אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חמאתי(עציר)

מדינת ישראל נ' חמאתי(עציר)

תאריך פרסום : 27/10/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
44496-08-10
27/10/2010
בפני השופט:
ציון קאפח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
טנוס חמאתי (עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) +(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג- 1973.

בד בבד, הוגשה נגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום מספר כי בחודש יולי שנה זו החזיק המשיב ברשותו סם מסוכן מסוג MDPV בכמות שאינה לצריכה עצמית במשקל נטו של 435.67 גרם. הסמים הוחזקו בביתו של אחר, עבור המשיב.

אין מחלוקת לעילת המעצר אך קיימת מחלוקת באשר לתשתית הראייתית הלכאורית.

בראש הדברים ועל מנת להפיס את דעת הסנגור יש לציין את העובדה הבאה: במהלך חיפוש בביתו של האחר נתפסו שקיות וקופסת פלסטיק שקופה. בתוך קופסת הפלסטיק השקופה נמצאו לכאורה פיסות נייר ובהן ט.א. של המשיב. מכאן, שאין לשייך למשיב את הסם האחר שהינו כ 10 גרם נטו. על כן, אני מעמיד את כמות הסם הדרושה לצורך החלטה זו על 425 גרם נטו, כמות המספיקה להכנת 2,000 מנות לערך.

כאמור לעיל, בפני התביעה טיעונים כדלקמן: המשיב הופלל על ידי האחר, זיהוי ט.א., גרסת המשיב אשר בתחילה הרחיק עצמו מהאחר ולאחר מכן קשר עצמו אליו, מחקרי תקשורת המוכיחים את הקשר בין השניים וראשית הודיה.

בא כח המשיב, כדרכו בקודש, טען בכשרון רב ותקף כל אחד ואחד מנתוני התביעה, כאשר לכל טיעון יש בפיו מענה. כך, באשר לט.א. לא הוכח כי פיסות הנייר היו בתוך קופסת הפלסטיק, כך בקשר להפללה, הוא טוען כי היה זה לאחר הפעלת לחץ אינטנסיבי, כך באשר לאישיותו של האחר הידוע כסוחר סמים וכך גם בקשר לסימן השאלה המרחף מעל נכונות רישום "ראשית ההודיה".

עיינתי בחומר החקירה הצריך לעניין ומצאתי כי מקריאת הודעתו הראשונה של האחר מיום 29.07.10, עולה תמיהה. האחר ציין כי את "הכמות הגדולה" של הסם הביא לו אחר. ראה שורות 7-8. עוד הוסיף כי אין לו עניין למסור את שמו של האחר וכי עשה טובה למישהו. אני מפנה לשורות 12 ו 22-23.

מוסכם על הצדדים כי זיהוי ט.א. קרה ביום 04.08.10 חמישה ימים לאחר חקירתו של האחר. על כן, עולה מאליה השאלה, אם אכן המשיב אינו מעורב, כיצד ידע האחר לציין כי אדם שלישי קשור לעניין. האחר לא יכול היה לדעת כי ימצאו ט.א. אשר יקשרו אדם שלישי. לנתון זה יש לייחס חשיבות של פרט חקירה מוכמן אשר הוא אמיתי בתוכנו.

באשר למקום הימצא פיסות הנייר. יש לקרוא את דו"ח הפעולה מיום 28.07.10 עם דו"ח קבלת המוצגים וחוו"ד המומחה כמקשה אחת. קרי, קופסת הפלסטיק הועברה כפי שהיא אל המעבדה, ובה פיסות הנייר אשר עליהן נמצאו ט.א. של המשיב. המשמעות היא, כי ט.א. של המשיב נמצאו בתוך קופסת הפלסטיק בה היתה כמות של 425 גרם נטו ואין זה משנה לגבי דידי האם ט.א. היו על שקית הפלסטיק אשר היתה בתוך הקופסא או שמא על פיסות הנייר הצמודות לשקית. הנתון החשוב הוא שט.א. נמצאו בתוך קופסת הפלסטיק.

לימים, נתרצה האחר והודה בחקירתו כי מי שהעביר אליו את הסם היה המשיב. נכון הוא שלא האחר העלה ביוזמתו את שמו של המשיב, אלא החוקרים עשו כן לאחר שט.א. פוענחו. אולם, אין לומר בשלב זה כי התשתית הראייתית נפגמת מכך, זאת משום שכאמור אני מפנה להודעתו הראשונה של האחר בה ציין מלכתחילה כי אדם שלישי מעורב בכך, מבלי שידע שנמצאו ט.א. של אותו אדם.

אני ער לטענות בא כח המשיב כי חקירת האחר היתה אינטנסיבית ולוחצת והוא נאנס כמעט למסור את שמו של המשיב, תוך דברים ברורים כי מצבו המשפטי יוחמר אם לא יעשה כן. אולם, אינני מוצא כי דבר זה מפחית ממשקל הדברים, זאת משום הממצאים הבלתי תלויים כמפורט לעיל.

גם מצאתי כי קיימת ראשית הודיה, כמפורט בדו"ח של גדי אבידן.

על יסוד כל האמור לעיל, וגם לנוכח מחקרי תקשורת המצביעים על קשר בין המשיב לבין האחר, אני קובע כי קמה תשתית ראייתית לכאורית .

באשר לתשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת ראה בש"פ 8087/95 זאדה נגד מ"י, פ"ד נ(2) 133. בעמ' 148-149 אומר בימ"ש:

" בית המשפט בוחן את השאלה אם מתוך מכלול חומר החקירה ניתן יהיה לשלוף בסוף ההליך השיפוטי תשתית עובדתית מרשיעה... מכל אלה יוצר לעצמו בית המשפט תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם..."

ובעמ' 146:

"'ראיה לכאורה' היא מטבעה ראיה גולמית. היא טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. אין כל אפשרות להכריע על להוכחת האשמה" הן אפוא ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. בכך מושג איזון ראוי בין הערכים החברתיים המתנגשים. אכן, אין זה ראוי לעצור נאשם אלא אם כן קיים סיכוי סביר שהראיות הקיימות נגדו, לאחר שיעברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי, יש בכוחן להוכיח את אשמתו. אם חומר החקירה אינו מטיב זה, אין זה ראוי לשלול את חירותו של הנאשם. מסקנה זו נותנת ביטוי לאופיו המיוחד של ההליך אשר במסגרתו מתקבלת ההחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים בהתבסס על ראיות לכאורה. על-כן אינה נבחנת הוכחת אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, אלא רק הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי האצור בחומר החקירה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ