אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חמו(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' חמו(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 01/10/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
11814-09-13
23/09/2013
בפני השופט:
ציון קאפח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. איתי חמו (עציר)
2. יוסי טורס (עציר)
3. נוי יצחק (עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

אקדח גנוב עם מחסנית ובה תשעה כדורים, עטופים בגרב, נמצאו ברחובה של עיר. המדינה טוענת כי משיבים 1 ו-2 קשורים לאקדח ומשכך יוחסו להם העבירות הבאות: למשיב 1 עבירות של החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), החזקת נשק (מחסנית ותחמושת) שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק, נשיאת נשק שלא כדין (בצוותא), עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא ביחד עם סעיף 29 לחוק, נשיאת נשק (מחסנית ותחמושת) שלא כדין (בצוותא) עבירה לפי סעיף 144(ב) סיפא ביחד עם סעיף 29 לחוק ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; למשיב 2 עבירות של נשיאת נשק שלא כדין (בצוותא), עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא ביחד עם סעיף 29 לחוק, נשיאת נשק (מחסנית ותחמושת) שלא כדין (בצוותא) עבירה לפי סעיף 144(ב) סיפא ביחד עם סעיף 29 לחוק ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

בעקבות אירועים אשר יפורטו להלן, יוחסו למשיב 2 ולמשיב 3 עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (בצוותא), עבירה לפי סעיף 332(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק ולמשיב 3 יוחסה עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק.

קיימת מחלוקת לקיומן של ראיות לכאורה.

התביעה טוענת כי מכלול הראיות הנסיבתיות מוליך לכלל מסקנה הגיונית אחת ויחידה- כי משיבים 1 ו-2 קשורים לאקדח. מנגד, טוען הסניגור כי יש לראיות הנסיבתיות הסבר אפשרי אחר.

תחילתם של דברים בשיחת טלפון שנקלטה בהאזנת סתר במהלכה מתבקש משיב 1 על ידי אחיו לשמור היטב על "השחור" שהביא לו. כן אמר לו כי הוא יבוא "עוד מעט לקחת אותו". השיחה הייתה ביום 18.08.13 סמוך לשעה 18:00.

ביום 19.08.13 סמוך לשעה 18:45, משוחח משיב 2 עם משיב 1. משיב 2 שואל את משיב 1 בקשר למפתח של מכונית. לא אדע אם יש לכך משמעות אך מכל מקום, משיב 2 אומר למשיב 1 כי הוא יגיע אליו מאוחר יותר.

אותו יום, סמוך לשעה 21:55, משוחחים השניים שוב ומשיב 2 אומר למשיב 1 כי יגיע תוך דקות ספורות. משיב 1 ביקש כי יביא עמו את הכסף.

מספר דקות לאחר מכן, מתקשר משיב 2 למשיב 1 והודיע לו שהוא בחוץ.

שיחות הטלפון הוליכו לתצפיות סמויות של משטרת ישראל על ביתו של משיב 1. סמוך לשעה 22:00 נצפה קטנוע כאשר הוא מגיע ועליו שני אנשים. אחד מהם ירד מהקטנוע, הסיר את קסדתו והתקדם לעבר בית מגורי משיב 1, אשר יצא אליו והניח "דבר מה" בתוך הקסדה.

בשלב זה ניתנה פקודת מעצר. השוטר איתמר צעק לעבר הקטנוע "עצור משטרה", אך זה שעט לעבר השוטר, עד כי זה נאלץ לקפוץ הצידה על מנת שלא להיפגע. ראה לעניין זה דוחות הפעולה של השוטרים בן חכם, איתמר אמרנט ורחל עמר.

השוטר אמרנט מצא במקום עצירת הקטנוע גרב ובתוכה אקדח שחור ותחמושת.

זיהוי משיב 1 על פי בגדיו עולה מדוחות הפעולה ומהודעת אריק כהן,בהתאמה.

מפקח אפללו, אשר היה שותף במשימה, נהג בניידת משטרתית סמויה בעקבות הקטנוע, תוך שזה נוהג באופן פרוע. בשלב מסוים, עצר רוכב הקטנוע והניידת חסמה אותו. נהג הקטנוע היה משיב 3 בעוד שהרוכב שנמלט השליך קסדה ומאוחר יותר נמצאו טביעות אצבעותיו עליה, טביעות אצבע של משיב 2.

לא מצאתי, לצערי, ממש בטענות ב"כ משיבים 1 ו-2 כי אפשר ש"השחור" בו דובר הינו שעון יד או מכשיר טלפון נייד. אם אלה הם פני הדברים, על שום מה ידברו בקודים ועל שום מה יונחו החפצים יקרי הערך בתוך קסדה. אם אכן, מדובר בחפץ תמים, מדוע נמלטו משיב 1 ו-2 מהמקום. באשר לטענה כי אין הוכחה שהגרב ובתוכו האקדח הושלך על ידי משיב 2, יש לומר כי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הנסיבות ועם הגיון החיים. קשה להעלות על הדעת כי אחר הניח את הגרב עם האקדח על הכביש, כשהם גלויים לעיני כל, ורק בדרך מקרה, היה זה במקום בו עמד הקטנוע.

כל אחד מהמשיבים ,אפוא ,זוהה כדבעי כמפורט לעיל.

לעניין ראיות נסיבתיות, ראה בש"פ 8208/04 חסיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 21.9.04). הלכה היא כי יש להסתכל על מכלול הראיות ולבחון את משקלן לאחר הרכבתן יחד.

לכך יש להוסיף את שתיקת משיבים 1 ו-2 בחקירתם במשטרה. באשר למשיב 3, אכן הוא מסר גרסה, אולם מה שמסר לא עלה בקנה אחד עם עדויות השוטרים.

באשר למשמעות השתיקה, נקבע לצורך הליך זה כי רק מי ששותק "יש לו מה להסתיר". המשיב אינו יכול ליהנות משני העולמות. גם לשתוק וגם לבקש שחרור. ראה לעניין זה בש"פ 184/12 מדינת ישראל נ' אטיאס (טרם פורסם 12.01.12) ובש"פ 4116/11 קלטשי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 06.06.11).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ