אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חליאלה

מדינת ישראל נ' חליאלה

תאריך פרסום : 29/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום עכו
16925-03-09
29/12/2010
בפני השופט:
רונית בש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
זיאד חליאלה
גזר-דין,החלטה

גזר דין

א.פתח דבר

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1997 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

2.הנאשם תחילה כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המקורי, ולפיכך החלה שמיעת הראיות בתיק זה, שאז חזר בו הנאשם מכפירתו, כתב האישום תוקן והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, כמפורט להלן.

ב.עובדות כתב האישום המתוקן

3.בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

ביום 8.10.08 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם לבית מגורי אחיו עימאד חלאילה (להלן: "המתלונן") בסח'נין, בדרך של פתיחת דלת הכניסה לבית המגורים, באמצעות מפתח תואם, אותו שכפל הנאשם מבעוד מועד וכניסה לבית המגורים. הנאשם ניגש לכספת המחוברת לקיר בתוך ארון בחדר הבית, ובאמצעות מקדחה ניתק את חיבור הכספת ונטלה נשאה מבית המגורים, על תכולתה ובה בין היתר: תכשיטים עשויים זהב, מכשיר פלאפון וציוד לפלאפון, שיקים ומסמכים שונים (להלן: "הרכוש"), זאת ללא הסכמת המתלונן, שעה שהנאשם התכוון בשעת הנטילה לשלול את הרכוש שלילת קבע בבעליו.

ג.תסקירי שירות המבחן

4.ביום 12.9.10 הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 53, נשוי בשנית ואב ל- 3 ילדים בגילאי 3-22; הנאשם אינו עובד, חי מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, ועד לפני שנה היה במעקב במרפאה לבריאות הנפש בעכו, זאת על רקע מצב נפשי מעורער, תנודות במצב הרוח וקושי בריסון דחפים תוקפניים. הנאשם ציין בפני שירות המבחן, כי קיבל טיפול תרופתי במשך חצי שנה, וכי לפני יותר מחצי שנה הפסיק את המעקב במרפאה ואת נטילת התרופות. עוד עולה מהתסקיר, כי לאחר שהנאשם התגרש מאשתו הראשונה, מצבו הנפשי והכלכלי הלך והתדרדר, הוא אימץ לעצמו אורח חיים עברייני וריצה עונש של מאסר בפועל. הנאשם ציין בפני שירות המבחן, כי בשנת 1991 החל להשתמש בחשיש בנסיבות חברתיות בתקופת הגירושין ולאחר מכן עבר לשימוש בהירואין עד לשנת 1995 כמפלט מבעיותיו הנפשיות והכלכליות, וכי ניסה להיגמל מסמים בהיותו בכלא, ומאז שחרורו הצליח לשמור על ניקיון משימוש בסמים. דרישת שירות המבחן כי הנאשם יעבור בדיקת שתן לגילוי שרידי סם נענתה בשלילה על ידי הנאשם.

5.בהתייחסותו לעבירות נשוא כתב האישום, נטל הנאשם בפני שירות המבחן אחריות חלקית לביצוע העבירות, וטען כי, עובר לאירוע נשוא כתב האישום, גילה כי המתלונן החתים את הוריו על מסמכים לעניין אופן חלוקת נכסיהם והירושה, דבר שהכעיסו. הנאשם הוסיף וטען בפני שירות המבחן, כי נכנס לבית אחיו - המתלונן בזמן שהות המתלונן בחופשה, ושם מצא את המסמכים שחיפש, ובנוסף גילה מסמכים רפואיים שהעידו על כך שאחיו – המתלונן ואשתו נתנו לאמו כדורי הרגעה לצורך החתמתה על מסמכי הירושה. הנאשם טען בפני שירות המבחן, כי הכספת הכילה רק את המסמכים האמורים, זאת בניגוד לאמור בעובדות כתב האישום המתוקן בעניין תכולת הכספת. הנאשם הביע בפני שירות המבחן צער וחרטה על ביצוע העבירה, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח לבחון את עולמו הפנימי, מחובר לחומרת מעשיו ולכישלונו ההתנהגותי. הנאשם הביע רצון בפני שירות המבחן להשתלבות בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

6.שירות המבחן התרשם בתסקירו הנ"ל, כי הנאשם ניהל אורח חיים בצל מעורבות בפלילים, חוסר יציבות ותלות בחומרים פסיכו-אקטיביים עד כדי התמכרות, וכי הנאשם סובל מעזובה רגשית; כן התרשם שירות המבחן, כי ההליכים הפליליים נגד הנאשם הרתיעו אותו מביצוע עבירות דומות בעתיד, אולם שירות המבחן התקשה להעריך את אורח חייו כיום של הנאשם על רקע התנגדותו לשיתוף פעולה במטרה לבחון את מידת תלותו בסמים.

7.ביום 1.12.2010 הוגש לבית המשפט, על פי בקשת ההגנה, תסקיר משלים בעניינו של הנאשם. מהתסקיר המשלים עולה, כי הנאשם זומן פעמיים למשרדי שירות המבחן לביצוע בדיקות שתן לצורך גילוי שרידי סם, אולם הנאשם לא הגיע לשתי פגישות אלו וטען כי במועד הראשון היה חולה, ובמועד השני אירעה תקלה ברכבו, אשר מנעה ממנו להגיע לפגישה. ביום 7.11.10 ביצע הנאשם בדיקת שתן, אשר במהלכה נתפס על ידי בודק השתן, כשהוא מנסה לזייף את הבדיקה. הנאשם התקשה לקחת אחריות לזיוף בדיקת השתן ושלל בפני שירות המבחן כל בעייתיות בנושא השימוש בסמים. עוד עולה מהתסקיר המשלים כי, בשיחה עם הנאשם, התקשה הנאשם לשתף פעולה וניכר בלבול, חוסר מיקוד וחוסר ריכוז בדבריו, דבר שהוביל את שירות המבחן למסקנה כי הנאשם אינו נקי מסמים.

8.נוכח התנהלותו הנ"ל של הנאשם, ועל רקע הערכת שירות המבחן כי קיימת בעיה של שימוש בסמים ע"י הנאשם, וכן נוכח העדר שיתוף פעולה מצדו של הנאשם, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

ד.טיעוני המאשימה לעונש

9.ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, הגישה את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (ת/1) והדגישה, כי הנאשם הורשע בעבר ב- 23 עבירות שונות, לרבות עבירות רכוש, סחר בסמים, זיוף והתפרצות, ואף ריצה עונשי מאסר בפועל ארוכים וממושכים. ב"כ המאשימה טענה, כי העובדה שהנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל, לא מנעה ממנו מלשוב ולבצע עבירות חמורות. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת עבירות ההתפרצות, וטענה כי עבירות אלו טומנות בחובן לא רק פגיעה במהלך החיים התקין ובתחושת הביטחון של הפרט, אלא אף נזק לכלל הציבור אשר נאלץ לרכוש אמצעי מיגון יקרים לצורך הבטחת שלמות ביתו, מה גם שסיכוי התפיסה של המתפרצים הינו קטן לאור קלות ביצוע עבירות אלו. ב"כ המאשימה טענה עוד, כי אופן ביצוע העבירה על ידי הנאשם מלמד בדבר התכנון הקודם שערך הנאשם, ובדבר מעילת הנאשם באמון של אחיו בו, שכן אחיו מסר לשימוש הנאשם את רכבו, ובצרור מפתחות הרכב היה גם מפתח הדירה. ב"כ המאשימה ביקשה בטיעוניה בפניי להרחיק את הנאשם מהחברה, בהפנותה לעברו הפלילי המלמד כי הנאשם הינו פגע רע.

10.עוד הוסיפה ב"כ המאשימה וטענה, כי הנאשם לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, בהפנותו לקבלת תסקיר משלים של שירות המבחן, וכי הנאשם ניסה לזייף את תוצאות בדיקת השתן שנערכה לו ולרמות בכך את כל הגורמים המקצועיים.

11.ב"כ המאשימה הגישה אסופת פסיקה (ת/2), וביקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר על תנאי וקנס.

ה.טיעוני ההגנה לעונש

12.הסניגור, במסגרת טיעוניו לעונש, ביקש להפנות את בית המשפט לרקע לביצוע העבירה נשוא כתב האישום, כפי שהדבר עלה משמיעת חלק מראיות התביעה בתיק זה, וטען כי הרקע לביצוע העבירות נעוץ בסכסוך הקיים בין הנאשם לבין אחיו – המתלונן, וכן בטענת הנאשם כי המתלונן זייף מסמכים ולקח קרקעות.

13.הסניגור הוסיף וטען כי, מבלי להמעיט מחומרת מעשיו של הנאשם, הרי שהנאשם לא התפרץ לדירת המתלונן לצורך גניבת כסף או לצורך מימון פעילות עבריינית, אלא כל מטרתו הייתה השגת מסמכים, אשר חשד שהמתלונן השיגם במרמה, וכן ציין הסניגור, כי פריצה לבתים אינה מהווה דרך חיים אצל הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ