעותית בתהליך הטיפולי וכי יחסו כלפי התנהגותו הבעייתית, הפך בוגר ואחראי יותר. לא רק זאת אלא שהודגש גם כי ניכרת היעתרותו לעזרה המוצעת לו; כי הוא מודה על עזרה זו ואף מבקש להמשיך ולהסתייע בה.

במקביל הוברר כי הנאשם ממשיך גם בקידום חייו המקצועיים, לומד לקראת הסמכתו כרב (כפי הנראה הכוונה הייתה שהוא לומד מחמת רצונו להתמנות כדיין) ומייחס ללימודיו משמעות רבה, בעיקר כגורם פרנסה פוטנציאלי.

בסיכומו של דבר המליץ איפוא שירות המבחן, נוכח המוטיבציה החיובית שגילה הנאשם לאורך זמן, להעדיף את הפן השיקומי ולהשית עליו צו מבחן לתקופה של שנה, במסגרתו ימשיך בהליך הטיפולי ביחידה לטיפול באלימות במשפחה בקריית שמונה, בפיקוח שירות המבחן. במקביל המליץ השירות גם להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין, בשים לב למינויו העתידי לרב ועל מנת שלא לפגוע לעתיד לבוא באפשרויות פרנסתו.

4.לאחר המתואר ובשים לב להסדר הטיעון שנערך ביניהם, עתרו הצדדים, למעשה במשותף, להשית על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה מהלכה יתמיד בהליך הטיפולי הנזכר. עם זאת נחלקו ביניהם בעמדתם באשר לשאלת הרשעתו של הנאשם בדין.

5.ב"כ המאשימה – בטיעונים שבכתב- ביקשה להרשיעו בדין נוכח חומרת מעשיו והבהירה כי אם מבקש הנאשם להתמנות לכהונת דיין הרי שמידע רלוונטי בעניין זה עניינו בכל התנהלותו מהלך ביצוע העבירות נשוא הודאתו בפני.

מאידך ביקש הסניגור להימנע מהרשעה בשים לב לנזק שייגרם לנאשם כתוצאת הרשעתו ולאחר שחוק הדיינים, תשט"ו – 1955 כולל בחובו סייג למינוי דיין ממועמד שהורשע בפלילים בעבירה שיש עימה, בנסיבותיה, קלון. בתוך כך עמד על ההליך המשמעותי שעשה הנאשם מהלך הטיפול אותו עבר עד כה.

דיון

6.בידוע כי ככלל, משקבע בית המשפט כי נאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו – בין משום שהודה במיוחס לו ובין משום שאשמתו הוכחה כנדרש – ירשיעו בדין, ויגזור את עונשו. (ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4), 869 (להלן: "עניין פלוני"); ע"פ 8315/07 מזרחי נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 1201). זאת כמתחייב ממהותו של ההליך הפלילי, שעיקרו אכיפת חוק שוויונית, בה מביעה החברה סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם ומקווה להשיג הרתעה אישית וכללית.

7.למעשה ההרשעה הינה חוליה מרכזית בין  החוליות השונות המרכיבות את ההליך הפלילי, המבטיחה את האפקטיביות וכוח ההרתעה של הנורמה הפלילית, וזאת בצד שמירה על ערך השוויון בפני החוק (וראו: ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 31/12/07, פורסם ב"נבו", בסעיף 20 לפסק הדין). ההרשעה הינה אף חלק ממידת העונש (וראו: ע"פ 8927/06 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 14/10/07, בסעיף ב(5) שבו, פורסם ב"נבו"). משכך וכאמור משנמצא שאדם עבר עבירה מתחייב כי ההליך הפלילי כנגדו ימוצה בדרך של הרשעתו וענישתו. עיקרון זה (ושוב, כפי האמור) הוא שעומד ביסוד הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. (וראו ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685, 689).

8.לכלל זה ישנו חריג, המאפשר לבית המשפט להימנע מהרשעתו של נאשם, במקרים נדירים ומיוחדים, בהם הוא מוצא כי "אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה" (ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל, תק-על 85(3), 737), וכדברי כב' השופטת (כתוארה דאז) ד' בייניש בעניין פלוני הנזכר (בעמ' 875):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ